אחת הסוגיות הבוערות על סדר היום הסביבתי היא השימוש הגובר ברכבים חשמליים, אשר על פי רוב, נתפס כמהלך חיובי הן מבחינה סביבתית והן כחלק משיקולים אנרגטיים שנועדו להצעיד אותנו לעידן הבא. המעבר לאנרגיות מתחדשות נתמך במידה רבה על הישענות על רכבים חשמליים, שתאפשר ניצול של אנרגיה סולרית (מתחדשת) ושל אנרגיית מעבר (גז) לצורך ייצור חשמל לרכבים – תוך ניתוק הדרגתי מדלקים פוסיליים שבהם אנו עושים שימוש נרחב להנעת רכבים כיום.
אולם, מה שחשוב להבין הוא שמדובר רק בחולייה אחת בשרשרת, שתלויה בכמה גורמים שאמורים לאפשר מעבר חלק ומוצלח. התרומה של מהלך חשמול הרכבים לייעדים הסביבתיים, כמו למשל צמצום פליטות גזי החממה לכדי נטו אפס עד שנת 2050, מאותגרת כיום על ידי מגוון חסמים.
אחד מהם הוא החשש שנובע מעצם השימוש בסוללה. הסוללה עשויה מחומרים רעילים, מזהמים סביבתיים בפני עצמם. כמו כן, ההסתמכות על סוללה מחייבת אותנו לדאוג להטענתה באופן תכוף, הרבה יותר בהשוואה לתדירות הביקור בתחנת הדלק. הישראלים שכבר כיום משתמשים ברכב חשמלי, ושכניהם, יוכלו להעיד כי שימוש ממוצע מחייב הטענה יום יומית, שלרוב מתאפשרת בשעות הערב, לאחר סיום יום העבודה, בעמדת הטעינה שליד הבית. ההזדקקות להטענה תדירה מעוררת אף תחושת אי נוחות בקרב רבים, שקיבל את הכינוי "חרדת טווח". מדובר בחשש בעלי הרכבים שמא לא יצליחו לעשות שימוש ברכבם בנסיעות לטווח בינוני וארוך, לאור מגבלת הטווח של סוללת הרכב.
אולם, "כבלי המכונית החשמלית" שמחייבים את הטענתה מדי יום אינם מהווים רק חסם הנובע מחששות בעלי הרכבים, אלא גם אתגר אנרגטי משמעותי עד מאוד עבור מדינת ישראל. "העומס שצי רכבים על מערכת החשמל, שלא גדלה במקביל לשימוש הולך ומתרחב ברכבים חשמליים, יביא למצב שבו התשתית הקיימת לא תוכל לספק את הצרכים. זה אתגר שמדינת ישראל ומדינות רבות אחרות לא ערוכות לו", מציין אורן אזר, מנכ"ל חברת אלקטריאון שמפתחת פתרון להטענת רכבים תוך כדי נסיעה. "צריך להבין שאין פתרון אחד לאתגר האנרגיה שאנחנו ניצבים מולו. האתגר כולל מצד אחד את הצורך לפעול באופן שייטיב עם הסביבה ויאפשר את צמצום פליטת גזי החמה, אך מצד שני גם יאפשר ביטחון אנרגטי". בתוך עולם האנרגיות המתחדשות, מסביר אזר, יש צורך לאפשר לצרכים להתאים את עצמם לשינוי שאנחנו רוצים לייצר, "אנחנו חייבים לדאוג לצרכן הקצה".
אז איך עושים את זה?
באלקטריאון ניגשו למציאת פתרון בדרך הוליסטית, כך הם טוענים. הם ניסו להבין איך ניתן להקטין את הסוללה ובמקביל להפוך את עלות אחזקת הרכב למינימלית עבור משתמשי הקצה. הן מבחינה כלכלית, והן מבחינת ההשקעה הכוללת וההתעסקות, אותה שאפו לצמצם שם ככל שניתן. הטענה אלחוטית, כך מאמינים שם, תסייע לכולנו לאמץ את הרכבים החשמליים ביתר קלות.
איך זה עובד?
פסי הנחושת המותקנים על הכביש, מתחת לאספלט, מעבירים אנרגיה על גבי האוויר, בדומה למה שקורה בהטענת מכשיר סלולרי באופן אלחוטי. מקלט המותקן מתחת לשלדת הרכב קולט את האנרגיה הזו אל תוך המערכת הפנימית ברכב. הטענה אל-חוטית היא איננה חידוש בפני עצמו כמובן, והיא מבוססת על סליל טסלה, של ניקולה טסלה, שעל שמו אף נקראה החברה המובילה בתחום הרכבים החשמליים, באופן הולם למדי.
ההתקשרות בין הסליל התת קרקעי לבין המקלט שברכב מתאפשרת הודות ליחידת ניהול המותקנת בצידי הכביש, שמקבלת אנרגיה מרשת האנרגיה הפרושה במרחב, וכך מעבירה אנרגיה לסליל. שלושת הרכיבים הללו מנוהלים על ידי תוכנה שעל הענן, המאפשרת בקרה וניהול של היחסים בינם, באופן אופטימלי ובטוח לשימוש.
במהלך השנה נערך מבחן למערכות אלקטריאון בשיתוף עם קבוצת יונדאי-קיה, שנועד להדגים Proof Of Concept, הוכחת היתכנות. התוצאות שהגיעו בשבוע שעבר הראו כי ההתחברות למערכת אלקטריאון תוך כדי נסיעה, אכן אפשרה את מילוי הסוללה. המבחן נערך על רכב Kia Niro EV', בנסיעה במהירות של 5-40 קמ"ש, ובעמידה בעת חנייה. בעוד שמדובר בסביבה מבוקרת למדי, הצליחו באלקטריאון להראות יכולת הסתגלות של המערכת לתנאי שטח משתנים. גם כאשר המכונית לא היו ממוקמות ישירות מעל לסלילים, הטעינה המשיכה. סך הכל, הבדיקות הראו יעילות טעינה של עד 89%.
"העולם זקוק לפתרונות יצירתיים וסביבתיים יותר על מנת לאפשר חשמול ציים מסחריים, נסיעה לטווחים ארוכים, עלויות נמוכות ומזעור דרישות הסוללה של הרכב", טוען אזר, ומספר כי ההתקדמות האחרונה ביכולות הטכנולוגיות וביכולות הייצור של החברה, מאפשרת כר לתכנן את שלב הפרויקטים המסחריים. "מספר גדל והולך של ממשלות ומפעילי ציים ברחבי העולם כבר מודעים ליתרונות המשמעותיים שאנחנו יכולים לספק".
אלקטריאון אף זכתה לאחרונה להיכלל ברשימת החברות החדשניות ביותר של פרסי World Changing Ideas לשנת 2022, מטעם מגזין Fast Company. החברה הישראלית דורגה כאחת מ-12 חברות התחבורה החדשניות ביותר בקטגוריית התחבורה.