מתחת לשכבה עבה של מדף הקרח באנטארקטיקה, במערה דמויית קתדרלה בגובה של מאות מטרים, ישנם נחילים של יצורים המזכירים חסילונים. הם מאכלסים מערכת אקולוגית, כזו שעד לא מזמן הייתה נסתרת לגמרי מעיני אדם. מדענים מניו זילנד הם שגילו את המערכת בעומק של 500 מטרים מתחת לקרח, במה שנחשד על ידיהם כשפך נהר, מאות קילומטרים מקצהו של מדף הקרח רוס.
החוקרים מאוניברסיטאות וולינגטון, אוקלנד ואוטאגו, יחד עם אנשי המכון הלאומי למים ואטמוספירה (NIWA) יצאו לחקור את תפקידו של שפך הנהר בהמסת קרחונים שנגרמת משינויי האקלים. כאשר החלו לקדוח פנימה בקרח לכיוון הנהר, המצלמה שלהם "הותקפה" על ידי נחילים של אמפיפודים (שטצדאים, בעלי חיים ימיים סרטניים ללא שריון, כמו חסילונים). "למשך זמן מה חשבנו שמשהו במצלמה היה לא תקין. אבל כשהפוקוס השתפר, הבחנו ביצורים האלה באורך של כ-5 מ"מ", סיפר פרופ' קרייג סטיבנס מאוניברסיטת אוקלנד ו-NIWA.
חברי הצוות המנוסים לא שיערו שיש תופעה או אוכלוסיית בעלי חיים שהם לא נתקלו בה עד כה; "ערכנו ניסויים בחלקים אחרים של המדף וחשבנו שאנחנו די בשליטה על הדברים, אבל הפעם הופתענו". בעוד שמה שעומד מאחורי עבודת המדענים היא הסוגייה האקלימית ושינויי האקלים, ישנו גם היבט של גילוי נושאי מחקר חדשים ביציאה לשטח, סיפר פרופ' סטיבנס. "קפצנו מרוב שמחה, כי המשמעות של היצורים האלה שהקיפו את הציוד שלנו היא שיש שם מערכת אקולוגית חשובה, שלא הכרנו".
"הזדמנות להיכנס לעולם נסתר"
ראש הפרויקט, הוו הורגאן מאוניברסיטת וולינגטון בוויקטוריה, היה הראשון להבחין בשפך הנהר, אחרי שבחן בשקידה חריץ בקרח שנגלה לעיניו בתמונות לוויין. הורגאן מסביר כי המדענים מודעים כבר תקופה להימצאותה של רשת אגמים מתחת למדפי הקרח, אבל עד כה הם לא נבדקו כחלק מסקר שיטתי שחושף את קיומם. "ההזדמנות לערוך תצפית ולדגום את הנהר הייתה בעצם הזדמנות להיכנס לעולם נסתר", מציין הורגאו. החוקרים אף השאירו בנהר אמצעי תצפית ותיעוד, שישמשו אותם לבחון את מה שקורה שם לתקופה ארוכה יותר. בנוסף, דגימות המים ייבחנו במעבדה, בניסיון להבין מה הופך אותם למיוחדים כל כך.
עבור צוות החוקרים, שנדמה שהתברכו גם בלא מעט מזל, הגילויים המסעירים לא הסתיימו בכך. המדענים עגנו באנטארקטיקה כמה ימים לפני התפרצות הר הגעש הונגה טונגה בינואר השנה; שעדיין מעסיקה חוקרים ברחבי העולם. הציוד המשוכלל שבידיהם קלט שינויי לחץ משמעותיים כאשר הצונאמי עשה דרכו בחלל המערה הטבעית. ההשפעה של ההתפרצות הזכירה לפרופ' סטיבנס עד כמה החלקים השונים של כדור הארץ, גם אלה שנראים מנותקים לכאורה, מקושרים ומושפעים זה מזה; "היינו בפינה נידחת של העולם, וראינו השפעה בזמן אמת של אירוע שהרגיש לנו שמתרחש במרחק עולמות שלמים מאיתנו. זה היה די מדהים".