היום (שני) עומד להסתיים המסע של משימת Ax-1, משלחת האסטרונאוטים הכל-אזרחית הראשונה בחלל, שבה חבר גם הישראלי איתן סטיבה. המסע התארך בכשבוע מעבר למצופה בעקבות תנאי מזג אוויר לא אופטימליים. יחד עם סטיבה, ישובו לכדור הארץ מייקל לופז אלגריה, אסטרונאוט נאס"א לשעבר ומפקד המשימה, מארק פאת'י הקנדי, ולארי קונור האמריקני - על גבי החללית דרגון 2, של SpaceX. הארבעה ינחתו באזור חופי פלורידה, בשעה 20:00, לפי שעון ישראל.
מה כוללת חזרתה של החללית לכדור הארץ?
תהליך החזרה של קפסולת דרגון לכדור הארץ כולל סדר פעולות ידועות מראש. תחילה, יסגרו הדלתות המחברות בין החללית לבין תחנת החלל הבין-לאומית. אז יגיע שלב של טיסה במסלול (אורביט), טרם לכניסה לאטמוספירה. התהליך יסתיים באיסוף החללית לסיפון אונייה ייעודית' ובו מעורבים מספר גורמים, ביניהם נאס"א, SpaceX, Axiom, רשות התעופה הפדרלית ומשמר החופים האמריקני, אשר אמון על יצירת אזור נחיתה סטרילי עבור החללית.
בעת הנחיתה, אמורה הקפסולה לנחות בים באמצעות מצנחים. הפגיעה בים, הקרויה בעגה המקצועית splashdown, תתבצע במהירות של כ-30 קמ"ש. סירות מהירות צפויות להגיע לאזור על מנת לבחון את מצב החללית, ולוודא שהן הקפסולה והן הצוות שבפנים - במצב טוב. רק לאחר מכן תגיע לאתר אוניה, שתעלה את הקפסולה לסיפונה.
למה נדחתה הנחיתה מספר פעמים?
בכל נחיתה של חללית מסוג 'דרגון' יש מספר אתרי נחיתה אופציונליים הפרושים לאורך חופי פלורידה באוקיינוס האטלנטי ובמפרץ מקסיקו. תנאי מזג אוויר, כמו גובה הגלים, מהירות הרוח והסחף, הם פקטור מהותי בהבטחת נחיתה בטוחה. לכן, על אף שיתכן כי גם בתנאי מזג האוויר מאתגרים יכולה הייתה החללית להגיע לייעדה בבטחה, הצפי הלא אופטימלי מהבחינה הזו הביא את הגורמים המעורבים להעדיף דחייה. "בכל אתרי הנחיתה הייתה תחזית של רוחות וגלים חזקים", מבהירים מטעם משימת 'רקיע', שמנהלים את האירוע בכל הנודע למעורבות הישראלית בו. לכן, כך מסבירים ב'רקיע', בדומה למה שקורה בעת שיגור החללית, גם בעת הנחיתה מנטרים צוותי הקרקע את מזג האוויר באופן עקבי.
אז מה עשה איתן סטיבה במשך הימים שנוספו לשהותו בחלל?
"הזמן שנוסף למשימת 'רקיע' נוצל במלואו לביצוע פעילויות חינוכיות ומדעיות נוספות בתחנת החלל הבין-לאומית", מסבירים אנשי המשימה שמספקים תמיכה מכדור הארץ. בימים האחרונים ביצע סטיבה בדיקות נוספות במסגרת ניסויים הבוחנים את תחום "הרפואה מרחוק", שהפך כה חיוני במהלך שנתיים של קורונה. כך, הגדיל סטיבה את מאגר הנתונים עבור החוקרים הישראלים, שהמשיכו לקבל דאטה ותוצאות אמת המייצגות זמן שהות ממושך יותר בחלל, כזה שעשוי לשרתם בהמשך המחקר בכדור הארץ.
כמו כן, המשיך סטיבה בביצוע הניסוי ILAN-ES שמתמקד בצילום שדוני ברקים מעל אזורים שונים בכדור הארץ. הצילומים שסטיבה העביר לחוקרים בימים האחרונים, מגדילים בצורה משמעותית את כמות ואיכות התצפיות. הרחבת המידע שנשלח מהחלל משפרת את ההסתברות כי החוקרים יזהו תופעות חדשות. בנוסף הצליח סטיבה לצלם שיעורים נוספים שיפורסמו ברשת, וישרתו את תלמידי ותלמידות ישראל.
ILAN-ES from Rakia Mission on Vimeo.