לפי דוח ארגון הבריאות העולמי שפורסם לפני כחודש, ישראל נמצאת במקום השלישי באירופה (אזור בו ישראל נכללת לצורך השוואה וניתוח נתונים) בקטגוריית עודף משקל, עם כ-60% מאוכלוסייתה הבוגרת, ובמקום השישי בהשמנת יתר עם כ-27% מהמבוגרים.
כדי לקבוע אם מטופל מבטא משקל עודף או השמנה, רופאים בוחנים את מדד מסת גוף (BMI). מי שה-BMI שלהם נע בין 25 ל-30 מוגדרים כמבטאים משקל עודף, מי שמדד מסת הגוף שלהם הוא מעבר לכך - מבטאים השמנה.
יש מגוון של דרכים להתמודד עם משקל עודף והשמנה, והן כוללות אימוץ של הרגלי אכילה בריאים, פעילות גופנית על בסיס קבוע, ושמירה על אורח חיים בריא המאפשר התמדה. נוסף על אלה, ובמקרים מסוימים הנתונים לשיקול דעתם של רופאים בלבד, יתכן כי גם טיפול תרופתי עשוי להיות מועיל, זאת כחלק מתוכנית טיפולית רחבה.
התרופות עובדות בדרכים שונות, למשל, על ידי מתן תחושת שובע, הפחתת הרעב, שינוי תפיסת האוכל, הגברת ההוצאה האנרגטית היומית ואף פגיעה ביכולת ספיגת השומן של הגוף.
התרופות הללו אינן מיועדות עבור המעוניינים להתחטב, גם לא עבור כל מי שמעוניין להוריד במשקל. למעשה, מסביר ד"ר דרור דיקר, מומחה לטיפול בהשמנה מטעם האיגוד האירופאי ללימוד וחקר השמנה, אפילו לא כל הסובלים מעודף משקל יקבלו תרופות הרזייה. כאשר נלוות למצבים אלה בעיות בריאותיות נוספות, עשוי הרופא להחליט על תוכנית משולבת הכוללת טיפול תרופתי יחד עם תוכנית כוללנית לאורח חיים בריא, הרגלי שינה טובים והימנעות מאכילה לא בריאה.
כך או כך, אין בתרופות כדי להחליף הרגלי תזונה ואורח חיים בריא. פעילות גופנית ומזון בריא הינם עדיין הכרחיים כחלק מתוכנית הטיפול התרופתית. למעשה, מחקרים מראים כי התרופות עובדות באופן מיטבי בשילוב עם אלה.
מהם היתרונות שבשימוש בתרופה?
אחרי שנה של טיפול, וכחלק מתוכנית נרחבת, מטופלים מצליחים לרדת במשקל בהיקף של 3% עד 12% יותר בהשוואה למי שלא לקחו את התרופה, כך על פי המכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות בארה"ב. מחקרים אחרונים שבוצעו בתרופות החדשות הדגימו הפחתת משקל המגיעה עד לכדי 15% מעבר להפחתת המשקל ללא הטיפול התרופתי. יחד עם זאת יש להדגיש כי היעילות משתנה מאדם לאדם; כאשר עיקר ההורדה במשקל קורית ב-6-12 החודשים הראשונים לשימוש בתרופה.
כאשר שוקלים הרופאים אפשרות של מתן טיפול תרופתי, הם ניצבים בפני השאלה - האם יתרונות הטיפול בתרופה אכן גוברים על תופעות הלוואי? לכן, לא מדובר בתרופה שהשיקול למתן מרשם שלה אי פעם יהיה שיקול אסתטי.
"הטיפול התרופתי היעיל הנמצא כיום בשימוש נותן מענה טוב לשינויים החולניים המתרחשים במחלת ההשמנה, ובכך עוזר הן להפחתת המשקל ולמניעת תחלואה נלווית, כמו למשל סוכרת; והן ובמיוחד לשימור הפחתת המשקל המושגת לאורך זמן ארוך", לפי ד"ר דיקר, מדובר במטרה אשר אינה מושגת בקרב 95% ממי שיורדים במשקל. "בכך התרופות הללו, לתפישתי, הינן יותר תרופות לשימור הפחתת המשקל, מאשר תרופות לשם הפחתת המשקל עצמה".
תופעות הלוואי משתנות בין תרופה לתרופה, והן תלויות בכל מקרה ומטופל לגופו. רוב תופעות הלוואי הן מתונות, ולרוב משתפרות תוך המשך הטיפול. לעיתים נדירות יש גם תופעות לוואי חמורות הדורשות את הפסקת הטיפול. כבכל מחלה כרונית אחרת, גם בהשמנה שבצדה תחלואה נלווית, הטיפול הינו מתמשך, והפסקתו עשויה להוביל לעליה מחודשת במשקל.
התרופות
קסניקל (orlistat) - התרופה עובדת במעי, על ידי הפחתת כמות השומן שנספג בגוף בתהליך העיכול.
תופעת לוואי אפשריות: שלשולים, גזים וכאבי בטן.
רזין (פנטארמין) - מעלה את רמת הנוראפינפרין במערכת העצבים המרכזית ובכך מעלה את ההוצאה האנרגטית היומית . אינה מומלצת לסובלים מגלאוקומה, מבעיות לב וכלי דם ומלחץ דם לא מאוזן .
תופעות לואי אפשריות: ערנות מוגברת, יובש בפה, הגברת הדופק ולחץ הדם.
קיוסימיה (phentermine-topiramate) - (לא קיימת בארץ) שילוב של שני חומרים אשר פועלים להפחתת הרעב והגברת ההוצאה האנרגטית. לציין כי טופירמאט מאושר בארץ למניעת התקפי מיגרנה ואירועים אפילפטיים .
תופעות לוואי אפשריות: עצירות, סחרחורת, חלל פה יבש, שינויים בתחושת הטעם (בייחוד במשקאות מוגזים), תחושת נימול בידיים וברגליים וקשיים בשינה.
קונטרייב (naltrexone-bupropion) - (קיימת בארץ תחת נוהל 29ג) שילוב של שני חומרים פעילים אשר מבצעים פעולות שונות. נאלטרקסון, אשר משתמשים בו גם בגמילה מתלות באלכוהול וסמים, ובופרופיון אשר משתמשים בו בין היתר לטיפול בהפסקת עישון ובדיכאון. התוצאה היא הגברת תחושת השובע.
תופעות לוואי אפשריות: עצירות, שלשולים, סחרחורת, חלל פה יבש, כאב ראש, לחץ דם גבוה, קצב לב נמוך, נדודי שינה, נזק לכבד, בחילות והקאות.
סאקסנדה (liraglutide 3.0mg) - ניתן בזריקה יומית. התרופה מדמה ב-97% את ההורמון הטבעי GLP-1, אשר פועל על האזורים האחראים במוח על הרעב, השובע וההחלטות השכליות הקשורות להתחלה ולסיום ארוחה, כמו גם לכמות האוכל הנצרכת.
יש גרסה אחרת שבה מינון החומר הפעיל הוא נמוך יותר, ויקטוזה (liraglutide 1.8mg), והיא קיבלה את אישור ה-FDA לטיפול בסוכרת מסוג 2.
תופעות לוואי אפשריות: בחילה, שלשולים, עצירות, כאב בטן, כאב ראש וקצב לב גבוה החולפים עם הזמן.
ווגובי (semaglutide 2.4 mg) - ניתן בזריקה חד שבועית. מדמה ב-94% את ההורמון הטבעי GLP-1, פועל על אזורים נרחבים יותר במוח מסקסנדה האחראים במוח על הרעב, השובע וההחלטות השכליות הקשורות להתחלה ולסיום ארוחה, כמו גם לכמות האוכל הנצרכת.
אותו ההורמון מופיע גם בתצורות אחרות ובמינונים נמוכים יותר לטיפול בסוכרת מסוג 2; כך בתרופות אוזמפיק (semaglutide 1mg) הניתנת בזריקה חד שבועית, וריבלסוס (semaglutide 14mg) הניתנת דרך הפה בנטילה יומית.
תופעות לוואי אפשריות: בחילות, שלשולים, הקאות, עצירות, כאב בטן ועייפות.
אימסיברי (סטמלאנוטייד) - ניתן בזריקה למקרים נדירים של השמנה הנובעת מחסר גנטי, והמאופיינת ברעב תמידי ואכילה לא נשלטת מגיל צעיר. עוזרת להתגבר חלקית על החסר הגנטי ולהביא להפחתת משקל משמעותית.
תופעות לוואי אפשריות: תגובה באזור מתן הזריקה, התכהות של עור, בחילה, הפרעות בחשק המיני, דיכאון ומחשבות אובדניות.
אין במידע זה כדי להחליף ייעוץ רפואי, ויש תמיד להיוועץ ברופא.