הרבה זמן רציתי לבקר ב"דבר" כזה, וסוף סוף נקרתה ההזדמנות. קידוח הגז החדש נמצא 80 קילומטר מחיפה, חצי שעה במסוק. האסדה הזאת אינה מקובעת לקרקעית הים - למעשה זו אונייה גדולה שצפה מעל נקודה אחת. אף אחד לא גילה לי קודם שבאונייה הזאת יש חור ענקי.
"זה בעצם חור גדול בתחתית האונייה, בבסיס האונייה", מסביר שון דה-פרייטאס, מפקד קידוח בכיר, "וזה מאפשר לנו להפעיל את כל החיבורים שלנו מרצפת האסדה ועד קרקעית הים. הצינור הלבן הזה יורד כל הדרך עד לקרקעית הים, ושם יש מחבר מונע פיצוצים".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 - לחצו כאן
כמה עמוק אתם חופרים?
"כרגע אנחנו בעומק 4,600 מטר, ואנחנו נגיע לעומק של בערך 5,500 מטר - אז חמישה וחצי קילומטרים".
אז אנחנו ממש קרובים לזה
"כשנתחיל לקדוח עכשיו, אנחנו קודחים לתוך המאגר, בעוד בערך 180 מטר אנחנו כבר נגיע למאגר".
מאגר הגז שהם מקווים למצוא נקרא בלוק 12: הוא נמצא בין המאגרים כריש ותנין שכבר נקדחו בעבר ונמצא בהם גז. המאגרים הללו היו שייכים ליצחק תשובה ושותפיו האמריקנים, שמחזיקים גם במאגר "תמר" ובמאגר הגז הגדול מכולם "לווייתן". כדי לקצץ במונופול, אילצה המדינה את תשובה ונובל אנרג'י - שנמכרה בינתיים לענקית האנרגיה שברון - למכור את "כריש תנין" וגם רישיונות קידוח נוספים שהחזיקו. הקונה היא חברת אנרג'יאן הבריטית, והיא זו ששכרה את האסדה שקודחת כאן כבר יותר מחודש.
ההבטחה: "נוריד את מחירי החשמל"
"אנחנו רואים עליות מחירים מאוד משמעותיות בגז ובכלל באנרגיה בעולם", אומר שאול צמח, מנכ"ל אנרג'יאן ישראל. "אנחנו רואים מצד שני שמדינת ישראל הצליחה לייצב גם את משק האנרגיה שלה וגם את הכלכלה שלה בזכות הגז הטבעי שנמכר במדינת ישראל".
כמו כל קידוח במים הכלכליים של ישראל, אם יימצא כאן גז 50% מהרווחים יילכו למדינה. המשמעות העיקרית של ספקית גז נוספת היא הורדת מחיר הגז. והמנכ"ל צמח מבטיח: "אנחנו מתחרה חדש, אנחנו נוריד את המחירים, אנחנו נגרום לתעשיית החשמל במדינת ישראל למכור חשמל יותר זול לאזרחי מדינת ישראל".
בטח שאלתם את עצמכם אם יורדים צוללנים למטה - ובכן, יורד אחד בלבד: הרובוט. "הוא למעשה העיניים והידיים שלנו שם למטה", מסביר המפקח הבכיר שון דה-פרייטאס, "המים עמוקים מדי כדי לאפשר לצוללנים לפעול שם".
כמה זמן זה לוקח לו עד שהוא מגיע לקרקעית הים?
"ייקח לו בערך 45 דקות עד שעה כדי להגיע לקרקעית הים".
מה הסיכויים שלכם כשמתחילים לקדוח?
"15%, סיכוי של 15% שנצליח למצוא גז או נפט".
יש לכם איזשהו טקס כדי להביא מזל טוב, לפני שאתם קודחים?
"לא, אין לנו. עבדתי בהודו, ושם היו להם טקסים לפני תחילת הקדיחה".
מה הם עושים בהודו?
"הם היו שוחטים עז על רצפת האסדה".
"מגדל בבל" במבוך בן 13 קומות
13 קומות יש במבוך העצום. ג'ים עורך לנו היכרות עם הז'רגון – מ"קוף הרצפה" ו"מסלול הדוגמנות" ועד "מלונת הכלב": "זה תא הבקרה העיקרי על הקידוח שממנו מנוהל כל ציוד הקידוח. הקודח נמצא במלונת הכלב, עוזר הקודח נמצא במלונת הכלב, אסור להם לעזוב את מלונת הכלב".
מה התפקיד שלך על האסדה?
"אני דוחף כלים בכיר", הוא עונה.
דוחף כלים בכיר?! אתה דוחף כלים?
"כן, זה מקור השם. בתעשיית הקידוח יש שמות מוזרים רבים לתפקידים. יש לנו 'בריונים' שעובדים סביב המקדחה".
אתה קורא להם "בריונים"?
"כן. מקור תעשיית הקידוח הוא בטקסס - האמריקנים בטקסס והבוקרים - לכן מונחים רבים מגיעים מהבוקרים. בוקר כונה בעבר וכנראה גם היום 'בריון', ולכן אלה שעושים את העבודה הקשה מכונים 'בריונים'".
גם אתה מהמאפיה הסקוטית?
"נכון, אני מגלאזגו במערב סקוטלנד".
כמה זמן אתה בעסק הזה?
"מ-2001, אז הרבה מאוד זמן. לפני כן עבדתי בבנק, עשר שנים"
אני לא מאמין לך.
"זה נכון".
הגעת מהבנק לכאן?
"נכון. עבדתי עשר שנים בבנק, התגלחתי כל יום, לבשתי חליפה ועניבה בכל יום ושנאתי את זה. חמי עבד בים על אסדה בים והחלטתי שאני אנסה גם. אני מצטער שלא התחלתי כשהייתי צעיר יותר".
"לא אוהבים לתמרץ אנשים להזדרז"
סמוך לאסדה ממתינה תמיד אוניית אספקה. היא נושאת תוספת דלק, צינורות נוספים לקידוח וכל מה שצריך. אליה גם מפנים את כל הפסולת מהאסדה ומבור הקידוח. הפעלת אסדה שכזאת עולה מאות אלפי דולרים ליום, ולמרות זאת, לא משלמים למפעיליה בונוסים על עבודה מהירה יותר. "אנחנו לא אוהבים לתמרץ אנשים להזדרז", אומר סיימון פרנץ', מנהל הקידוח באנרג'יאן, "להזדרז בתעשייה שלנו זה רע, להזדרז מוביל לתאונות".
אם תמצאו את הגז בעוד שבוע או שבועיים מהיום, הוא יעלה בצינור?
"לא", אומר שון, "אנחנו לא רוצים שהוא יעלה לכאן". ויש לכך סיבה: ב-20 באפריל 2010 עלתה בועה עצומה של גז מקרקעית הים והעיפה לשמיים את עמוד הקידוח של אסדה במפרץ מקסיקו. 11 מעובדי האסדה נהרגו והניצולים קפצו לים. סיפרו לאחר מכן. האסדה בערה במשך 36 שעות ואז קרסה אל המצולות, תוך שהיא גורמת את אחת מדליפות הנפט החמורות בהיסטוריה.
"למה זה קרה? התעשייה הזו היא כמו גבינה שווייצרית - כל החורים בגבינה צריכים להתחבר כדי שיקרה אסון ובמקרה ההוא כך קרה", מסביר המפקח הבכיר דה-פרייטאס. "יש מערכות גיבוי רבות על האסדה, מערכות אל-כשל רבות, כך שזה יוצא דופן שדבר כזה קורה".
העבודה מתנהלת ברציפות - 80 איש עובדים ביום, 80 בלילה. כל הכביסה מוטלת על שני אנשים בלבד. אחד מהם, טיג'יי טיהונס, מספר: "מכבס בגדים רגילים, אוברולים, ולפעמים גם בגדים מיוחדים - אלה שחוזרים הביתה לפעמים מבקשים ממני לכבס בגדים חגיגיים".
הם עושים חודש בים וחודש בבית - כל החילופים באמצעות מסוקים. זה מגדל בבל שבו הפיליפינים עושים את העבודות השחורות, הסקוטים הם הקצינים הבכירים, ובתווך יש קרואטים, פולנים, רוסים, ברזילאים, ומה לא.
איפה נולדת וגדלת?
"בטרינידד", עונה דה פרייטאס. "הפערים התרבותיים הם אחד מהאתגרים הכי גדולים שאתה עומד בפניהם, יש כל כך הרבה תרבויות שונות על האסדה, כל כך הרבה לאומים. העבודה הראשונה שלנו הייתה מול חופי בולגריה, ובבולגריה הם מזיזים את הראש בצורה שונה מאיתנו - בבולגריה כשהם מניעים את הראש לצדדים זה בעצם אומר 'כן', וכשהם מניעים אותו למטה ולמעלה זה אומר 'לא'".
זה יכול להיות קריטי
"זה קריטי, זה קריטי. היו לנו מתרגמים על האסדה כדי לעזור לנו, אבל הבעיה הייתה שאנחנו הבנו את איך שהם הנידו בראשם - אבל הם שמו לב שהם מנידים בראשם בצורה שונה מאיתנו אז הם התחילו להניד בראשם כמונו וזה היה טירוף".
"השכר כאן גבוה יותר מהשכר ביבשה"
האונייה היא של חברת סטנה השוודית, אבל דווקא שוודים אין כאן. וכדי שיהיה מעניין, הקפטן הוא מאירלנד.
יש נשים על הסיפון?
"הייתה אחת, אבל היא עזבה אתמול, ואין כרגע נשים על הסיפון", עונה הקפטן בארי רוויל.
למה זה כל כך נדיר?
"מפני שאתה מבלה הרבה זמן הרחק מהבית, וזה לא דבר שמתאים לכולם".
איזה מין טיפוס לא שורד כאן בעבודה הזאת?
"אתה מבחין בהם ברגע, הם מתגעגעים הביתה, הם לא רוצים להישאר כאן, וזה ממש ברור, אבל יש לנו כאן הרבה אנשים ממגוון מאוד רחב ששמחים להיות כאן - כי אלה חיים טובים, השכר כאן גבוה יותר מהשכר ביבשה, זאת הסיבה שאנשים רבים עובדים כאן".
גם אתה עובד יחד עם קברניט שני, כלומר מתחלפים כל חודש?
"אנחנו מתחלפים בכל ארבעה שבועות כך שהקברניט השני בבית בסקוטלנד כרגע".
מה אתה עושה בארבעת השבועות שבהם אתה באירלנד?
"תאמין או לא, אבל אני הולך לשוט".
כל שניים חולקים חדר אבל בגלל שתמיד אחד במשמרת לא צריך לסבול את הנחירות של האחר. יש חדר כושר, מועדון מפנק וגם סאונה והאוכל בהחלט משובח, למרות שהשף אנגלי.
מה תגיש אם תמצאו גז?
"אנחנו מגישים סטייק פילדלפיה, פירות ים, בירה לא אלכוהולית, יין לא אלכוהולי...", עונה השף גרהאם שואוקרוס.
אלכוהול אסור?
"אלכוהול אסור על הסיפון", הוא עונה. והקברניט מדגיש: "אנחנו ספינה 'יבשה' לחלוטין. אסור לערבב אלכוהול עם מכשור כבד ומסוכן".
עבור חלקם זה העניין הכי קשה. כשהם נוחתים בחיפה, הם ממהרים לפצות עצמם, ובערב, לפני הטיסה הביתה, יש כאלה ששותים עד אובדן הכרה.
בקרוב מאוד נדע אם הקידוח הצליח. אלה עשויות להיות חדשות טובות לחברת אנרג'יאן ולביטחון האנרגטי של ישראל אבל חדשות קצת פחות טובות לכדור הארץ. הגז אומנם פחות מזהם מפחם אבל גם הוא גורם לאפקט החממה. עד 2050 ישראל אמורה להיגמל מדלקים פוסיליים ולעבור לאנרגיות מתחדשות. עד אז הגז הוא הרע במיעוטו. זה כנראה הדור האחרון של ה"בריונים" - דוחפי הכלים, ואנשי מלונת הכלב. הם ימשיכו אל הקידוח הבא, אולי אחרי בירה נטולת אלכוהול.