את ההשפעות של שינויי האקלים על בריאות הציבור ועל הכלכלה בוחנים בדרך כלל במחקר בקנה מידה גדול שמתייחס למה שקורה לאנושות ככלל. אבל, לשינויי האקלים ישנה גם השפעה ניכרת על פעולות אנושיות יומיות, בסיסיות למדי - מבחינה התנהגותית, פסיכולוגית ופיזיולוגית. דוגמה אחת היא זו שבאה לידי ביטוי במחקר חדש שפורסם בכתב העת One Earth, שבמסגרתו טוענים חוקרים כי מגמת ההתחממות של טמפרטורת החדר פוגעת באיכות השינה של בני אדם ברחבי הגלובוס.
כחלק מהמחקר, החוקרים אספו מידע מצמידים מודדים שהותקנו על ידיהם של 47 אלף מבוגרים ברחבי 68 מדינות, מכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. למעלה מ-7 מיליון מדידות נבדקו אל מול המידע המטאורולוגי הבינלאומי. תוך שימוש ב-21 מודלים אקלימיים, החוקרים אף התבססו על משך השינה שמפסידים היום המשתתפים במחקר, וערכו תחזית לעתיד.
לפי הנתונים, בלילות חמים במיוחד (של יותר מ-30 מעלות צלזיוס), ירד משך השנה בכ-14 דקות בממוצע. הסבירות לישון במשך פחות מ-7 שעות בלילה עלתה גם היא כבר עם חציית 25 מעלות צלזיוס בסביבת השינה. לפי הממצאים המוצגים במחקר, עד לשנת 2099, הטמפרטורות הלא אופטימליות הללו עלולות להביא לשחיקה במשך השינה של כל אדם: עד 58 שעות פחות שעות שינה בכל שנה.
בנוסף, מצאו החוקרים כי ההשפעה של הטמפרטורות על בני האדם היא משמעותית יותר ככל שמדובר במי ששכרם החודשי נמוך יותר. בתוך כך מבוגרים יותר הושפעו יותר לרעה, ונשים הושפעו יותר בהשוואה לגברים.
"בכל לילה הגוף שלנו עושה משהו מדהים"
"הגוף שלנו הוא בעל יכולת מרשימה לשמור על טמפרטורת גוף יציבה והחיים שלנו תלויי בכך", מסביר החוקר הראשי, קלטון מינור מאוניברסיטת קופנהאגן. "עדיין, בכל לילה הגוף שלנו עושה משהו מדהים מבלי שאנחנו בכלל מודעים לכך - הוא מעביר חום לסביבה שלנו, על ידי הרחבת כלי הדם והגברת זרימת הדם לידיים ולרגליים", ועל מנת שזה יתאפשר מדגיש מינור, הסביבה חייבת להיות קרה מהגוף שלנו.
"במחקר הזה אנחנו מספקים לראשונה ראיות גלובליות לפיהן מעלות שהן מעל לממוצע שוחקות את השינה שלנו״, אומר קלטון, "אנחנו מראים כי השחיקה נעשית בעיקר על ידי דחיית שעת ההירדמות, ועל ידי הקדמת שעת הקימה, מה שקורה במזג אוויר חם".
עוד לפי המחקר, בתנאים נורמליים, בני האדם מצליחים להתמודד טוב יותר עם חדר קר מידי לשינה בהשוואה לחדר חם מידי לשינה. "בכל העונות, בכל הדמוגרפיות, ובכל מצב אקלימי, טמפרטורות גבוהות הן ששוחקות באופן מתמיד את השינה, על ידי הגדלה הדרגתית של החלק שנגרע מזמן השינה ככל שהטמפרטורות מתחממות", מציין מינור.
מאחר שלא היה בידיהם של החוקרים מידע באשר למיזוג אוויר, הם אינם יכולים להסיק כי ההשפעה על החיים במדינות מתפתחות היא רבה יותר בשל גישה מוגבלת למיזוג; אם כי זוהי אפשרות סבירה.
מספר הדקות האבודות אולי לא נראות כמו הפסד משמעותי, אבל לטווח הארוך הן עלולות להצטבר ולהשפיע לרעה על הפרודוקטיביות שלנו ועל בריאותנו. מספיק לילה אחד של שינה לא מיטבית כדי להשפיע על האיזון המנטלי והבריאות הנפשית והפיזית. ברגע שצוברים מספיק "חוב של שינה", קשה לתקן את המצב, גם באמצעות שינה ארוכה בסוף השבוע שנועדה לכאורה לפצות על החוסר.
החוקרים מודים כי הדגימה שלהם איננה מושלמת. שימוש בטכנולוגיה מסוג השעונים המודדים שאספו את המידע, הוא כזה שנפוץ יותר מלכתחילה בקרב גברים הקרובים לגיל העמידה, בעיקר ממדינות עשירות. עם זאת, המידע שנאסף מאפשר חלון חסר תקדים לדפוסי השינה הטבעית של רבים, לא כזו שנמדדת במעבדת שינה, במשך תקופה של שנים.
"עוד מחקר בקנה מידה עולמי נדרש כדי שנוכל לבחון באופן סיסטמטי את ההשפעה של העלייה בטמפרטורות ועוד סיכונים אקלימיים על השינה שלנו, בייחוד על אוכלוסיות פגיעות ואוכלוסיות בקהילות וממדינות עניות יותר", מציינים כותבי המחקר. "כדי לקבל החלטות מושכלות באשר למדיניות אקלים בהמשך, אנחנו חייבים להבין טוב יותר את הספקטרום המלא של השפעות אקלים אפשריות על חיינו, אלה שייגרמו מהבחירות שאנחנו מבצעים כבר היום לגבי פליטות גזי חממה".