ההתגלות הראשונה של אלוהים אל משה רבנו נעשית כמופע על טבעי, בדמותו של צמח בוער באש, שהאש לא מאכלת אותו - הוא בוער אך לא נשרף. האירוע יוצא הדופן אשר נשמע שנוגד את חוקי הטבע, גורם למשה רבנו להתקרב אל הסנה כדי לנסות ולהבין את טיבו של הנס. אך האם ניתן בכל זאת להסביר את הרגע בעל החשיבות התיאולוגית גם באופן מדעי?
ד"ר משה בלס ממכון ויצמן, מומחה לבוטניקה, כתב באריכות על הנושא, בניסיון למצוא תשובה. ד"ר בלס מציין כי מרבית החוקרים של ימינו מזהים את צמח הסנה עם פטל קדוש, שיח ירוק עד ממשפחת הורדיים אשר מגיע לגובה של כ-2 מטרים. עליו מנוצים, ומורכבים משלושה או חמישה עלעלים משוננים, דמויי מסור, ופריחתו מסועפת. הוא שייך לקבוצת הפטל השחור משום שפירותיו משחירים לעת הבשלתם המלאה.
בספר שמות נאמר כי קיומו של הסנה תלוי בנוכחותם של מים רבים בסביבתו, ולפי ד"ר בלס, החיבור בין הסנה הבוער ובין המים הרבים שבבית גידולו הטבעי של הצמח, מעצימים למראית עין את הפלא שמשה רבנו נמשך אליו ובא לראותו מקרוב. כמו כן, מציין ד"ר בלס, כי הפסוקים במעמד הסנה אף אינם מציינים את נוכחותו של עשן שמתלווה מטבעו אל האש. האש, אם כן, היא איננה אש ממשית.
מה, אם כן, היה טיבה של "האש" שהבעירה את הסנה?
"כדי לנסות להסביר את הנס של הסנה הבוער, עלינו להניח כי מדובר בנס שהוא בגדר מופת אפשרי בטבע, כלומר שמדובר ב'אפקט' נדיר מאוד בטבע ושהקב"ה זימן אותו כשהגיע משה אל הר סיני", מציין ד"ר בלס במאמר. החוקר מציע תופעת טבע נדירה שמתרחשת לעת ערב ורק ביום אחד מימות השנה בהרי נבדה – המפל הורסטייל (Horsetail), שהופך ל"מפל אש" (Firefalls), על צוק של גרניט בסמוך לעמק יוסמיטי (Yosemite).
המים במפל זורמים רק בחודשי החורף, והם זוהרים כאש לוהטת בסמוך לשקיעה. שצף המים גם יוצר אדים אשר נראים כלהבת אש שמתמרת מעלה. הדבר רק מגביר עוד יותר את הדמיון של התופעה לאש ממשית. אותו מופע זוהר מתרחש לכל היותר אחת לשנה ותלוי בזווית מתאימה של השמש, מה שקורה בסוף חודש פברואר, והשמים בהרים בעת השקיעה. כך קרה למשל בשנת 2010, ב-21 בפברואר.
"בהנחה שפטל קדוש אכן היה גדל בהר סיני, ובהנחה שהוא היה גדל בנישה שבסמוך מאוד אליה היו הרבה מים שזרמו דרך מפל של נחל קטן, הרי שתזמון תופעת הזהירה של המים הסמוכים לסנה, יכולה לדמות בעירה שאין בה אש ממשית, כפי שקורה בתופעת טבע זו. הסנה, שגדל בסמוך למים שנראו אז זוהרים כאש, בגלל הזווית המסוימת של השמש בסמוך לשקיעה, יצרו רושם כאילו הצמח הסמוך מאוד להם גם הוא עולה באש כתוצאה מהחזרת האור הבאה אליו מזהירת המים שבקרבתו".