בבוקר יום ראשון, תשומת ליבה של מדינת ישראל התמקדה במלאכת החיפוש אחר המחבלים שביצעו את פיגוע הטרור באלעד. ממש בשעה שאנשי כוחות הביטחון מצאו את שני המחבלים בזכות הסימנים שהשאירו אחריהם במנוסתם, בממשלה החליטו לקדם הצעת חוק שיכולה לשנות את התמונה, ולהשתמש בה כפי שלא נעשה בארץ בעבר. השרים אישרו את המהלך פה אחד. כמעט.
בתוך ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה, שררה תמימות דעים לגבי החוק שעליו הצביעו - שימוש במצלמות לזיהוי פנים ברחבי המרחב הציבורי. אפילו שר המשפטים גדעון סער, שבעבר הסתייג מכך, שינה את עמדתו - ואפילו אמר: "יש שאלה גדולה אם זו בכלל פגיעה בפרטיות". רק שרה אחת הצביעה נגד החוק, שהוצג עם טיעונים ונימוקים משפטיים וביטחוניים: שרת הקליטה פנינה תמנו שטה הייתה נחרצת בהתנגדות שלה.
הצעד המדובר הוא הצעת "חוק לתיקון פקודת המשטרה (למערכות צילום מיוחדות)". ההצעה קובעת שלמערכת אכיפת החוק תהיה גישה לחומרים שמתעדות ומזהות המצלמות, והיא תוכל לעשות בתיעודים האלה שימוש - גם ללא צו בית משפט. אחרי האישור בוועדת השרים, הממשלה צפויה להגיש את ההצעה בקרוב ולקדם אותה בכנסת.
ומהן אותן "מערכות צילום מתקדמות"? לפי ההצעה, אלו הן "מערכות שלהן מאפיינים טכנולוגיים ייחודים המאפשרים, באמצעות עיבוד אוטומטי, זיהוי חד ערכי בזמן אמת של אדם או של חפץ שבאמצעותם ניתן להתחקות או לבלוש אחר אדם באופן החורג מצפייה בתיעוד רגיל".
שר המשפטים סער נימק בדיון: "יש משימה לאומית להגביר את שיעור הפענוחים של פשעים וזה עובר דרך שימוש מבוקר באמצעים טכנולוגיים". אך בארגונים דמוקרטים, ארגוני זכויות אדם ואפילו בוועדת השרים עצמה, לא כולם מתלהבים מעוד אמצעי מעקב אחרי האזרחים - וגם מזהירים מפני השלכות התקדימים מחו"ל. מה קורה מעבר לים - ועשוי לקרות כאן ממש בקרוב?
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בישראל מתקדמים - ברחבי העולם מתחילים להתחרט
טכנולוגיית זיהוי הפנים, שעומדת בבסיס החוק החדש, היא עוצמתית אבל עדיין חדשה יחסית - במיוחד כאשר משלבים אותה עם כלי בינה מלאכותית. ענקית המחשבים IBM כבר ראתה את הפוטנציאל הכלכלי שבפיתוח מערכות זיהוי כאלה, אבל עכשיו החליטה לעצור מהלך דומה: המנכ"ל הודיע למחוקקים בארה"ב כי חברת הענק "מתנגדת לזיהוי פנים למטרות מעקב המוני תיוג לפי גזע והפרת זכויות אדם וחירות".
מדינת טקסס הגישה תביעה נגד חברת האם של פייסבוק, Meta, בגלל איסוף נתוני זיהוי פנים. רק בחודש שעבר, שתי ועדות של בית הנבחרים האמריקני פתחו בחקירה לגבי השימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים על ידי זרוע הממשלה הפדרלית - במקרה האמריקני מס ההכנסה - והשימוש הופסק לאחר תלונות של מגוון רחב מאוד של גופים, כולל מחוקקים ופעילים למען פרטיות.
נראה שבעוד ישראל הולכת לכיוון אחד, ברוב העולם המערבי - הולכים לכיוון אחר. בארצות הברית סן פרנסיסקו, סאמרווויל, מסצ'וסטס ואוקלהומה סיטי אסרו בשנים האחרונות את השימוש במצלמות זיהוי פנים במרחב הציבורי. בריטניה, שהתמודדה עם השאלות על פרטיות והמצלמות הרבות ברחובות הערים כבר ב-2017, הקימה גוף ממשלתי שדאג לפיקוח על השימוש במידע מהמצלמות, גם המועצה להגנת המידע של האיחוד האירופי קבעה כבר ב-2019 הנחיות לעיבוד מידע מזהה מהמצלמות.
גם בהודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, מתמודדים עם שאלת זיהוי הפנים. בממשל מקדמים את השימוש בה, אבל מצד שני - ארגוני זכויות אדם וזכויות דיגיטליות מקדמים יוזמה של "קרן החופש באינטרנט", שהזהירה מפני פריסת טכנולוגיית זיהוי פנים במהלך מבצע החיסונים של הממשל ההודי בשנה האחרונה. הפעילים טענו שהטמעה של המערכת מועדת לשגיאות: לדבריהם, גם בהודו אין חקיקה מספקת שמכילה את אמצעי ההגנה המחייבים על האזרחים ופרטיותם.
למרות המחאה שלהם, בהודו כרגע עדיין לא מדברים על צעדים למטרות אבטחה וביטחון, אבל במשמר הגבול האוסטרלי ושירותי המכס של ניו זילנד משתמשים במערכת זיהוי פנים אוטומטית במעברי הגבולות שמשתמשת בזיהוי פנים ומשווה את פני הנוסע עם הנתונים שבשבב הדרכון האלקטרוני. גם בקנדה - כל שדות התעופה הבין-לאומיים משתמשים בתוכנת זיהוי פנים, שמשווה את פני המטיילים לתמונה שמאוחסנת במאגר מידע -ePassport. התוכנית הגיעה לראשונה לנמל התעופה בוונקובר בתחילת 2017 ומאז נפרסה לכל שדות התעופה הבין-לאומיים הנותרים.
המעצר - בזכות מצלמה שהותקנה על טנדר
כוחות המשטרה בבריטניה משתמשים רבות בטכנולוגיית זיהוי פנים באירועים ציבוריים: במאי 2017 אדם נעצר באמצעות מערכת זיהוי פנים אוטומטית (AFR), שהותקנה על טנדר שהופעל על ידי משטרת דרום ויילס, המערכת הבריטית הובילה למעצר, אבל לא כולם מרוצים: דוח של ארגונים אזרחיים משנת 2018 מצא שהמערכות האלו לא מדויקות מספיק, ובאוגוסט 2020 קבע בית המשפט לערעורים כי האופן שבו נעשה השימוש במערכת זיהוי הפנים על ידי משטרת דרום ויילס בשנים 2017 ו-2018 מפר זכויות אדם. הממשלה בלונדון קבעה שיש להגביל ולפקח על המערכות.
מחלקת המדינה האמריקנית מפעילה את אחת ממערכות זיהוי הפנים הגדולות בעולם, עם מסד נתונים של 117 מיליון מבוגרים אמריקאים. המאגר כולל תמונות שנאספו בדרך כלל מהתצלומים ברישיון הנהיגה. המערכת כבר נמצאת בשימוש בכמה וכמה ערים. ה-FBI משתמש בתמונות ככלי חקירה, אבל לא לצורך זיהוי. החל משנת 2016 נעשה שימוש בזיהוי פנים לאנשים בתמונות שצולמו על ידי המשטרה בסן דייגו ובלוס אנג'לס. במערב וירג'יניה ובדאלאס מתכוונים גם כן להכניס את המערכת לשימוש.
בשנים האחרונות מדינת מרילנד השתמשה בזיהוי פנים על ידי השוואת פרצופים של אנשים לתמונות רישיון הנהיגה שלהם, אבל המערכת עוררה מחלוקת כאשר עשו בה שימוש בבולטימור כדי לעצור מפגינים לאחר מותו של פרדי גריי במהלך מעצר של המשטרה. מדינות רבות אחרות משתמשות או מפתחות מערכת דומה אולם, כאמור, בחלק מהמדינות יש חוקים שאוסרים על השימוש בה והדיון בעניין - ער מאוד בארה"ב. ה-FBI גם מפתח תוכנית זיהוי מ"הדור הבא", כדי לשלב זיהוי פנים עם ביומטריה מסורתית יותר כמו טביעות אצבע וסריקות רשתית.
החל משנת 2018, המכס והגנת הגבולות של ארה"ב פרסו "סורקי פנים ביומטריים" בשדות תעופה בארה"ב. נוסעים בטיסות בין-לאומיות יוצאות יכולים להשלים את הצ'ק-אין ואת הליך האבטחה והליך העלייה למטוס לאחר שעברו סריקת פנים ואומתו על ידי התאמת תמונות תעודות הזהות שלהם. באיגוד חירויות האזרח האמריקני, אחד מהארגונים שפועלים נגד התוכנית, חוששים וזועקים שהמערכת עוד עשויה בעתיד לשמש למטרות מעקב.
"לסרוק את כל אוכלוסיית סין בשנייה אחת"
סין היא כנראה המחמירה ביותר בתחום: בשנת 2006, פרויקט Skynet הוקם על ידי ממשלת סין כדי ליישם מעקב טלוויזיות במעגל סגור בפריסה ארצית. נכון לשנת 2018, היו 20 מיליון מצלמות, שרבות מהן מסוגלות לזהות פנים בזמן אמת והן פרוסות ברחבי המדינה. הממשל טוען ואף מתגאה שמערכת Skynet הנוכחית יכולה לסרוק את כל האוכלוסייה הסינית בשנייה אחת ואת אוכלוסיית העולם בשתי שניות. בשנת 2017 הצליחה משטרת צ'ינגדאו לזהות עשרים וחמישה חשודים מבוקשים באמצעות ציוד זיהוי פנים בפסטיבל בצ'ינגדאו, שאחד מהם היה במנוסה במשך 10 שנים.
הציוד הסיני פועל על ידי הקלטות קליפ של 15 שניות וצילום המון תמונות ברצף. הנתונים מושווים ומנותחים עם התמונות ממאגר המידע של המשטרה ובתוך 20 דקות ניתן לזהות את הנבדק ברמת דיוק של 98.1%. בשנת 2018, המשטרה הסינית בז'נגג'ואו ובבייג'ינג השתמשה במשקפיים חכמות כדי לצלם תמונות המושוות למאגר מידע ממשלתי באמצעות זיהוי פנים כדי לזהות חשודים, לאשר כתובת ולעקוב אחר אנשים שיוצאים ממחוז הבית שלהם. היכולות הללו באו לידי ביטוי גם בנושא סגרי הקורונה.
החל מסוף 2017, סין פרסה טכנולוגיית זיהוי פנים ובינה מלאכותית בחבל שינג'יאנג, עיתונאים שביקרו באזור מצאו מצלמות מעקב מותקנות בכל מאה מטרים בכמה ערים, כמו גם תחנות זיהוי פנים באזורים כמו תחנות דלק, מרכזי קניות וכניסות למסגדים במאי 2019, ארגון Human Rights Watch דיווח על מציאת קוד אפליקציית מעקב משטרתית שמשמשת לאיסוף נתונים ומעקב אחר הקהילה האויגורית בשינג'יאנג. בפברואר 2020, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, המערכת עברה ייעול וכללה גם בדיקת טמפרטורת של הגוף כדי לסייע בזיהוי אנשים עם תסמיני קורונה בין ההמונים.
באיחוד האירופי כוחות משטרה בלפחות 21 מדינות באיחוד האירופי משתמשים, או מתכננים להשתמש, במערכות זיהוי פנים - למטרות מנהליות או פליליות. עם זאת, הכוונה היא להפעיל את המערכת רק תחת פיקוח מלא ואישור של גורמים אנושיים -משפטיים מוסמכים .משטרת איטליה רכשה מערכת זיהוי פנים בשנת 2017 בשם Sistema Automatico Riconoscimento Immagini (SARI). בנובמבר 2020, משרד הפנים הודיע על התוכניות שלו להשתמש במערכת בזמן אמת כדי לזהות חשודים בין האנשים שמבקשים מקלט במדינה מקלט. מאגר המידע של המשטרה ההולנדית מכיל כיום למעלה מ-2.2 מיליון תמונות של 1.3 מיליון אזרחים הולנדים, כ-8% מהאוכלוסייה.
מחאה בממשלה: "לא אתן יד לחוק עד שיתוקן"
המגמות האלה מדאיגות גם את השרה פנינה תמנו שטה, שכאמור הייתה היחידה שהתנגדה בהצבעה - ואף הגישה ערר. "החוק יאפשר מעקב אחר אזרחים ללא ידיעתם למניעת פשיעה חמורה, אך המעקב יהיה אחר אזרחים רבים גם חפים מפשע, תוך שימוש חדשני בטכנולוגיית זיהוי פנים במרחב הציבורי בהתאם לשיקול דעתה של המשטרה בלבד", היא מסבירה בשיחה עם N12. "רק בדיעבד יוגש דוח ליועץ המשפטי לממשלה, שגם כך עמוס - או עמוסה - במשימות לאומיות רבות".
בשיחה היא מצביעה על עוד כמה פגמים לדבריה: "החוק שהוגש לנו בניגוד למתרחש במדינות אחרות מסוימות אינו מצריך או דורש צו שופט. אשר רוצים לעשות מעקב אחר אדם פלוני, אז לא אחת נדרש צו שופט בשל החדירה לפרטיות, אין סיבה כאשר הכניסה לפרטיות של אזרחים רבים שלא יותנה הדבר גם כן בצו שופט. גם בדוח שיוגש לוועדות בכנסת לא יינתן דיווח על החלטות המשטרה למיקום המצלמות, ובכך יש פגיעה עמוקה ביכולת לפקח על כלי פולשני זה, שהוא סוג של 'האח הגדול' על האזרחים".
לדבריה, ההסברים של המשטרה לחוק לא היו מספקים: "אני בעד מיגור פשיעה חמורה, אך בבואנו לאשר כלים פולשניים החודרים לתחום הפרת הפרטיות עלינו להצדיק את הכלי המערכתי בכך שיש מנגד כלים מאזנים לפיקוח ובקרה. במדינה דמוקרטית אין להפקיד כוח בלתי מרוסן בידי גורם אחד ולשיקול דעתו. הגשתי ערר על החוק ולכן לא יהיה ניתן לקדמו עד לדיון במליאת הממשלה. ברמת העיקרון, אני לא נגד תכלית החוק, שאם יעזור למיגור פשיעה חמורה וכמובן בראש ובראשונה מאבק בטרור אני אהיה בעדו, אך יש לוודא ששורת התיקונים שדרשתי יתבצעו".
בממשלה שכוללת גם את העבודה ואת מרצ שלרוב מזוהות עם תמיכה בזכויות אדם, המתנגדת היחידה לצעד כה דרמטי ואף בולמת אותו היא דווקא ממפלגת המרכז "כחול לבן". כששאלנו מדוע, השרה תמנו שטה השיבה: "אני לא אדבר בשם אחרים, תצטרך לשאול אותם. אני יודעת לדבר בשם עצמי, ואני לא אתן יד לחוק עד אשר הוא יתוקן או יהיה עם כלים משמעותיים לפיקוח". בעוד ראש מפלגתה, שר הביטחון בני גנץ, היה שמח לעוד כלים במאבק בטרור - הוא הבין את ההתנגדות ועודכן.
"אפליה קשה, חשש שאוכלוסיות מוחלשות יסבלו"
בממשלה תמנו-שטה אומנם ייצגה לבדה את העמדה המתנגדת, אבל היא מספרת ש"הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי וראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ראו איתי עין בעין את הבעיתיות שבחוק. הגופים שחוקרים את ההגנה על הפרטיות אכן מצדיקים את טענותיי ואף הביאו שורה ארוכה של דברים שתומכים בטענותיי. בנוסף להם, המכון לדמוקרטיה גם מביע תמיכה בהתנגדותי ורואה בעייתיות גדולה בחוק".
בשיחה היא מצביעה גם על פגמים מפלים ואף גזעניים, שקיימים גם בטכנולוגיה הזו. מעבר לחשש לפגיעה בפרטיות, מצלמות זיהוי פנים - והאלגוריתמים שמקושרים אליהם - כבר התקשו בעבר לזהות את פניהם של אנשים כהי עור ואף פעלו באופן מפלה. "הרשות להגנת הפרטיות ציינו בהתנגדותם לחוק כי יש הטיה טכנית בטכנולוגיה שמפענחת באופן שגוי כהי עור ומחקרים מצביעים על כך", היא מסבירה. "זו אפליה קשה כאמור כלפי כהי עור וזה דבר שאינו קביל לאישור עד אשר תהיה טכנולוגיה מהימנה לפענוח מבלי הטיה ואפליה".
כך למשל היא מספרת כי בארצות הברית הממשל הפדרלי מצא כי ב-200 אלגוריתמים מובילים קיימת הטיה כלפי אפרו-אמריקאים, ובפרט נשים אפרו-אמריקאיות. נמצאו גם טעויות רבות לגבי אנשים ממזרח ומערב אפריקה וכן ממזרח אסיה. "כמו כן, החשש שלי שהכלי הזה יהווה כלי לפיקוח ושיטור יתר באזורים מסויימים וכלפי אוכלוסיות מסוימות ובכך מי שיסבלו מזה הם אוכלוסיות מוחלשות", היא מסבירה.
"אין לי רצון אף פעם לשפוך את התינוק עם המים, יש לנו משטרה אחת ואני בעד משטרה חזקה שפועלת ביתר שאת נגד פשיעה. עם זאת, אני רוצה שתפעל בכוח מרוסן תחת החוק והגנה ושוויון מלא לאזרחים כולם. יש שוטרים רבים שעושים עבודת קודש, לצד זה שיש לי ביקורת שנדרש תיקון גדול בכל הקשור למיגור שיטור היתר ופרופיילינג, זו ביקורת שאני פועלת בה הרבה שנים. לא אוותר עד לשיוויון מוחלט באכיפה".
"מנגנון קיצוני": הדיון בבג"ץ שהתחיל את הכול
אבל איך "נולד" החוק החדש בישראל, מה הוא כולל - ואיזו מטרה הוא משרת? המהלך המאיים התחיל דווקא בעתירה לבג"ץ. בינואר 2021 האגודה לזכויות האזרח והעמותה לפרטיות ישראל עתרו נגד השימוש של המשטרה במערכת המעקב "עין הנץ", שפעלה לזיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי של מכוניות. על פי העתירה, המערכת בנתה מאגר מידע עצום עם תיעוד של תנועות בעלי לוחיות הזיהוי וסיפקה מידע על מיקומם, מידע שעשוי להיות רגיש. בעתירה נטען כי אין פיקוח על השימוש במערכת, אין שקיפות לגבי השימוש בה ואין לה הסדר בחוק, כאשר העותרים סברו שמדובר ב"מנגנון מעקב קיצוני". הם לא תיארו לעצמם כמה "קיצוני" זה עוד יכול להיות.
במאי 2021, אחרי שנשיאת בית המשפט העליון אישרה שהמערכת פוגעת בפרטיות, בג"ץ הורה למדינה להסדיר את המעמד החוקי של מערכת "עין הנץ". העותרים נדהמו כשבחודש יולי הועלה תיקון לחוק - שמרחיב מאוד את החקיקה והיכולות של מצלמות המעקב וכולל בתוכו גם "הכשר" משפטי לשימוש במצלמות זיהוי פנים, לא רק בכבישים, אלא בכל מקום.
"הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, נייחת, נפרשת או ניידת, תהא רק לצורך התכליות המפורטות להלן: (א) מניעה או סיכול של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה;
מתוך הצעת החוק
(ב) חקירת דפוסי פשיעה בעבירות מסוג פשע, וכן גילוי עבירות מסוג פשע ומבצעיהן; (ג) מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, מצב שבו יש חשש ממשי לפגיעה כאמור;
(ד) איתור אדם נעדר או שיש חשש לשלומו;
(ה) אכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים;
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד עמיר כהנא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה חיברו שני דוחות בעניין החוק והסכנות הטמונות בו. באחד הם ערכו השוואה למצב במדינות אחרות: לדבריהם, באיחוד האירופי "מסכימים שהצילומים האלה מהווים פגיעה בפרטיות ולכן לפני התקנת מערכת מצלמות ומעקב יש לבחון באופן זהיר האם זהו האמצעי המתאים, הראוי והנחוץ להשגת המטרה, שצריכה להיות ברורה ספציפית ומדויקת".
בחוות דעת נוספת החוקרים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כתבו כי "הדבר החמור ביותר בהצעת החוק הוא הניסיון לדחוף לתוכה את השימוש במערכות זיהוי פנים לצורכי שיטור בהפגנות. בין המטרות להפעלה ושימוש במערכות צילום מיוחדות שבתזכיר מנויה אכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים, שבהם נעשה שימוש בין השאר בהקשרים של פעילות פוליטית".
הם המשיכו והזהירו: "זהו העירוב הקיצוני ביותר בין כלים מעולם 'האח הגדול' לבין דיכוי מחאה פוליטית והוא משקף זלזול בוטה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר בדמוקרטיה - אוטונומיה, פרטיות, ביטוי וחירות, וגם חוסר מידתיות קיצוני בין האמצעי שנבחר כדי להשיג את התכלית של הסדר הציבורי לבין הפגיעה בזכויות אלה". בשל כך הם קראו להסיר מהצעת החוק כל התייחסות לצילום הפנים ו"ולהתמקד במערכות זיהוי לוחיות רישוי וחפצים דוממים אחרים".
"(א) מערכת צילום מיוחדת תוצב, תכוון ותופעל כך שיצולם המרחב הציבורי בלבד ולא רשות היחיד. ואולם ביחס למערכת צילום מיוחדת שהיא מצלמה ניידת יחול האמור ככל הניתן;
מתוך הצעת החוק
(ב) הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת לפי פרק זה, יעשו באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם"
במשטרה מבהירים מנגד כי הצעת החוק קיבלה את אישור היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ולאחר מכן את אישור ועדת השרים לחקיקה, שהסמיכה את שרי המשפטים וביטחון הפנים להכניס תיקונים שנוגעים למשל לפיקוח של הכנסת. עוד אומרים במשטרה כי ההצעה "מעגנת בתוכה איזונים ראויים בין השמירה על האינטרס הציבורי בשמירת שלום הציבור וביטחונו והסדר הציבורי לבין שמירה על זכויות הפרט".
לא רק גזענות ופרטיות - גם מתקפות סייבר
מבקרי תוכנות זיהוי הפנים בארצות הברית אמרו כי מסדי נתונים של זיהוי פנים עשויים להפוך, בין השאר, ל"מטרה לאיומי סייבר". הם גם הביעו דאגה לגבי האופן שבו המידע יכול לשמש סוכנויות ממשלתיות אחרות. מנכ"ל חברת ID.me התבקש על ידי המחוקקים האמריקנים לספק מסמכים ומידע על החוזים של החברה עם 10 סוכנויות פדרליות ומושלים לשימוש בטכנולוגיית זיהוי הפנים של החברה, בדיוק מסיבה זו.
יו"ר ועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקני, דמוקרטית מניו יורק בשם קרולין מלוני, אמרה: "אני מודאגת מאוד מכך שלממשלה הפדרלית אין תוכנית ברורה, מה שמותיר לסוכנויות כמו ה-IRS (מס ההכנסה) להתקשר בחוזים בשווי עשרות מיליוני דולרים עם תנאים מפוקפקים ומנגנוני פיקוח". לטענתה, "ללא כללי דרך ברורים, סוכנויות ימשיכו לפנות לחברות כמו ID.me, מה שמגביר את הסיכון ששירותים חיוניים לא יינתנו בצורה הוגנת לאמריקאים, או יישללו על הסף ושהנתונים הביומטריים שלהן לא יהיו מאובטחים כראוי".
נציג החברה שפיתחה את אמר לוושינגטון פוסט שהכלי שמספקת החברה דווקא מסייע לאזרחים: "ID.me נותר פתרון יעיל ביותר זמין עבור סוכנויות ממשלתיות המספק את הגישה הרחבה ביותר לאמריקאים שלא מקבלים מספיק שירותים". עוד הדגיש כי "ID.me מצייתת להנחיות הפדרליות לאימות זהות והתחברות תוך מתן שירותים לסוכנויות במגזר הציבורי. תקנים אלה הוכיחו את עצמם כיעילים להפליא במניעת הונאה. ארבע מדינות בירכו את ID.me במניעת הונאה של 210 מיליארד דולר".
לא רק גופי ממשל מתעניינים בזיהוי פנים, במדינת טקסס האמריקנית, הממשל היה זה שתבע בפברואר האחרון את חברת האם של פייסבוק, Meta (FB), בהאשמה שענקית המדיה החברתית אספה באופן לא חוקי את נתוני זיהוי הפנים של עשרות מיליוני תושבי המדינה במשך עשור שלם. התביעה טוענת שתכונת תיוג תמונות בפייסבוק, אפשרות שנסגרה מאז, לא הצליחה לקבל הסכמה מדעת של אזרחים טקסנים לפני האיסוף של נתונים לזיהוי הפנים שלהם.
את התוצאה הזו כל גולש ברשתות החברתיות הכיר - התוכנה של פייסבוק עבדה על ידי ניתוח פרצופים בתמונות, כולל אפילו כאלה של משתמשים בפייסבוק, והמליצה למשתמשים לתייג את האנשים שהכלי זיהה. פייסבוק הודיעה כי תפסיק את השימוש בכלי בנובמבר 2021, חודשים לאחר שהתמודדה עם תביעה ייצוגית פורצת דרך דומה במדינת אילינוי סביב אותה הסוגיה תביעה על סך 650 מיליון דולר.
בעוד במערב מתחילים להיזהר ולהביע חשש מהיכולות של מצלמות המעקב, בממשלת ישראל דווקא תומכים בהפעלתן - לא מעט בגלל הנימוק הביטחוני. הסופרת ולוחמת זכויות האזרח גלית דהן קרליבך הגיבה לדברי התמיכה של סער ואמרה שאותם אנשים שסבורים שלמי שלא עובר על החוק "אין מה להסתיר" שהם שוכחים פרט חשוב: "נזכיר שפרטיות איננה קשורה רק בביצוע פשע והסתרת הראייה בחולות.... הזכות לפרטיות לעולם תהיה קשורה בזכות להיות אנונימי". היא, ולא רק היא, חוששת שהחקיקה תהפוך את הגוף שלנו ל"מלשינון", ל"אויב": "עדיף להתמודד עם פשעים בדרך מקורית ולא להפוך את כולנו לפושעים".
