ממצאי בדיקת ה-DNA המיטוכונדריאלי שנערכה לשערות שנמצאו בזירת רצח תאיר ראדה, הביאה לאיתור שערה שעשויה להתאים לאדיר חבני, בן זוגה לשעבר של אולה קרבצ'נקו. סוג ה-DNA המדובר הוא שונה באיכותו מהחומר הגנטי שבגרעין, והדבר משפיע על היכולת להסיק מסקנות פורנזיות.
ברוב המכריע של התאים המרכיבים את גופנו ישנו המיטוכונדריון. זהו אברון שתפקידו החיוני הוא לפרק סוכר להפקת אנרגיה, אולם הוא גם מכיל חומר גנטי. בעבר האבולוציוני, היו המיטוכונדריה יצורים עצמאיים, דמויי חיידקים, שחיו באוקיינוסים הקדומים.
כמו כל היצורים החיים, היה להם חומר גנטי, DNA, שהכיל את ההוראות ליצירת החלבונים הדרושים להם. בתהליכים של מאות מיליוני שנים, המיטוכונדריה שהתחברו עם יצורים חד תאיי אחרים, קיימים היום רק בתור אברון בתאים. כחלק מהתהליכים – הם איבדו חלק מטיבו של החומר הגנטי, כי כבר לא היו זקוקים לחלק מהפעולות המקודדות בו כדי לחיות.
"ביחס ל-DNA הגרעיני, ה-DNA המיטוכונדרי הוא זעיר; מורכב מכרומוזום אחד וכולל פחות מ-17 אלף זוגות בסיסים, בהשוואה לכשלושה מיליארד הבסיסים ב-23 זוגות הכרומוזומים של ה-DNA הגרעיני (אותו חומר גנטי שמכיל את כל המטען הגנטי שלנו בתור בני אדם, 'הגנים שלנו')", מסבירה ד"ר יונת אשחר ממכון דוידסון. בעוד שבכל תא יש רק גרעין אחד, יש בו מיטוכונדריה רבים, ולכן גם עד אלפי עותקים של ה-DNA המיטוכונדרי.
הבדל נוסף בין שני סוגי ה-DNA הללו הוא שזה המיטוכונדרי מכיל מידע מהאם בלבד (בתא הזרע יש מיטוכונדריה, אך הם נמצאים ב"זנב" של התא, שנשאר בחוץ באיחוד עם הביצית).
איזה DNA אפשר להפיק משערה?
משורש השערה ניתן להפיק בקלות ייחסית DNA גרעיני, זה שמכיל את מלוא המטען הגנטי. לעומת זאת, שערה נטולת שורש תאפשר גישה ל-DNA מיטוכונדרי בלבד.
האם אפשר לזהות אדם לפי ה-DNA המיטוכונדרי שלו?
את ה-DNA הגרעיני אנחנו מקבלים גם מהאב וגם מהאם, וכשתאי הזרע והביציות נוצרים ל שלב הרקומבינציה (שחלוף). זהו תהליך שמוביל לשונות רבה מאוד ב-DNA הגרעיני. הרבייה המינית והרקומבינציה גורמים לכך שהגנום שלנו יהיה שונה אפילו מזה של בני משפחתנו. כך, באמצעות השוואת בין מספיק אתרים בעלי שונות רבה לאורך הגנום אפשר לזהות בוודאות גבוהה מאיזה אדם הגיעה דגימה של DNA גרעיני.
"לעומת זאת, את ה-DNA המיטוכונדרי, שאותו אנחנו מקבלים רק מהאם, ושלא עובר רקומבינציה, זהה לזה של אחינו ואחיותינו, של אימנו, אחיה ואחיותיה וילדיהן של אחיותיה, גם של אמה של אמנו וכך הלאה", מסבירה ד"ר אשחר. בשלב מסוים לאורך אילן היוחסין מופיעה מוטציה, אשר משנה מעט את המטען ועוברת לדור הבא, וכך נוצרת שונות מסוימת.
"בחינה של אזורים בעלי שונות גבוהה מבחינה סטטיסטית לאורך הכרומוזום של ה-DNA המיטוכונדרי מאפשרת לשלול בוודאות שייכות למי שאצלו יש רצף אחר באתרים המדוברים; אבל לא ניתן לקבוע בוודאות למי כן שייכת הדגימה, שכן יש לא מעט אנשים שעשויים לחלוק את אותם הרצפים".
האם אפשר להרשיע חשודים על סמך DNA מיטוכונדרי?
מכיוון שדגימת DNA מיטוכונדרי עשויה להתאים ליותר מאדם אחד, ומידת התאמתה לאדם כזה או אחר איננה ודאית, מדובר בראיה פורנזית בעלת יכולת לתת עדות תומכת בלבד. כך, בדיקות DNA מיטוכונדרי יכולות לשלול את הקשר בין דגימה לאדם מסוים, אך הן לא יכולות להוכיח קשר כזה.