ההסכמה שתמנע אסון דליפה: התוכנית לטיפול במכלית הנפט בים האדום תיושם בקרוב, הודות להסכמה נרחבת של כלל הגורמים המעורבים. FSO Safer היא מיכלית מחלידה שמכילה יותר מ-1.1 מיליון חביות נפט, ועוגנת במרחק של כ-6 ק“מ מחופי תימן בים האדום. כלי השיט מצוי בסכנה מתמדת ומחריפה של התפוצצות או דליפת ענק של הנפט. כבר תקופה ארוכה שהמשא ומתן שהתנהל מול החות'ים נכשל, מה שהותיר את הספינה ללא פיקוח וללא עבודות תחזוקה במשך כשמונה שנים.

הרשויות בצנעא, השולטות באזור בו נמצאת כלי השיט, חתמו על מזכר הבנות עם האו"ם, הקובע מסגרת לשיתוף פעולה בה הן מתחייבות להוביל את הפרויקט להצלת המצב. התוכנית, שעלותה 113 מיליון דולר, כוללת שני מסלולים קריטיים. האחד, התקנת קיבולת חלופית לטווח ארוך עבור הסאפר, כזו שתמנע דליפה כתוצאה מהמצב הרעוע של כלי השיט השחוק. השני, הוא  מבצע חירום של חברת הצלה ימית עולמית לביטול הסכנה המיידית של דליפה, זאת על ידי העברת הנפט של הסאפר לכלי שיט מאובטח.

_OBJ

לאחר מאמצים דיפלומטיים שנמשכו חודשים, ממשלת תימן בעדן והרשויות בצנעא מביעות את תמיכתן הרשמית בפתרון האו"ם לבעיה. במקביל, מאמצי גיוס התרומות של האו"ם תפסו גם הם תאוצה, בעיקר באוגוסט, וכעת גויסו 68 מיליון דולר לתוכנית. מתוך כל אלה - 150,000 דולרים גוייסו בקמפיין מימון ההמונים של האו"ם ברשתות החברתיות, הודות ל-2,000 איש.

_OBJ

מהיכן הגיעה הספינה?

ב-1976 נבנתה ביפן מיכלית הנפט וכונתה אז Esso Japan. בחלוף עשור היא נרכשה על ידי חברת הגז והנפט של תימן וקיבלה את שמה החדש - ה"סאפר". במשך שלושה עשורים הוצבה מול החוף כדי לאכסן נפט. במרץ 2015 פרצה מלחמת האזרחים בתימן, והמורדים החות'ים השתלטו על הספינה. כך החלה תקופה של הזנחה ושחיקה מסוכנת של כלי השיט. במאי 2020 מאפשרים החות'ים לטפל בדליפה שהחלה - אולם באופן לא יסודי וזמני למדי. ביוני של אותה שנה נערך כינוס של האו“ם בנושא, ומומחים הזהירו מאסון אנושי וסביבתי רב ממדים. לכן, ההסכמה שהושגה הפעם מעודדת ומהווה תעד משמעותי בדרך לביטול הסיכון הנשקף לסביבה ולאזרח האזור.

הסיכון הרב ממחיש את נחיצות ההסכמה ותוכנית הפעולה

דוח שפורסם על ידי גרינפיס בתחילת השנה מתאר את הסיכון הרב, וההשלכות הקצרות וארוכות הטווח של אירוע דליפה. לפי מודל ניבוי לתרחיש כזה אשר נבנה על ידי מדענים ופורסם בכתב העת Nature, מראה כי זיהום נפט שיפריע למפעלי התפלת המים שעל החוף ישפיע לרעה על גישתם למי שתייה נקיים של מיליון עד כ-2 מיליון איש בתימן, אריתריאה וערב הסעודית.

_OBJ_OBJ

הפרעה באספקת הדלק למדינה תביא על פי המודל לסגירה של בתי חולים ומתקני התפלת מים. גישתם של עוד כ-8 מיליון איש למים זורמים תיפגע, זאת בגלל התלות בדלק של המשאבות והמשאיות שמעבירות את המים לתושבים. זיהום אוויר יגביר את הסיכון להתאשפזות בעקבות בעיות קרדיווסקולריות או נשימתיות. סגירת נמלים בתימן תביא למצוקה בציבור בעקבות הפרעות במשלוחי מזון, עזרה רפואית ותרופות.

ההערכה של ההשפעות לטווח ארוך היא מורכבת יותר משום שלוקחת בחשבון מספר סקטורים: מערכת האוקיינוסים, כלכלה וחברה, ובריאות - הן נפשית והן פיזית. ים סוף מוקף ביבשה מכל עבר עם תעלת סואץ בצפון, ומיצרי באב אל-מנדב בדרום, אשר מחברים אותו לים הערבי. משמעות המיקום הגיאוגרפי של הים, מותירה אותו עם זרימה מועטה בלבד של מים, ולכן השלכות דליפת שמן יהיו ממושכות וההשפעה ההרסנית תהיה ארוכת טווח במיוחד.

דוגמאות ניתן למרבה הצער למצוא בהיסטוריה: נפט מדליפת אקסון ואלדז באלסקה בשנת 1989 שרד על חופי מפרץ הנסיך ויליאם במשך 20 שנה. כ-5 מיליון ליטרים של נפט דלפו אז לים, כמיליארד דולר נדרשו כדי לנקות אותם, כאמור לא לגמרי. הצפי עבור המיכלית FSO Safer הוא שפיכה של כ-220 מיליון ליטרים, וניקיון בעלות של 2 מיליארד דולר. 3 שנים אחרי הדליפה של MV Prestige ב-2002 באוקיינוס האטלנטי מול חופי גליציה בספרד, ציפורי הים נשאו על כנפיהן מתכות כבדות, עדות לעיקשותו של הנפט.