מחירי החשמל בישראל עדיין לא הושפעו משמעותית מהמלחמה באוקראינה, אבל במקומות רבים בעולם כבר מרגישים את המחסור בדלקים הפוסיליים מרוסיה. למעשה, אותו מחסור משפיע בדרכים שונות על יוקר המחייה, ואת זה מרגישים בעולם כולו, וגם בישראל. המחסור בנפט ובגז הרוסי אותו חווה בימים אלה אירופה, הביא להאצה של השינוי שכבר החל שם, אבל התנהל לדעת רבים בעצלתיים: המעבר להישענות על אנרגיות מתחדשות.
כאשר מתייחסים למקורות אנרגיה מתחדשים בישראל, הכוכבת האמיתית היא השמש. אנרגיה סולארית יש כאן בשפע, אבל היא לא מנוצלת כמעט בכלל. אמנם כל בית ובית בישראל נהנה מהפוטנציאל הסולארי בדודי השמש, שבעבר היוו גם יישום ישראלי פורץ דרך בתחום, אבל קשה להצביע על התקדמות משמעותית ביכולת שלנו לנצל את השמש בשני העשורים האחרונים. חשוב לציין שכל זה קורה לא בגלל היעדר טכנולוגיה שתאפשר זאת, אלא דווקא למרות פיתוחים מרשימים שצומחים כאן בארץ, וגם בעולם.
הפספוס הגדול מתחוור כשמשווים את ישראל לגרמניה למשל. בגרמניה, שקשה להגדיר אותה כארץ שמשית, סיפקה אנרגיית השמש 7% מהצריכה הכללית ב־2020. בישראל שטופת השמש סיפקה השמש רק 5.8% מהצריכה. ב־2021 גרמניה כבר מייצרת 8.2% מהאנרגיה שלה מהשמש. בישראל נרשמה התקדמות בשנה זו, אולם גם על פי דו"ח יעדי האנרגיה המתחדשת של רשות החשמל ומשרד האנרגיה, רק 8.1% מסך האנרגיה שנצרכה הייתה ירוקה.
האם בקצב הזה תצליח המדינה לעמוד ביעד הממשלה ל-30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030? רבים בספק, אך יש לקוות שכן. סביר להניח שהמטרה תהיה יותר ברת השגה ככל שישולבו יוזמות וטכנולוגיות חדשות שיהפכו את ההישענות על אנרגיה סולארית לבעלת היתכנות גבוה יותר. בצד הרצון להשיג את היעדים שנקבעו ולקחת חלק פעיל במאמץ לצמצום פליטות גזי החממה, ישנו גם יתרון כלכלי ברמת האזרח.
פאנלים סולאריים
מחירי לוחות סולאריים ביתיים ירדו בכ-70% במהלך 7 השנים האחרונות, ולמעשה מדובר בחלופה הזולה ביותר כיום לייצור חשמל באופן עצמאי. עלות מערכת ממוצעת היא כ-50 אלף שקלים כהשקעה ראשונית (מחיר שעשוי לעלות בהתאם לגודל הגג). החזרת ההשקעה על התקנת מערכת סולארית על הגג תלויה בתפוקת המערכת, אשר משתנה בין בית לבית, ובממוצע, המערכת צפויה להחזיר את ההשקעה בתוך 6 עד 8 שנים.
"אחד החסמים העיקריים שאנחנו מזהים במעבר לאנרגיה סולארית הוא החשש מעלויות ראשוניות גבוהות“, מסביר ערן טל, מנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית וולטה סולאר, המתמחה בהקמה ותפעול של מערכות סולאריות שכאלה. לצורך כך יצרנו את המודל של ליסינג סולארי. אנחנו שוכרים את הגג, מקימים מערכת סולארית, ובתמורה בעל הנכס נהנה מהכנסה חודשית קבועה. המודל מאפשר להסב את הגג למבנה המניב רווחים, באפס השקעה כספית ובמקסימום רווחים עתידיים“.
למעשה, מסביר טל, בשונה מדוד השמש, מערכת סולארית נשחקת בקצב איטי ייחסית, הפאנלים עמידים מאוד ודורשים תחזוקה מינימלית, מה שהופך את העסק כולו לקל למדי. "נכון שבהתחלה זה נראה מאיים, כמו עוד משהו שיביא דאגות, אבל חייבים לשחרר את הסטיגמות האלו".
אכן, נדמה שהדרך לחדשנות ולהתחדשות בתחום יגיע רק במידה שבה הציבור ירצה בו, ויתכן שהיתרון הכלכלי הוא שיישנה את הכף. "אנחנו מזהים את הרצון של הציבור בישראל לעבור לאנרגיות מתחשבות ולהיטיב עם הסביבה, אבל נראה שהרוב לא מכירים עדיין את היתרונות הכלכליים של התקנה המערכת", מציין טל.
בימי הקיץ החמים, אשר בחסות משבר האקלים רק הופכים יותר חמים ומרובים, קשה שלא להדליק מזגן. למעשה, במצב החדש המתהווה, מדובר במוצר כמעט הכרחי להתמודדות עם גלי חום למשל, אשר מהווים סיכון בריאותי. אלא שהשימוש בהם איננו אקולוגי במיוחד, ואף מביא לבזבוז כספים.
המזגן שמקרר בעזרת השמש
רבים היו שמחים להיות מסוגלים לחסוך, במיוחד בימים אלה של משבר אנרגיה ויוקר מחייה שמחריף. אחד הפתרונות הטכנולוגיים, שעונים הן על הצורך לקרר ולהתקרר והן על השאיפה לעשות שימוש באנרגיה סולארית ולחסוך בכסף, הוא המזגן שאוגר את אנרגיית השמש ומאפשר להשתמש בה לקירור. מזגנים רגילים מקררים את הבית בהתבסס על "צ'ילרים", תפקידם העיקר הוא לקרר את המים הזורמים במערכת המיזוג, להזרימם בבניין ובכך לאפשר אוויר צונן וחדרים ממוזגים.
בנוסטרומו, החברה שמאחורי הפיתוח הירוק לקיץ, רותמים את מאפייניו הייחודיים של הקרח לשם כך. המערכת המיוחדת מבוססת על תאי אנרגיה, כל אחד מהם מכיל מאות קפסולות של מים. התאים מוצבים על גגות של מבנים, והקרח הוא שמייתר את השימוש בצ'ילרים. זה אמנם נשמע פשוט עד מאוד, אבל בפועל מורכב יותר.
אחת הסיבות שבזכותה אותם תאי קרח לא כבדים מצליחים להוות תחליף הולם לאנרגיה היא האינקפסולציה שהם עוברים. הקרח מסודר בקפסולות, שדומות לקרחונים הכחולים ששמים בצידניות. כל "בריק" (תא) מכיל 192 כאלה. כאשר ישנם עודפים של אנרגיה סולרית, מה שקורה גם בשעות צריכת השפל, אנרגיית השמש נקלטת במערכת ובעזרתה מוקפאים תאי הקרח המיוחדים. הם נשמרים מוקפאים לאורך זמן, וכך בפועל "נאגר" הקור, ומחליף את הצורך בצ'ילרים.
"השמש היא המשאב הכי זמין שיש לנו וייצור החשמל ממנה הוא לא רק הכי נקי שיש, אלא גם הכי זול. בעשור האחרון ראינו התקדמות טכנולוגית וירידה משמעותית במחירי הציוד והפקת האנרגיה", מסביר יקי נוימן, מנכ״ל דוראל אנרגיה. "ברמה האישית, אם נצרוך חשמל ירוק אצלנו בבית, הוא יעלה פחות, וגם ברמה הכללית, כל מתקן סולארי שמתחבר מוזיל את יוקר המחייה, כי בתוך תמהיל האנרגיה שלנו מתחברת עוד ועוד אנרגיה זולה יותר".
מנכ"ל חברת האנרגיה מוסיף: "מדינות רבות מבינות את זה ויוצאות עם תוכניות תמיכה באנרגיות מתחדשות, גם אצלנו בישראל. לצד השיקולים של איכות הסביבה והמחיר קיים גם הצורך של מדינות להגיע לעצמאות אנרגטית. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה תהליך שהתחיל עוד קודם בו מדינות רוצות להפסיק להסתמך על מקורות אנרגיה ממדינות אחרות, על אחת כמה וכמה, מדינות שאינן דמוקרטיות, ולבסס בעצמן את מקורות האנרגיה. אנחנו רואים שמדינות מוכנות לשלם יותר כדי לייצר בעצמן את הציוד והתשתיות עבור הביטחון האנרגטי שלהן".
כך, הצרכן יכול להפחית משמעותית את עלויות החשמל. כל זה מתבסס על הנתון הדי מדהים, לפיו צריכת החשמל של מערכות מיזוג האוויר עשויות להגיע עד כ-50%-40% מסך הביקושים בשעות השיא.
חשוב לציין אולם, שתעריף החשמל, הנקבע במדינת ישראל על ידי רשות החשמל הוא גורם משמעותי ביכולת לחסוך כסף תוך שימוש באגירת אנרגיה בצד הלקוח, שהיא סוג האגירה המוצעת במקרה זה. כיום התעריף לא מעודד אגירה כזו ולכן לא תומך בחיסכון, לפחות לא משמעותית. מאידך, מציינים בנוסטרומו כי מה שחווה החברה בקליפורניה עשוי להוות מודל שיעודד חשיבה מחדש. שם, מצליחים הצרכנים להגיע לחיסכון של עד 30% מעלות החשמל.