קרטוקונוס היא מחלה שבה קרנית העין מתעוותת, וכתוצאה מכך גורמת לאובדן ראייה. זוהי מחלת עיניים הפוגעת בכ-50 עד 200 איש מתוך כל 100,000 אנשים ברחבי העולם. למרות שקיימים כמה סוגי טיפולים לקרטוקונוס, הם לא מספיק טובים ולא מתאימים לכולם, ומשמעות הדבר היא שחלקם זקוקים להשתלת קרנית להשבת מאור עיניהם; יש מי שראייתם נפגעת ויש מי שמתעוורים לחלוטין. מחקר חדש מציע פתרון פורץ דרך – עד כמה הוא ישים? מומחה מסביר.
השתלות קרנית מבוצעות לעתים קרובות יחסית - כ-200 אלף מדי שנה ב-116 מדינות - ועדיין קיים מחסור בקרניות להשתלה. לפי הערכות, 12.7 מיליון אנשים ממתינים כיום להשתלת קרנית. ניסוי שנערך באוניברסיטת לינקופינג בשוודיה ופורסם במסגרת מחקר כלל השתלת קרניות מהונדסות המבוססות על עור חזיר, ושיטה חדשה אשר לא מצריכה הסרה של הרקמה הקיימת.
הקרניות שהוכנו מעור חזיר הושתלו ב-20 אנשים, 14 מתוכם היו עיוורים לגמרי - ולכולם שבה הראייה לאחר שנתיים. שלושה מהם ראו לאחר מכן בצורה האיכותית ביותר - 6/6. בעוד שיותר מ-12 מיליון ממתינים להשתלה מסוג זה, רק 1 מתוך 70 בני אדם מצליח לקבל השתלת קרנית – הדרך היחידה שבה יוכל להשיב את ראייתם. המחקר שפורסם אם כן, מגלם בתוכו הבטחה גדולה עבור רבים מהמטופלים.
עד כמה מדובר בפריצת דרך?
"מדובר במחקר פורץ דרך מבחינת השתלות קרנית ופיתוח קרניות מלאכותיות", מסביר ד״ר לואא עומר, מומחה ברפואת עיניים ממכבי שירותי בריאות. "התחום הזה מתפתח בשנים האחרונות בגלל המחסור בקרניות מתורם אנושי והביקוש הרב של מטופלים, ומה שמעודד במיוחד זה העובדה שבתום מעקב של שנתיים - דווחו תוצאות טובות, ללא דחייה של השתל או זיהום בעקבות ההשתלה".
ד״ר עומר מציין כי אותו מחסור אף הביא לניסיונות השתלה בישראל שאינם מבוססים על קרנית ממקור אנושי. "כאן בארץ בבתי החולים בילינסון ושערי צדק ערכו השתלות של קרנית מלאכותית, כלומר מחומר סינטתי שאינו מתכלה, וגם במקרים הללו נוחלים הצלחה עד כה. אנחנו מקווים שגם משם תצא בשורה".
לצד התקווה, מסביר ד״ר עומר כי מדובר בתהליך שייקח שנים. "המחקר הזה הוא ראשוני, והניסוי כלל 20 מטופלים בלבד. בתור חוקרים ואנשי רפואה אנחנו זקוקים למספר רב יותר של משתתפים ובתקופה ארוכה יותר של מעקב, כדי לוודא שבאמת לא מתרחשת דחייה של השתל באחוזים בעייתיים, ושאין תגובה אלרגית או זיהום, וגם, לוודא שהקרנית עצמה נוצרת שקופה״. ד״ר עומר מציין כי הדבר תלוי במימון מחקרים נוספים, ובאישור של גופים כמו ה-FDA, הדורשים הוכחות קליניות שמצריכות שלבים ניסויים ומחקריים רבים עד להפיכת שיטת הטיפול למשהו שניתן יהיה להסתמך עליו בקליניקה. ״אנחנו מקווים שזה יתגבש, וככה נוכל באמת לעזור לרבים".
מה בדיוק עשו החוקרים משוודיה?
החוקרים טיהרו את חלבון הקולגן מעורו של חזיר כדי ליצור שכבת קרנית חדשה, תוך שימוש בשיטות כימיות ופוטו-כימיות שאפשרו להם לחזק את החומר, שהוא בדרך כלל רך למדי. שכלול של שיטת ההשתלה אפשרה להם גם להכניס את הקרנית מבוססת עור החזיר לקרנית של החולה, זאת מבלי להוציא את הרקמה הקיימת; חתך בקרנית הקיימת מספיק כדי לבצע את ההשתלה. ההליך לא מצריך הפרדה של העצבים של הקרנית ושל שכבות התא, וכך מאפשר ריפוי מהיר יותר של הפצע.
המשתתפים בניסוי מהודו ומאיראן החלו לחוש שיפור הדרגתי בראייתם לאחר שנתיים. לחלקם שבה הראייה באופן מלא. "אין שום מחקר קודם שהשיב באופן מלא את הראייה ואת העובי הדרוש לקרנית העין או חידש את הראייה באופן מדויק, כפי שנעשה בניסוי הקליני כאן", ציינו החוקרים.