הביטחון התזונתי היה בשבוע שעבר במוקד השיחות בפסגת המנהיגים שהתקיימה כאן. צמח הווניל נמצא במחסור אדיר, השומשום שלנו בטחינה כבר לא מגיע מאתיופיה והמחסור בדבש בכלל קשור להיעלמות הדבורים. אל הוואקום הזה נכנסת תעשיית הפוד-טק הישראלית – שאנשיה מקווים להגדיל את הביטחון התזונתי.
"שומשום היה פעם הגידול השני בחשיבותו בישראל", מספר פרופ' צבי פלג מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית. "בשנות ה-60 הוא נעלם לגמרי מהמחזור. מה שאנחנו מנסים זה להשיב אותו לחקלאות הישראלית שלא נהיה תלויים בייבוא. אני לא חושב שיש בית בישראל שאין בו טחינה, והיום לא מצליחים לייצר את הכמות שצריכים".
את השומשום מייצרים במדינות עולם שלישית, כי את הקציר שלו נדרש לבצע בידיים – בעזרת כוח עבודה זול. הצמח כל כך עדין, עד כדי שאם יגע בו קומביין – כל השומשום יתפזר מיד. בשעה שמלחמת האזרחים באתיופיה נמשכת כבר קרוב לשנתיים, המחיר שלו ברחבי העולם מאמיר והמחסור מורגש במקומות שונים מסביב לגלובוס.
כבר עשר שנים פרופ' פלג מנסה לייצר זן עמיד יותר שייקטף מכנית, מה שיגדיל תפוקה ויאפשר גידול לכל מקום. "אפשר לנער אותו ולא קורה שום דבר", מתגאה פרופ' פלג בזן שפיתח. "הוא סגור לגמרי. הקומביין יפתח אותו ואז נקבל את הזרעים. חלמתי שזה מה שיקרה, אבל לא ידעתי מתי זה יקרה. מיד בטעימה הראשונה זה הרגיש שהצלחנו".
מדגסקר פינת אור יהודה
וניל הוא צמח התבלין השני היקר אחרי הזעפרן. בגלל המחסור המחירים שלו מטפסים, ואת זה הבינו גם כמה סטארטאפיסטים ישראלים חובבי הצמח. "הוא יקר כי קשה לגדל אותו, קשה לייצר אותו, קשה לעבד אותו", מסביר אורן זילברמן, מנכ"ל ומייסר שותף בחברת Vanilla Vida.
את הווניל מגדלים בעיקר במדגסקר, בשיטות ידניות ומסורתיות. ביסוד המעלה אין ממש אקלים טרופי, אבל בחממות של Vanilla Vida יצרו תנאים שיאפשר לווניל לצמוח לתפארת. באור יהודה מייבשים אותו, ובחברה חולמים למכור את המוצר לתאגידי ענק בעולם. "הוא נראה וניל לחלוטין כמו הווניל שהגיע ממדגסקר, רק שבפנים יש לו פי 3 ריכוז", טוען זילברמן. "אז כל אחד יכול לקחת פחות וניל עבור אותו קינוח שהוא רצה או כל דבר אחר, וכל העולם נהנה מזה".
"בשביל כפית קטנה של דבש, לוקח ל-12 דבורים כל ימי חייהן לייצר אותה", אומרת ד"ר אפרת דבש ריזנפלד, סמנכ"לית מחקר ופיתוח בחברת Bee-io שמייצרת דבש מתורבת. ולא, שם המשפחה שלה הוא לא טעות.
"מהמעבדה פה אנחנו יכולים להחליף 4,500 כוורות", מוסיף אחיה, אופיר דבש, מנכ"ל החברה. "אנחנו יודעים לייצר 3 טון דבש בשבוע. אנחנו החברה היחידה בעולם היום שהצליחה לייצר דבש מתורבת אמיתי – מוצר אחד שכמעט זהה לחלוטין לדבש הטבעי שלנו".
אם בטבע הדבורה יונקת את הצוף והופכת אותו לדבש בעזרת הקיבה שלה, במעבדה הישראלית מחליפים את הדבורה – לוקחים את הצוף ישירות מהפרחים ומחקים בעזרת תהליכים ביולוגיים את תהליך ייצור הדבש. זה מעולה לטבעונים, אבל אופיר ואפרת חושבים שזה פתרון לכל האוכלוסייה – שגם יחזיר את האיזון האקולוגי לדבורים.
"מלחמה יכולה להשפיע על האוכל בצד השני של העולם"
אבל זה לא רק השומשום, הווניל והדבש. זה גם הקקאו, הקפה, החיטה והתירס הופכים לקשים יותר ויותר להשגה. תעשיית המזון רגישה לכל שינוי. פגעי מזג אוויר, מלחמות וביקושי יתר גורמים לכך שמזונות פופולריים בעולם נמצאים היום במצב של מחסור עולמי חמור.
"אני חושבת שהדבר הכי מעניין שקורה זה שמדינות מתחילות לשים את הנושא של ביטחון מזון לאומי בראש סדרי העדיפויות", טוענת אניה אלדן, מנהלת חברת יזמות ולשעבר סמנכ"לית רשות החדשנות. "פתאום שמנו לב שכל מלחמה יכולה להשפיע על האוכל שלנו בצד השני של העולם. יש לנו פה הזדמנות לבנות תעשייה שלא תהיה פחות מדהימה מתעשיית ההיי-טק המסורתית שלנו".
כיום יש יותר מ-400 חברות טכנולוגיות שעוסקות במזון בישראל – מהבשר המתורבת ועד לתחליפי חלב ודגים. כשמשנה לשנה העולם מתמודד עם יותר ויותר אתגרים בצלחת, תעשיית הפוד-טק המקומית מתייצבת בקו הראשון.