מחקר חדש של המשרד להגנת הסביבה בביצוע חוקרים מהאוניברסיטה העברית, הדסה, הטכניון, חיל הרפואה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות, מצביע על קשר בין חשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה לבין תחלואה בסרטן, בין השנים 1967 ל-2012. מדובר בשנים שלפני כניסתה לתוקף של התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר במפרץ. קבוצת בזן: "מרבית השנים שהמחקר מתייחס אליהן בתי הזיקוק היו בבעלות ואחריות ממשלתית".
המחקר מספק ראיות לכך שמגורים באזורים החשופים לזיהום אוויר תעשייתי קשורים להיארעות סרטן, כלומר, מעלים את ההסתברות לחלות בסרטן, זאת בהתבסס על נתונים שנאספו מסוף שנות השבעים ועד תחילת שנות העשרה של האלף הנוכחי.
לפי המחקר, באותן השנים החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה העלתה את הסבירות לחלות בסרטן ב-7% עד-16%, כאשר אותה התחלואה באה לידי ביטוי בסוגים שונים של סרטן, בהם סרטן השד, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס. כל זה התקבל לאחר תקנון המידע באשר למין, שנת לידה, סוג יישוב, ארץ מוצא, חשיפה לתחמוצות חנקן וציון קוגניטיבי.
"צורך דחוף לפנות את התעשייה הפטרוכימית"
עוד לפי המחקר, באותן השנים הייתה במפרץ חיפה תחלואה עודפת של מחלות אסתמה לצד מחלות אטופיות (אלרגיות) אחרות, זאת בהשוואה לקבוצת הייחוס של הנבדקים מחוץ למפרץ. עם זאת, בניגוד לסרטן, במחקר לא מצאו החוקרים קשר ישיר בין תחלואה עודפת זו לבין החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי; זאת מכיוון שבאזורים החשופים ביותר לזיהום התעשייתי לא נמדדה הימצאות יתר של המחלה. למרות היעדר ביסוס הקשר, המחקר לא שולל השפעות אפשריות של זיהום האוויר התעשייתי בחיפה על התקפי אסתמה (בילדים חולי אסתמה), או השפעה בריאותית אחרת של הזיהום. המחקר אף מראה כי השיעור המתוקנן לגיל, של מחלות סרטן המדווח על ידי משרד הבריאות בדוחות תקופתיים במשך יותר מעשור, עשוי להיות קשור לחשיפה לזיהום אוויר ממקור תעשייתי.
לפי המשרד להגנת הסביבה, המחקר מספק חיזוק מדעי נוסף לצורך בפינוי של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, והרחקתה מריכוזי אוכלוסייה. "המחקר מצביע על הצורך הדחוף לפנות את התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, ולספק לתושבי העיר והמטרופולין הצפוני אוויר נקי, בריאות ואיכות חיים. החלטת הממשלה לפינוי המפעלים שקיבלנו השנה היא צעד בכיוון הנכון, ויש להאיץ את ביצועה ולקדם את ישראל לעידן של כלכלה מאופסת דלקים פוסיליים“, אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג.
במארס 2022 אישרה ממשלת ישראל החלטה להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה בתוך עשור, ואת קידומה של תוכנית לפיתוח תשתיות ומנועי צמיחה כלכליים במפרץ. ההחלטה התקבלה על בסיס הדוח המסכם של ועדת המנכ"לים שקודמה על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה, ובחנה את הנושא.
המחקר שבוצע במסגרת הקול הקורא של המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, בחן את הקשר בין זיהום האוויר התעשייתי לתחלואת סרטן, אסתמה ומחלות אטופיות (אלרגיות) אחרות במפרץ חיפה. המחקר עבר ליווי ואישור ביצוע על ידי ועדה מלווה שכללה את אנשי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, המתמחים בתחום.
החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה הוערכה על ידי מודל חשיפה שנבנה לצורך מחקר זה, בהתבסס על נתונים של גופרית דו חמצנית מתחנות הניטור בשנים 2002–2004, באזורים שבהם ניתן היה ליחס ריכוזים אלה במידה רבה לפליטות ממקורות תעשייתיים.
הנפוץ ביותר: סרטן השד – ואחריו מלנומה
אוכלוסיית המחקר לבחינת הקשר למחלת הסרטן במבוגרים כללה את כל המתבגרים בני 16–20 שנולדו בישראל ומצבם הרפואי הוערך לצורך גיוס צבאי על ידי חיל הרפואה הישראלי מ-1967 עד 2012, מהם 59% גברים. בסך הכול, נבחנו 2,187,317 מתבגרים. זמן המעקב החל בתאריך הבדיקה והסתיים במועד אבחון הסרטן הראשון, מוות או סיום המעקב (31.12.2012), המוקדם מביניהם.
הקשרים שנמצאו במחקר בין זיהום האוויר התעשייתי במפרץ חיפה לתחלואת סרטן תואמים השפעה סיבתית של זיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה על הסיכון למחלות אלו בהתאם לידוע בספרות המדעית. עם זאת, לא נמצא קשר עם סוגי סרטן שידועים כקשורים לזיהום אוויר באופן מובהק (למשל סרטן הריאה).
עוקבת הסרטן במחקר כללה מעקב של 41,696,278 שנות אדם. במשך 45 שנים, 47,129 משתתפים אובחנו כחולי סרטן, עם שיעור היארעות גולמי של 142.8 מקרים ל-100,000 שנות אדם בקבוצת הלא חשופים - תושבי שאר הארץ, ו-171.5 , 171.7 ו- 174.8 מקרים ל-100,000 שנות אדם בקבוצות החשיפה הנמוכה, בינונית וגבוהה במפרץ חיפה, בהתאמה.
הסרטן הנפוץ ביותר באוכלוסייה כולה, כמו גם באוכלוסיית מפרץ חיפה, היה סרטן השד בנשים, ולאחריו מלנומה. בקרב גברים, הסרטן הנפוץ ביותר היה באיברי הרבייה. הסיכון המוגבר לסרטן כלשהו עשוי להצביע על כך שחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה מכילה מספר חומרים כימיים הפועלים במנגנונים ביולוגיים שונים כדי להגביר את הסיכון למחלות סרטן שונות.
עם זאת, יש לציין כי לא הייתה לחוקרים האפשרות לקחת בחשבון גורמים שעשויים להיות משמעותיים גם הם בהתפתחות סרטן, כגון עישון או כל חשיפה תעסוקתית רלוונטית. תוצאות המחקר מתפרסמות במסגרת קול קורא של לשכת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. את המחקר ערך פרופ' רענן רז מביה"ס לבריאות הציבור ומרכז הקיימות באוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם פרופ' דוד ברודאי מהטכניון, פרופ' גלעד טוויג מחיל הרפואה ומכון גרטנר, פרופ' ליטל קינן-בוקר מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות וחוקרים נוספים. מחקר זה הוא בהתאם לסעיף 10 בהחלטת הממשלה לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה משנת 2015.
קבוצת בזן מסרה בתגובה: "קיבלנו את תמצית המחקר ונלמד אותו. כל ניסיון לקשור בין זיהום ממשלתי בעבר לבין פעילותה של בזן מאז הפיכתה לציבורית חוטא לאמת. מרבית השנים שהמחקר מתייחס אליהן בתי הזיקוק היו בבעלות ואחריות ממשלתית, על כל המשתמע מכך. מאז הפיכתה לפרטית בשנת 2007 השקיעה הקבוצה למעלה מ-1.5 מיליארד שקל אשר הביאו לשיפור סביבתי חסר תקדים, תוך הפחתת הפליטות לאוויר בשיעור של עד 96% מאז שנת 2009".
"קבוצת בזן הציגה לפני שנה אסטרטגיה חדשה אשר תיתן מענה לצו השעה - תקופה היברידית ארוכה בשוק האנרגיה, במסגרתה בזן תמשיך לספק את צורכי המשק הישראלי לצד השקעה באנרגיה ירוקה. החלטת הממשלה האחרונה בנוגע למפרץ חיפה מחייבת את בזן הלכה למעשה להמשיך ולפעול עוד שנים רבות, תוך מחויבות לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. כפי שהמציאות העולמית מוכיחה לנו, כל טרנספורמציה בתחום האנרגיה חייבת להתבצע בהדרגתיות ותוך תכנון מוקפד. בזן תהווה גשר לעתיד משק האנרגיה לתחבורה, והחזון שלה נמצא בהלימה לחזון הממשלה בנוגע להפסקת פליטת פחמן דו-חמצני בשנת 2050".