הטבע הישראלי מספק לנו אין-ספור רגעים שמחים וגם עצובים. מנוף ארץ-ישראלי מרהיב ועד שריפות ענק שמשתוללות ומכלות כל מה שנקרה בדרכן. בזמן שבעולם כבר הבינו - אם כי באיחור - את הסכנה שבמשבר האקלים, אנחנו כאן בישראל נותרנו מאחור. אולי התמונות היפיפיות הללו יצליחו לשנות בקצת את זווית הראייה של מקבלי ההחלטות. שנה אחת, 12 תמונות.
אב: השריפה הגדולה בהרי ירושלים
שריפת ענק שהשתוללה במועצה האזורית מטה יהודה כילתה 11 אלף דונם ופגעה ביישובים רבים באזור. למעלה מ-200 צוותי כבאות והצלה, בתוספת סיוע מצה"ל פעלו לכיבוי האש. "בשטחי השמורות והגנים הלאומיים באזור מאות מיני צמחים ואלפי בעלי חיים. בעלי החיים הקטנים כדוגמת צבי יבשה, לטאות, נחשים וקיפודים לא מצליחים לרוב להימלט מהאש שאוחזת בשטח ורבים מהם נפגעו ומתו", מסביר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים.
"חיות הבר הגדולות יותר באזור - ובהן צבאים, צבועים, יחמורים, שועלים, תנים וגם עופות דורסים כנראה יצליחו לברוח ברובם מהשריפה, אך יאבדו את בית הגידול ושטחי המחייה הטבעיים שלהם. דבר שיפגע ביכולת שלהם לשרוד באזור וביכולת הרבייה שלהם. ללא ספק מדובר בפגיעה קשה בטבע. אחרי השריפה בית הגידול לא ישוב להיות כשהיה".
אלול: מערת איילון
מערת איילון, שהייתה סגורה לחלוטין במשך מיליוני שנים, התגלתה במקרה תוך כדי עבודות במחצבת נשר ליד רמלה. מערה ייחודית בקנה מידה עולמי, ומתקיימים בה חיים שאינם מבוססים על אנרגיית השמש. המים בה חמים יותר ובעלי הרכב כימי שונה ממי התהום המוכרים לנו. במערה התפתחו מספר צורות חיים שאינן מוכרות למדע ותהליך חקירתן ייקח שנים.
תשרי: שלכת בשמורת תל דן
שמורת הטבע תל דן, בה זורם נחל דן, הגדול והחשוב במקורות הירדן ושופע מים שמקורם בשלגי החרמון. בצידי השמורה העצים משירים עלים קסומים ומקנים בעונת הסתיו חזות יפיפייה. מיד כשתיכנסו לשמורה תחושו בשילוב המופלא של צמחיה ירוקה, צבעי שלכת מיוחדים בסתיו ועוצמת מים חזקה היוצרת תחושה שלא מכאן. בכל עונה שמורת טבע תל דן מקנה אווירה קסומה מאירופה ובתקופת השלכת תיחשפו לצבעים האופייניים לעונה.
חשוון: נדידת שקנאים
יותר מ-50,000 שקנאים מגיעים לישראל מדי שנה בעת נדידת הסתיו. השנה צנח מספרם בצורה דרמטית לכ-33,000 בלבד. "רשות הטבע והגנים מבצעת מעקב מאוד מדוקדק אחר השקנאים, שנה שעברה הנדידה החלה בסוף חודש אוגוסט, קצב הכניסה שלהם לישראל היה דומה לשנים קודמות, אבל בשלב מסוים היא פתאום נעצרה. נעשתה בדיקה האם הייתה בעיה באיזורי הקינון במדינות בולגריה, צפון יוון אך לא נמצאו ממצאים". לדבריי עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים.
כסלו: פרפור עקוד בשמורת טבע החולה
שמורת טבע החולה היא שמורת הטבע הראשונה בישראל ומפורסמת בעיקר בשל סיפור ייבוש הביצות בשנות הקמת המדינה. כיום השמורה משמשת כנקודת מעבר ומנוחה בנדידת העופות והציפורים ובכך המגיעים לשמורה נהנים ממגוון בעלי כנף לצד בעלי החיים הקבועים השוהים בה. הפרפור העקוד משתייך למשפחת השלדגים ושמו ניתן לו היות והוא מרבה לפרפר מעל פני המים כדי למצוא את ארוחת הצהרים שלו
טבת: קשת בשמיים
איך בעלי החיים מתמודדים עם הקור בחורף? "היונקים והעופות מכונים בעלי דם חם. הם מפיקים את חום הגוף מהמזון אותו הם אוכלים ומאבדים חום לסביבה בשיטות שונות. המרכזית שבהן היא דרך העור. ככל שהסביבה קרה יותר נימי הדם הקרובים לפני השטח של העור יאבדו יותר חום לסביבה והגוף יתקרר. לכן בחורף עוטות הציפורים בכסות נוצות עבה יותר והיונקים בכסות שער עבה יותר. בכך הם מקטינים את תנועת האוויר סביב גופם והאוויר הכלוא נותר חמים יחסית לחום הגוף. דומה הדבר לשק שינה או לשמיכה בהם אנו מתכסים. הם כשלעצמם לא מחממים אותנו אלא כולאים את חום גופנו קרוב אלינו", כך מסביר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים.
שבט: צבי ארצישראלי במטע שקדיות
צילום שלושה פרטים של צבי ישראלי במטע שקדים בשיא עונת הפריחה בגליל התחתון. בשנה האחרונה נספרו 4,332 פרטים ממנו, 2,061 פרטים של צבי הנגב ו-33 של צבי שיטים. אוכלוסיית הצבאים בארץ סובלת מציד בלתי חוקי, צמצום שטחי מחייה, טורפים ודריסות. פעולות שיטתיות לאורך השנים והנתונים הללו מעודדים ומעידים על עלייה בכל הספירות. הדרכים לטיפול בכך הן הקמת מעברים אקולוגיים והכרזה על יותר שמורות טבע כדי לאפשר להם יותר אזורי מחייה כמו כן, לאכוף ציד לא חוקי ולפעול לאיסוף, טיפול והשבת צבאים פצועים אל הטבע.
אדר: כרישים בחוף מול תחנת הכח בחדרה
בכל שנה, כמו שעון, עשרות כרישים עפרורים וסנפירתנים מגיעים לתחנות הכוח החופיות בישראל. הם מתרכזים באזור שפך המים החמים של תחנת הכוח ומתגודדים שם בעונת החורף בה טמפרטורת המים יורדת. הכריש הוא טורף ימי הנמצא בסכנת הכחדה והינו ערך טבע מוגן.
ניסן: גור שועלים
השועל המצוי כשמו כן הוא מצוי בכל הארץ. המבנה המשפחתי הוא זוג השומר על תחום מחייה מוגדר שגבולותיו מסומנים בשתן וגללים וסימני ריח נוספים. השועלה ממליטה גור בודד עד 3 בדרך כלל ובשנים בהן יש התפרצות של מכרסמים כמו נברנים גודל השגר יכול להגיע גם ל 8 פרטים. הגורים נולדים עיוורים ושוהים כמה שבועות במאורה. מי שמתמזל מזלו יכול לראות באביב שועלים צעירים משחקים בפתח המחילה. לשועל חשיבות רבה כמדביר ביולוגי. המין טורף הוא יכול לווסת אוכלוסיות של מכרסמים. כיום הוא נפוץ ברוב אזורי העולם לשם הובא על ידי האדם למטרות צייד. בישראל ניתן לראותו בכל הארץ בשטחים טבעיים, חקלאיים ואף עירוניים.
אייר: פראים בבקעת עובדה
בשנת 1968 הובאו מאיראן לישראל אחד-עשר פראים שהושמו בגרעין רביה, בשמורת טבע חי בר יטבתה, התאקלמו והתרבו בהצלחה רבה. תהליך ההשבה לטבע החל בשנת 1982, אז הושבו 11 זוגות לאזור מכתש רמון. כתוצאה מהריבוי הטבעי ושחרורים נוספים של פראים עד 1992, גדלה אוכלוסיית הבר. פרויקט השבת הפראים לטבע הסתיים והוכתר בהצלחה. נכון לשנת 2022 מוערכת אוכלוסיית הפראים ב-450 פרטים ושטח התפוצה שלהם מתפרש מצפון הר הנגב ועד לפארן.
סיוון: קרקל בדרום הארץ
הקרקל שתחום תפוצתו בכל ישראל, הינו חייה ביישנית ונדיר מאוד לראותה בטבע. הקרקל, אחד ממני החתולים המדהימים ביותר שהתהלכו ברחבי ישראל, נראה לעיתים נדירות באזורי המחייה הטבעיים שלו. הקרקל נמצא בסכנת הכחדה בעיקר בגלל פגיעה באזורי המחייה שלו והרס בית הגידול הטבעי.
תמוז:רותי הצבועה ממודיעין
הצבועה רותי שחיה בשולי העיר מודיעין מתה מדריסה בכביש 443. ד”ר יריב מליחי אקולוג מחוז מרכז: "לאחר שדווחה לראשונה ב 2017 ומושדרה במהלך 2018, נמצאה רותי דרוסה. ממעקבינו ידוע שרותי גידלה גורים לפחות פעמיים, ואולי יותר. כנראה שבישראל 2022, תוחלת החיים של צבוע, גם אם היא מנוסה בתווך העירוני כמו רותי, הוא 5-6 שנים. מדובר בסגירת מעגל עצובה ביותר".
רעיה שורקי מנכלית רשות הטבע והגנים: "רוצה לאחל לטבע בישראל שיכבדו אותו יותר שירצו לשמור עליו יותר, כולנו. רבים אומרים אבל אנחנו אוהבים את הטבע כיצד אהבה זו בא לידי ביטוי? אנחנו קוטפים אותו, חלקינו צדים אותו אנחנו משליכים בו פסולת והרבה. אנחנו לא מתחשבים בבעלי החיים הגרים בטבע דרך קבע ומתלוננים כשהם גורמים לנו נזקים. שנשכיל לכבד את ערכי הטבע הנוף והמורשת שהמדינה שלנו זכתה בהם וצוותה עלינו לשמרם".
עזרו לנו לשמור עליו ודווחו על אירועים חריגים בשמירה או פגיעה בטבע למוקד רשות הטבע והגנים *3639.