הפעילים בקבוצת "מצילים את הרי ירושלים" והחברה להגנת הטבע שלחו היום (חמישי) מכתב לשרת התחבורה מרב מיכאלי ובו הם מבקשים ממנה שתצטרף להתנגדות לשתי תוכניות הבנייה המקודמות באזור צומת אורה.
במכתב מסבירים הפעילים כי הם נחושים לעצור את תוכניות הבנייה כדי ליצור עתיד בר קיימה לירושלים וסביבתה. לדברי החתומים על המכתב, על השרה להצטרף להתנגדות משני טעמים: החשיבות הסביבתית של הצעד; וכשלים בהליך התכנון הקיים. "אגן נחל שורק ונחל רפאים, שייפגעו מקידום התוכניות, הם החיץ הסביבתי ששומר על ירושלים ממערב, כיום הם חלק מהותי מהמסדרון האקולוגי הארצי שעובר באזור ירושלים", כתבו.
עוד הסבירו הפעילים כי הרי ירושלים הם ריאה ירוקה המשרתת מיליוני אזרחים בישראל, ורבים מהם מגיעים לטייל במרחב הטבעי והפתוח. "יצירת אוטוסטרדות עבור רכבים פרטיים ובניית שכונות לווייניות מבוססות רכב פרטי הן נחלת העבר ואין להם מקום בתכנון העתיד של ישראל", טוענים הפעילים.
נוסף על המכתב לשרת התחבורה שלחו הפעילים מכתב גם לראש העיר משה ליאון, היזם בתוכנית ההפרדה המפלסית. לפני חודשים מספר הכריז ראש העיר על חלופה תכנונית ברכס לבן בשם "הבשורה בלבן" ויצא נגד התוכנית המקודמת של משרד השיכון.
הפעילים מבקשים מליאון שלא יחזור בו מההתנגדות לתוכנית של משרד השיכון ולא ייתן יד לאישורה, כפי שנראה שעלול לקרות לפי פרסומים מהימים האחרונים. "מדובר בפניית פרסה מסוכנת שמחזירה את האיום החמור על מרחב הרי ירושלים, ומנוגדת לכל הצהרותיו של ראש העירייה בחודשים האחרונים", אומר עידו צדוק, ממובילי המאבק. אישור תוכנית ההפרדה המפלסית הוא תנאי אחרון לאישור התוכנית המקורית ברכס לבן, ועל כן הפעילים מבקשים למנוע את אישורה ולהיפגש גם עם ראש העירייה בהקדם.
"סבירות גבוהה שהמנהרות יורחבו בעתיד"
מה שעומד בבסיס השקפת עולמם של שולחי המכתב הוא תפיסה אשר רבים שאינם פעילים סביבתיים חולקים – לאזרחי המדינה הזכות לגישה לשטחים טבעיים; והציפייה היא שהשיקולים אם להפקיעם לצורך בנייה יהיו מאוזנים, ככל שניתן, לטובת הציבור. הפעילים סבורים כי במקרה המדובר, אין הדבר כך.
נוסף על הטיעונים הסביבתיים והמוסריים מסבירים הפעילים כי לא בכדי נפסלה תוכנית ההפרדה המפלסית בוועדת הערר הארצית, במרץ 2021. אז נטען: "בעקבות דברי היזם ועצם כך שהיא אינה מקילה על הגעה מהירה של האמבולנסים לבית החולים, ישנה סבירות גבוהה שהכביש של המנהרות יורחב בעתיד עד לכביש מס' 1. מכאן שיש לבחון אותה ואת ההשפעות הסביבתיות שלה כתוכנית רחבת היקף, ולא תוכנית נקודתית כמו שהיא הוצגה".
בחברה להגנת הטבע ובשלל הארגונים החתומים על המכתב סבורים כי התוכנית היא חלק מתכנון רחב יותר לכביש טבעת מערבי לירושלים, ועל כן, הניסיון לאשרה נעשה במסווה של תוכנית נקודתית; לדבריהם, "הדבר מהווה חוסר שקיפות ופגיעה חמורה באמון הציבור".
עוד מציינים בחברה כי לקביעת סוג התוכנית יש משמעות מרחיקת לכת על ההגבלות החלות עליה, ואשר משפיעות בסופו של דבר על היכולת שלנו לשמור על הסביבה הטבעית. "ועדת הערר הארצית שפסלה את התוכנית קבעה כי אי-ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית מסוג זה הוא בניגוד לחוק", כתבו במכתב לשרה מיכאלי. עוד הם מציינים כי הוועדה אף הצביעה על חוסר ידע שנדרש במקרים מהסוג הזה, כמו דוח גיאוטכני, שנעדר ממסמכי התוכנית.
השאלה המתבקש היא – איך ייתכן כי גם לאחר דברים אלה של ועדת הערר הארצית, ממשיכה התוכנית להתגלגל? הפעילים טוענים כי המועצה הארצית לתכנון ובנייה נקטע בצעד חריג, ולמעשה החליטה לעקוף את החלטת ועדת הערר ולקיים דיון חוזר במליאת המועצה.
"מדובר בצעד כוחני ומסוכן שזורק את המסקנות של הוועדה הבכירה ביותר בישראל שדנה במשך חודשים בתוכנית ושמעה את כל הצדדים – ופסקה לטובת המתנגדים. זוהי פגיעה בהליך התכנון הדמוקרטי ובאמון הציבור במי שאמורים לשרת את האינטרס הרחב, אך כנראה פועלים מאינטרסים זרים", אומר ל-N12 עודד כספי, מראשי המאבק.
לבסוף, הפעילים אף מציינים כי לשיטתם, "דיונים בתוכניות שנויות במחלוקת מסוג זה בזמן בחירות, אינם הולמים את החשיבות של השטח ואת הפגיעה האפשרית בו" וכי מדובר בעניין בעל חשיבות לאומית ודחיפות גדולה; על כן, מבקשים הם במכתב להיפגש עם השרה.
בחודש אפריל ביקשו הפעילים להיפגש עם שרת הפנים איילת שקד כדי לשוחח עמה על ההשלכות הבלתי הפיכות לחי ולטבע בעקבות הבנייה המתוכננת באזור. מטעמה של השרה השיבו כי לא תיפגש עימם, בגלל חוות דעתו של מי שהיה המשנה ליועמ"ש, ארז קמיניץ.
חוות דעתו של קמיניץ ניתנה במכתב ששלח למזכיר הממשלה באוקטובר 2021. במכתב התייחס קמיניץ להתערבות שרים בהליכי תכנון, מעין תופעה שהבחין בה במהלך מספר חודשים, והוא תיאר זאת כ"התייחסות לתוכניות קונקרטיות ולהכרעות שעל חברי מוסדות התכנון לקבל, לרבות העלאה או הורדה של נושאים מסדר היום, ולעתים עד כדי הנחיה מפורשת או משתמעת כיצד על חברי מוסד התכנון מטעם משרדם להחליט". במכתב הבהיר קמיניץ כי יש "קשיים משפטיים משמעותיים בהתנהלות זו. מוסדות התכנון על חבריהם, ובכלל זה יושבי הראש ומתכנני המוסדות, מחויבים להפעיל באופן עצמאי את שיקול דעתם. הוראה ביחס לעניין מסוים, בין במפורש ובין במשתמע, היא פעולה שאינה כדין".
באותו חודש דיווח כלכליסט לציבור על המכתב, והתגובה שנמסרה מטעמה של השרה שקד הייתה: "אין קשר בין המכתב לבין הדוגמאות שצוינו. שרת הפנים מתווה את מדיניות התכנון בישראל וכך תמשיך לעשות".
במקביל למכתב לשרת התחבורה, שלחו הפעילים גם מכתב לראש העיר משה ליאון, היזם בתכנית ההפרדה המפלסית. לפני מספר חודשים הכריז ראש העיר על חלופה תכנונית ברכס לבן בשם "הבשורה בלבן" ויצא נגד התוכנית המקודמת של משרד השיכון.
הפעילים מבקשים מליאון, לא לחזור בו מההתנגדות לתוכנית של משרד השיכון ולא לתת יד לאישורה, כפי שנראה שעלול לקרות לפי פרסומים מהימים האחרונים. "מדובר בפניית פרסה מסוכנת שמחזירה את האיום החמור על מרחב הרי ירושלים, ומנוגדת לכל הצהרותיו של ראש העיר בחודשים האחרונים", אומר עידו צדוק, ממובילי המאבק. אישור תוכנית ההפרדה המפלסית מהווה תנאי אחרון לאישור התכנית המקורית ברכס לבן, ועל כן מבקשים הפעילים למנוע את אישורה ולהיפגש גם עם ראש העיר בהקדם.