במשך 10-15 שנים הוחזקו חומרים רדיואקטיביים במכון וולקני בראשון לציון. 25 חביות מלאות בפסולת שעלולה להיות מסוכנת ובמקרה של פיצוץ או נפילת טיל לדוגמא – תשתחרר לאוויר. הפסולת התגלתה באיחור ניכר בעת ביקורת של המשרד להגנת הסביבה ומאז עברו עוד ארבעה חודשים עד שהיא פונתה לגמרי. התקנות אגב מאפשרות להחזיק את החומרים הרעילים לתקופת זמן של עד שלושה חודשים לפני שמפנים אותה לקריה למחקר גרעיני בדימונה. את הפינוי, אמורה לבצע חברת רותם תעשיות, החברה היחידה בישראל המוסמכת לעשות כן. את המחדל חשף העיתונאי אורי בלאו בגוף התקשורת העצמאי – השומרים.
הפסולת שנאספה היא תוצר של איזוטופים מסוג H3, C14 ו-P32. קרינת האיזוטופים הללו נחשבת אמנם לנמוכה יחסית, אך חשיפה אליהם - ובמיוחד לאיזוטופ P32 - טומנת בחובה סכנה, שכן היא עלולה לחדור לגוף ולגרום לנזק באיברים הפנימיים. למעשה, הוראות הבטיחות לעבודה עם האיזוטופ הזה מחייבות שימוש במסך הגנה בעובי של 1.25 ס"מ ובחליפת הגנה מיוחדת, כך לפי מסמך מידע של אוניברסיטת ייל.
קשה לשער איך התאפשר מצב שבו מוחזקת פסולת רדיואקטיבית בניגוד לנהלים, במיקום אשר סביבו עובדים עשרות אנשים על בסיס יום יומי. פרופסור סטיליאן גלברג, מנהל אגף מניעת רעש וקרינה במשרד הגנת הסביבה אמר בשיחה עם N12 כי לא נשקף סיכון לאוכלוסייה מאחסון הפסולת הרדיואקטיבית בחביות במכון וולקני. לדבריו הכמות עצמה לא משנה, אלא טיבם של החומרים, וכי במקרה זה מדובר בחומרים שאינם משקפים סכנה של קרינה לציבור כאשר הם מאוחסנים בחביות. אבל מה קורה כאשר ישנה דליפה בחביות?
"הסכנה באחסון כזה היא במקרים שמביאים ליציאת החומר מהחביות – כמו שריפה או פגיעת רקטה", מסביר פרופסור גיא רון ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. "לכן נקבעו נהלים מפורטים כיצד מאחסנים פסולת גרעינית".
"בכל שלושת החומרים המדוברים, הקרינה שנפלטת היא לא מאוד אנרגטית ולכן נבלעת בדופן החבית. כלומר, אם החומר מאוחסן בחבית ואף אחד לא מביא לפתיחתה – אין בעיה", מסביר פרופסור רון. כך הדבר גם באשר לזרחן 32, "זה שהצביעו עליו כבעייתי; זמן מחצית החיים שלו הוא 14 יום, מה שאומר שאחרי 140 יום כמות החומר שנשארת היא אלפית מהכמות המקורית. אחרי שנה – הכמות שנותרת היא מיליונית מאותו חומר רדיואקטיבי שאחסנו".
באתר השומרים נכתב כי המכון התבקש לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית באופן מיידי. למרות זאת ארגון העברת החביות על ידי מוביל מורשה ארך חודשים ארוכים. בתקופה הזאת מסר מכון וולקני: "אי הטמנת חביות אלו מהווה סיכון להתפרצות זיהום במקרה של שריפה".
בדוח שהגיע לידי N12 נראה כי הדרישה לפנות את הפסולת בהקדם, ניתנה מטעם המשרד להגנת הסביבה והגיעה לאחר בחינה שנערכה בחודש מאי האחרון. התרחשות זו מוסיפה לביסוס הטענה כי אחסון הפסולת שהצטברה בחביות במשך לפחות עשור, נעשתה שלא על פי הנהלים. בדוח מפורטת ההפרות במשך אחסון הפסולת הרדיואקטיבית. עוד נכתב בדוח כי נמצאו כשלים בשילוט וסימון האזור: "יש להוסיף בכניסה לחדרים שילוט עם שמות וטלפונים של ממוני בטיחות וקרינה וכן לשלט את חביות הפסולת".
"השאלה שצריך לשאול בהקשר אחסון החביות היא האם עמדו בנהלים או לא, שכן מבחינת החומרים עצמם לא נשקפה סכנה", מבהיר פרופ' רון. "זה שלא נשקפת סכנה לא אומר שאפשר לעבור על הנהלים. ההיתרים לא נכתבו סתם, ואף גוף לא יכול להתנהל על דעת עצמו". עוד מוסיף פרופ' רון כי הנהלים מתחשבים מראש בעובדה שפינוי חומרים רדיואקטיביים הוא אופרציה מסובכת יחסית, ושלא סביר לערוך פינויים כאלה בתכיפות, מה גם שהדבר אינו נחוץ. עובדה זו מבטלת מראש כל תירוץ הנשען על קושי אופרטיבי שעלול לנבוע מהעובדה שיש גורם אחד ויחיד המורשה לפנות חומרים כאלה בישראל.
תגובות
המשרד להגנת הסביבה: "בסיור פיקוח שערך המשרד להגנת הסביבה במכון וולקני, נמצאו חביות המכילות פסולת רדיואקטיבית ממגוון חומרים המותרים למוסד על פי ההיתר. החביות היו בחדר פסולת מיועד לכך, כנדרש. בבדיקה שנערכה במהלך הסיור, נמדדו ערכים תקינים ברמות קרינת הרקע באזור ולא נשקפה סכנה לחשיפה לקרינה לעובדים או לאזרחים באתר".
"מבירור של גורמי המקצוע של המשרד מול ממונה בטיחות קרינה במכון, החביות הצטברו במהלך 15-10 השנים האחרונות. בהתאם להיתר הקרינה של מכון וולקני, על המכון לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית שלא בשימוש. על כן, דרש המשרד מהמכון לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית לאתר הטמנה ייעודי. לפי דיווח של מכון וולקני למשרד, פינוי הפסולת הרדיואקטיבית עתיד להתבצע בימים הקרובים".
מכון וולקני: "מכון וולקני מחזיק בהיתר עיסוק בחומר רדיואקטיבי או במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי, הניתן לו על-פי החוק בפיקוח מעבדה מוסמכת והמשרד לאיכות הסביבה. אחד מהמתקנים הכלולים בהיתר הינו אתר לאחסון פסולת, שבו מורשית להישמר הפסולת. האתר עומד בכל דרישות ההיתר. הפסולת המאוחסנת מפונה לקמ"ג, אחת לכמה שנים, ע"פ שיקולי נפח אחסון זמין ונפח פינוי מוצדק".
"הפסולת נשמרת על-פי הרגולציה המתבקשת בחביות מתכת ייעודיות לשמירת פסולת רדיואקטיבית שנרכשות בקמ"ג שבתוכן שקיות פלסטיק ייעודיות. יחד עם המעבדה המוסמכת, הוחל בדצמבר 2021 בתהליך התקשרות עם קמ"ג על מנת לפנות את הפסולת הקיימת. בביקורת של נציגת המשרד לאיכות הסביבה במאי 2022 היא עודכנה לגבי התחלת הליך הפינוי לקמ"ג, תמכה בהחלטה וציינה כי המתקן תקין ומועד הפינוי הקרוב תואם ל-8 בספטמבר. יש לציין כי המקורות הפתוחים המשמשים בפועל למחקר הם ברובם איזוטופים קצרי חיים שלאחר חצי שנה אינם בבחינת רדיואקטיביים. בחלק זעיר נעשה שימוש באיזוטופים, שקרינתם חלשה במיוחד ואינה עוברת דף נייר. ובפועל, רוב נפח הפסולת אינו רדיואקטיבי זמן קצר לאחר הכנסתו לחבית. בעקבות מעבר לאנליזות חדשות שאינן מחייבות שימוש באיזוטופים, נפח העבודה הרדיואקטיבית עם מקורות פתוחים הוא אפסי ולכן כמות הפסולת המיוצרת - אפסית".