לפני יומיים מת בארה"ב ילד בעקבות זיהום שנגרם מ"אמבה אוכלת מוח"; ואילו לפני כשבועיים, דווח על ישראלי בן 36 שמת כתוצאה מהזיהום בחודש יולי. רק 400 מקרים של הזיהום הנדיר דווחו עד כה ברחבי העולם כולו, אך ידע מקדים באשר לדרכי ההידבקות ולמקומות המועדים לפורענות יכול לעזור להימנע מהמחלה הנדירה והקטלנית שלה עלולה לגרום האמבה.

מהי בדיוק האמבה?
"אמבה אוכלת מוח", או בשמה הרפואי, נגלריה פאולרי (Naegleria fowleri), היא אורגניזם חד-תאי שחי באדמה ובמים מתוקים חמימים, כמו אגמים, נהרות ומעיינות חמים. הזיהום נדיר יחסית, אך קטלני בדרך כלל.

איך נדבקים?
האמבה מדביקה אנשים כאשר מים המכילים אמבה חודרים לגוף דרך האף. זה קורה בדרך כלל בשחייה או צלילה במקורות מים מתוקים וחמים, כמו אגמים, נחלים, נהרות ומעיינות; אך ניתן למצוא את האמבה גם באדמה ליד אזורי שפך של מים חמים ממפעלים תעשייתיים ובבריכות שחייה לא מוכלרות. האמבה עוברת במעלה האף למוח, שם היא הורסת את הרקמה וגורמת לזיהום.

לפי ה-CDC, לא ניתן להידבק באמבה אוכלת מוח בשתיית מים מזוהמים. במקרים נדירים מאוד, זיהום עלול להתרחש גם כאשר מים מזוהמים ממקורות אחרים, כמו מי בריכה שאין בה מספיק כלור, או מי ברז מזוהמים, חודרים לאף, למשל במקרים בהם אנשים מטביעים את ראשם בבריכת מים כחלק מטקסים דתיים, או מנקים את אפם באמצעות מי ברז מזוהמים. עוד מציינים במרכזים לבקרה ולמניעת מחלות בארה"ב כי עד כה אין הוכחות מדעיות כי האמבה מתפשטת באמצעות אדי מים או טיפות אירוסול (כמו אדי מקלחת או אדים ממכשיר אדים).

 

 

המחלה והסימפטומים
הדלקת שנגרמת מהאמבה במוח (primary amoebic meningoencephalitis; PAM) היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית. זוהי מחלה נדירה, אך כמעט תמיד קטלנית; משנת 1962 עד 2021, רק ארבעה אנשים מתוך 154 שנדבקו בארה"ב שרדו את הזיהום.

סימנים ותסמינים של הזיהום דומים מבחינה קלינית לדלקת חיידקית בקרום המוח, מה שמקשה על אבחון מדויק בתחילה. בני אדם נדבקים כאשר מים המכילים את האמבה נכנסים לאף והאמבה נודדת למוח דרך עצב הריח. התסמינים מתחילים בדרך כלל תוך יום עד 9 ימים לאחר חשיפת האף למים הנגועים, ורוב מקרי המוות מתרחשים בטווח יממה עד 18 ימים מאז החשיפה.

קשה לאבחן דלקת שמקורה באמבה אוכלת מוח בין היתר מכיוון שהמחלה מתקדמת במהירות, והאבחנה נעשית בדרך כלל לאחר המוות. סימנים ותסמינים של הזיהום כוללים: כאב ראש חזיתי חמור, חום, בחילות והקאות בשלב הראשון; תסמינים הנפוצים בשלב השני של המחלה הם קשיון עורף, התקפים, מצב נפשי שונה, הזיות ותרדמת.

בבדיקות מעבדה שנערכו בעקבות אחד הנדבקים ששרד את המחלה בארה"ב, נמצא שהזן שהדביק אותו לא היה מהיר כמו זנים אחרים בהרס תאי המוח, מה שמרמז כי מדובר היה בזן אלים פחות.

 

 

האם קיים טיפול יעיל?
סוג הטיפול היעיל הוא נושא שעדיין לא ברור דיו. בניסויי מעבדה, מספר תרופות נמצאו יעילות נגד אמבה אוכלת מוח. עם זאת, יעילותן עדיין לוטה בערפל מכיוון שכאשר ניתנו לחולים, כמעט כל הזיהומים הסתיימו בסופו של דבר במוות, זאת גם כאשר אנשים טופלו בשילובי תרופות דומים.

ואולם לאחרונה שני מטופלים שסבלו מזיהום שרדו בזכות תרופה חדשה שניתנה להם בשילוב עם תרופות אחרות, ותוך טיפול אגרסיבי שניתן כדי להתמודד עם נפיחות מוחית.

ב-CDC מציינים כי בעוד שסיכויי ההחלמה הם נמוכים, אבחון מוקדם וטיפולים חדשניים עשויים להגדיל את סיכוייו של מטופל לשרוד את הזיהום. עוד מוסיפים במרכזים בארה"ב לבקרת מחלות ולמניעתן כי פעולות שניתן לנקוט באופן אישי כדי להפחית את הסיכון לזיהום צריכות להתמקד בהגבלת כמות המים שעולה באף ובהפחתת הסיכויים להימצאות האמבה במקורות המים מלכתחילה.