אם גם אתם מרגישים שהרעיונות הטובים ביותר שלכם מגיעים דווקא בזמן המקלחת, אז אתם לא לבד: מחקרים מ-15 השנים האחרונות מציעים כי פתרון יצירתי לבעיה, יכול להגיע דווקא בפעולה שלא דורשת מחשבה רבה, כזו שאנחנו עושים "על טייס אוטומטי". מומחים מסבירים שכשאנחנו לוקחים הפסקה, אז המוח שלנו יכול "לזרום", ובכך ליצור רעיונות חדשים על בסיס פיסות זיכון שקופצות לנו לראש.
"אנשים תמיד מופתעים כשהם מגלים שהם מעלים רעיונות מעניינים בזמנים לא צפויים. זה קורה כי חונכנו לעבוד קשה כדי לחשוב על רעיונות כאלה", מסבירה קלינה כריסטוף, חוקרת קוגניציה באוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר שבקנדה. כריסטוף מדגישה כי מדובר דווקא בחוויה אנושית אוניברסלית שרבים שותפים לה.
בשנים האחרונות המחקר מתמקד בשאלה למה מחשבות מתוחכמות מופיעות דווקא בזמן ביצוע פעולות פאסיביות, מוסיפה כריסטוף. היא מסיטה את תשומת הלב לדפוס של פעילות מוחית שקורית כשאנחנו נחים, וכך נוצר מעין "דפוס ברירת מחדל", שמתרחש דווקא כשאנחנו עושים פעולות שלא דורשות תשומת לב מיוחדת. ועדיין, נמצא כי דפוס זה מפעיל יותר מ-12 אזורים שונים במוח.
עם זאת, לא מדובר ברשת הנוירונים היחידה שחשובה לחשיבה יצירתית. רוג'ר ביטי, ראש המעבדה לקוגניציה, מדעי המוח ויצירתיות באוניברסיטת פנסילבניה, מבהיר כי יש מנגנונים חשובים שפועלים דווקא כשאנחנו ממוקדים, אז לדבריו "עולים רעיונות שאחראיות לשינויים, דחייה של רעיונות או היישום שלהם". לכן הוא ממליץ לא "ללכת על עיוור" כשמדובר במחשבות מהמקלחת.
הרשת הזו אמנם מכונה "ברירת מחדל", אבל היא בעצם פועלת גם כשאנחנו מבצעים פעולות אחרות בצורה אקטיבית, כמו למשל ניסיון להיזכר באירוע שקרה בעברנו או התמקדות במחשבה אחרת שמעסיקה אותנו. ביטי מוסיף כי לקחת הפסקה בזמן שאנחנו נתקלים בקושי, היא פעולה שעשויה להיות המפתח למציאת הפתרון: "כשאנחנו חושבים באופן לא פעיל על בעיה, גלגלי המוח ממשיכים להסתובב, ואנחנו יכולים להסתכל על הבעיה מכיוון אחר - למצוא לה עוד מרכיבים. במצב כזה משהו מתערבב מחדש ופתאום יש קליק. כך רשת ברירת המחדל עוזרת לנו להרכיב את האינפורמציה בדרכים שונות ולמצוא עוד כיוון לפתרון הבעיה".
מעבר לכך, מצב ברירת המחדל של המוח משפיע גם על רמת היצירתיות שלנו. על פי מחקר שפורסם באפריל השנה, חלומות בהקיץ "מעוררים בנו את יצר הסקרנות, וכן מאפשרים לנו לתכנן, לחשוב מחשבות נעימות וליצור דימויים מעניינים", מסביר ג'ונתן סקולר מאוניבריסטת קליפורניה בסטנה ברברה.
לעומת זאת, יש גם גורמים שמפריעים לנו להיות יצירתיים. לדברי קן רובינסון, מומחה ליצירתיות, יש מסגרות שמקבעות אותנו לחשוב בצורה מסוימת, כזו שמונעת מאיתנו לצאת מהקופסא: "לילדים יש יכולת לחדש", הוא אומר בהרצאת ה-TED שלו, "לכל הילדים יש כישרונות אדירים, ואנחנו מבזבזים אותם באכזריות. ילדים לוקחים סיכון – אם הם לא יודעים, אז הם ינסו. הם לא חוששים לטעות. מי שאינו מוכן לטעות – לעולם לא ימציא משהו מקורי. אך רוב הילדים מאבדים את היכולות הזו עם התבגרותם והם מתחילים לחשוש לטעות. במערכת הלימודים של ימינו, הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות הוא לטעות". בכך, רובינסון טוען שאנחנו "הורגים את היצירתיות".
"יצירתיות היא דבר אינטרקטיבי. מדובר בתהליך של חשיבה על רעיונות מקוריים ובעלי ערך, והיא מתרחשת באינטרקציה של נקודות מבט שונות", מספר רובינסון, שטוען כי בתי הספר מעודדים אותנו לחשוב בתבנית אחת מסוימת ולא לסטות ממנה. כך, לדבריו, הלימודים בבית הספר הופכים אותנו לפחות יצירתיים. "מערכת החינוך שלנו עיצבה את המוח שלנו בדומה למה שאנחנו עושים לכדור הארץ – היא משתמשת במשאבים שלנו כדי להפיק מוצר מסוים. לטווח הארוך, זה לא לטובתנו".