בעוד שלאורך העשורים האחרונים חלה עלייה בתוחלת החיים ברחבי העולם, שיפור איכות החיים בגילים המבוגרים יותר נותרה משימה שאנשי הרפואה עדיין לא מצאו דרך לפצח לגמרי. נראה שאריכות ימים ללא התדרדרות בריאותית היא אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני עולם הרפואה כיום.
מחקר חדש שנערך בהובלת פרופ' עינב גרוס ופרופ' שמואל בן-ששון מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, הצליח לזהות קבוצת מולקולות חדשניות שמאפשרות לתאים לחדש ביעילות חלקים פגומים, באופן שמאפשר לרקמות לשמור על תפקוד תקין. "התרופה שבפיתוח תעודד חידוש מתמיד של תאים ברקמות חולות, ובכך תאפשר לראשונה טיפול ואף מניעה של מחלות זקנה כמו אלצהיימר ופרקינסון", מסבירים החוקרים.
גורם מרכזי בהזדקנות רקמות הוא ירידה בכושרו של מנגנון בקרת איכות תוך-תאי הגורם להצטברות של מיטוכונדריות פגומות."מיטוכונדריון הוא אברון בתא שמשמש כ'תחנות הכוח' האחראי לייצור אנרגיה בתא. ניתן לדמות את המיטוכונדריות לסוללות חשמליות זעירות המאפשרות פעולה תקינה של התא", מסביר פרופ' גרוס. "סוללות" אלה עוברות בלאי באופן מתמיד, אך קיים מנגנון בקרת איכות משוכלל הדואג לסלק מיטוכונדריות פגומות ולהחליפן בחדשות. עם הגיל, חלה הדרדרות הדרגתית בפעילות מנגנון זה, אשר גורמת לחוסר תפקוד התא ולהצטברות פגמים ברקמות.
למעשה, פלטפורמת הנדוס התרופות שיצרו אפשרה להם לגלות משפחה של תרכובות חדשות המאפשרות אוטופגיה (מנגנון הישרדות תאים בסיסי המאפשר לתאים להסתגל ללחץ מטבולי) ומיטופאגיה (מנגנון בקרת איכות מיטוכונדריאלי המונע השפעות מזיקות ומחזיר את ההומאוסטזיס התאי לקדמותו, שמאפשר גם כן התמודדות עם לחץ מטאבולי) בתאים אנושיים. יתר על כן, מצאו החוקרים כי התרכובות מקדמות הארכת תוחלת חיים ובריאות בריאות באורגניזם המודל C. elegans.
תהליך ניווני זה עומד בבסיס התפתחותן של מחלות זקנה רבות, כגון אלצהיימר, פרקינסון, אי ספיקת לב ודלדול השריר, ששכיחותן עולה בהתמדה. המולקולות שנמצאו במחקר החדש, הודגמו כיעילות במודל לבחינת השפעת טיפולים שונים על אריכות חיים ואיכות חיים, והוכיחו כי הן מסוגלות להגן על תאים אנושיים מפני נזקים שונים.
כמו כן, טוענים החוקרים כי לא מן הנמנע שניתן יהיה להשתמש במולקולות הללו באופן מניעתי. "ייתכן כי בעתיד נוכל אף לעכב באופן משמעותי את התפתחותן של מחלות זקנה רבות ואיכות חיינו תשתפר", משתף פרופ' בן-ששון. עוד מסבירים החוקרים כי תרכובות אלה ידידותיות למשתמש כי ניתן לקחת אותן באופן אוראלי, כתרופה דרך הפה. לצורך קידום מחקר זה ותרגומו לטיפול עבור חולים רבים, הקים צוות המחקר, בשיתוף עם "יישום" חברת העברת הטכנולוכיה של האוניברסיטה העברית, את חברת הסטרטאפ Vitalunga אשר עוסקת בפיתוח התרופה.
למחקר, שפורסם בכתב העת המוביל Autophagy, יתכנו השלכות יישומיות מרחיקות לכת, שכן אותה פלטפורמה שפיתחו החוקרים מאפשרת ייצור תרכובות חדשניות לטיפול במחלות שכיום נחשבות חשוכות מרפא.
על פי דו"ח הזדקנות האוכלוסיה העולמית של האו"ם, אוכלוסיית המבוגרים המזדקנים העולמית בשנת 2019 הייתה 703 מיליון וצפויה לעבור את ה-1.5 מיליארד עד 2050. בתקופה שבה מדינות כמו יפן מתמודדות עם האתגר אוכלוסיית קשישים שגודלה הגיע לשיא, ועם העומס שהיא מביאה על מערכות הבריאות, הפלטפורמה החדשה מהווה הבטחה לפתרון שימזער עומסים אלו, תוך מתן איכות חיים טובה יותר ובריאה יותר למשתמשים העתידיים.
"התצפיות שלנו במעבדה על התכונות הייחודיות של המולקולות האלה הן מרגשות עד מאוד", ציין פרופסור מולי בן ששון. "משמעות ההצלחה של התרופה שלנו בניסויים קליניים תהיה עולם חדש של הזדקנות בריאה".
"לממצאים של פרופ' בן ששון ופרופסור גרוס יש משמעות גבוהה לאוכלוסיית הזדקנות העולמית", אמר ד"ר איציק גולדווסר, מנכ"ל יישום. "ציון דרך זה יקרב את הסטארט-אפ צעד אחד יותר למזעור העומס הבלתי נסבל שיש למחלות הקשורות להזדקנות כמו אלצהיימר ופרקינסון על אנשים, משפחותיהם ומערכת הבריאות כולה. ׳יישום׳ גאה בפרויקט הזה".