דגימת דם שנלקחת מחולים עשויה לחזות את יעילות התרופות הפסיכיאטריות ולייצר התאמה אישית של התרופות למתמודדים עם מחלות נפש, כך על פי מחקר של ד"ר שני שטרן המחלקה לנוירוביולוגיה של אוניברסיטת חיפה. דגימת הדם מתכנתים את תאי הדם הלבנים לתאי גזע מושרים, ובזכות המחקר יהיה ניתן לחסוך חודשים רבים של סבל לחולים, ולהפחית את הטיפול בתרופה שאיננה מתאימה למינימום. המחקר פורסם בחודש בכתב העת Bipolar Disorders. בין היתר השתתפו במחקר גם פרופ' מרטין אלדה מאוניברסיטת דלהאוזי, פרופ' גרגורי פלקוביץ' ממכון וייצמן, ותלמיד המחקר ממעבדתה של ד"ר שטרן אותקרש תריפתי
ד"ר שטרן חוקרת הפרעה-דו קוטבית, מחלה פסיכיאטרית המאופיינת באפיזודות של מאניה דיפרסיה. לאחר תהליך המיון של תאי העצב ומדידת השוני בינם ובין תאי העצב של אנשים שאינם לוקים בהפרעה, יצאו לסדרה של ניסויים בחומרים כאלה ואחרים כשהמוקד הוא היסוד הכימי ליתיום, שהתגלה כבר שמהווה תרופת עבור כשליש מהפציינטים, ומונע גם את התקפי המאניה והדיכאון.
הבעיה היחידה שהתגלתה עד כה, היא בזיהוי מראש של מתמודד הנפש שיגיב לליתיום. הפסיכיאטרים עובדים בשיטת ניסוי וטעיה ולפעמים עוברים חודשים רבים מאד עד שמצליחים להתאים טיפול. במעבדה של ד"ר שטרן, הצליחו לקחת את אותם הרישומים של זרמים ופוטנציאלים מתאי העצב, ובשימוש באלגוריתמים חדשים לחיזוי שפותחו במעבדה, הצליחו לחזות עם טעות של כ-5 אחוז מי יגיב לליתיום. המשמעות של המחקר היא שניתן בשיטה זו לחסוך מהמתמודדים עם בעיות נפשיות חודשים רבים של סבל בו, הם מטופלים בתרופה שאיננה מתאימה להם.
ד"ר דנה בר-און, מנהלת קשרי האקדמיה של טבע בחטיבת המו"פ הגלובלית על המחקר ועל השיתוף הפעולה: "אנו נרגשים להמשיך ולחזק את שיתופי הפעולה שלנו עם הקהילה המדעית בישראל. זהו תהליך מרגש של חדשנות במיטבה המשלב את הקהילה המדעית והמוחות המבריקים של האקדמיה הישראלית. תהליך בו רעיונות מדעיים מתורגמים להמצאות ופתרונות יישומיים רפואיים. טבע שואפת להשקיע באקוסיסטם הישראלי, לחזק אותו ולתרום לחדשנות הישראלית.
המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי שנערך ביוזמת חברת טבע לציון שיתופי הפעולה המדעיים של טבע עם האקדמיה והקהילה. מטרת הכנס היא לעודד שיתופי פעולה וחדשנות בין אקדמיה לתעשייה, בו הציגו המדענים המובילים בארץ מחקרים בתחומי המוח האימונותרפיה ועוד.