שטח הים הפתוח מהווה כמעט 50 אחוז משטח כדור הארץ והוא בעל משמעות אדירה לחיים שלנו כאן. אחרי שנים של קיפאון, נרשמה השבוע בשורה טובה ושיתוף פעולה נדיר בין מדינות מכל היבשות. יותר מ-100 נציגים של מדינות החברות באו"ם חתמו על אמנה מאוחדת להגנה על המגוון הביולוגי בים הפתוח. הים הפתוח הוא שטח המים שלא נמצא בשליטת מדינות.
בתום שבועיים של שיחות שהתקיימו בניו יורק, הצליחו המשתתפים להגיע להסכמות ושנות את אמנת האו"ם המקורית לחוק הים. החוק המקורי נקבע בשנת 1994 אך אז המונח "מגוון ביולוגי ימי" לא היה מוכר ולא ניתנה לו חשיבות. האמנה שנחתמה קובעת שיש להגן על 30% ממי כדור הארץ ולהפוך אותם לסוג של שמורות טבע. כך שהדיג, תנועת הספינות והכרייה יוגבלו בהם החל מ-2030. על פי ארגון גרינפיס היום, רק 1.25% מהמים הבין-לאומיים מוכרים כשמורת טבע.
כבר יותר מ-20 שנה מתקיים שיח בנושא, אך מאמצים קודמים להגיע להסכם מחייב נתקעו שוב ושוב עד שהחברים הגיעו עכשיו לפשרה ולא פחות מכך להבנה שהמצב הולך ומחמיר ובמהירות. "יש לנו רק שני נתיבים גלובליים גדולים - האטמוספירה והאוקיינוסים", אמרה הביולוגית הימית של ג'ורג'טאון רבקה הלם. "ההגנה על מחצית זו של פני כדור הארץ היא קריטית לחלוטין לבריאות הפלנטה שלנו". כעת, לאחר שהאמנה המיוחלת נחתמה, ניקולה קלארק, מומחית ופאילה למען האוקיינוסים ב-Pew Charitable Trusts אמרה: "זוהי הזדמנות של פעם בדור להגן על האוקיינוסים - ניצחון גדול עבור המגוון הביולוגי".
האמנה תיצור גוף חדש לניהול שימור חיי האוקיינוס והקמת אזורים מוגנים ימיים בים הפתוח. קלארק הסבירה שזה מהלך קריטי כדי להשיג את היעדים של ועידת המגוון הביולוגי של האו"ם - להגן על 30% ממימי כדור הארץ, כמו גם על אדמתו, לשימור. האמנה קובעת גם כללי יסוד לביצוע הערכות השפעה סביבתית עבור פעילות מסחרית באוקיינוסים. "זה אומר שצריך לבחון את כל הפעילויות המתוכננות בים הפתוח, אם כי לא כולן יעברו הערכה מלאה", אמרה ג'סיקה באטל, מומחית לקשרי ממשל ואוקיינוסים בקרן העולמית לטבע.
"בישראל אנחנו מתמודדים עם הרבה איומים"
מינים ימיים רבים - כולל דולפינים, לווייתנים, צבי ים ודגים רבים - נודדים נדידות שנתיות ארוכות, חוצים את הגבולות הלאומיים ואת הים הפתוח. המאמצים להגן עליהם - ועל הקהילות האנושיות שמסתמכות על דיג או תיירות שקשורים לחיים ימיים - נפגעו בעבר בגלל היעדר חקיקה או פיקוח. "אמנה זו תעזור גם לחבר אמנות אזוריות השונות שיחדיו יוכלו להתמודד עם איומים והדאגות על שפע המינים", אמרה באטל לסוכנות הידיעות AP.
מ"החצי הכחול" - פרויקט הים של החברה להגנת הטבע בישראל, נמסר: "אמנם לישראל אין פעילות בים הפתוח, אך מה שכן באחריותנו אלו המים הכלכליים, האזור הימי ממרחק 22 ק"מ מהחוף ומערבה. לכן, אנו קוראים לממשלה לקדם בדחיפות רשת שמורות טבע ימיות בהיקף 30% מהמים הכלכליים, בהתאמה לנכתב בקווי היסוד שלה, ולמתחייב מאמנת המגוון הביולוגי. בימים אלו החברה להגנת הטבע משלימה גיבוש תכנית אב לשמורות במים הכלכליים, בסיוע מיטב חוקרי האקדמיה. התכנית תושק בכנס יום האוקיינוסים שיתקיים ב-1.6 באוניברסיטת חיפה, ואנו קוראים לממשלה לאמץ את התכנית"
מאיה יעקבס, מייסדת ארגון CLIMATE NET אמרה ל-N12 שהחתימה על האמנה היא אירוע מאוד משמח: "יש הרבה איומים ואתגרים שאנחנו בישראל מתמודדים איתם, ובראשם הגדלת הסיכונים לים עם קידוחי גז ונפט מוגברים והכוונה להפוך את ישראל לצינור נפט ימי. תנועת מכליות ענק בים התיכון שהוא ים סגור מגדילה מאוד את הסיכונים והסתברות שיקרה פה אירוע זיהום גדול. האמנה נועדה לשנות את ההתנהלות העסקית בעיקר, כל מה שמכונה כלכלה כחולה. הכי חשוב זה הנושא של כריית משאבים במעמקי הים. סיבה נוספת שבגינה ישראל לא תצטרף לאמנה היא מחשש שיתבעו אותה בבית המשפט הבין-לאומי. על פי ההסכם, תלונה על מדינה עשויה להגיע לתביעה".