"נתעורר יום אחד לתרחיש אימים": רעידת האדמה העוצמתית שפקדה את דרום-מזרח טורקיה, כ-500 קילומטרים צפונית מזרחית לרמת הגולן, הורגשה היטב גם כאן בארץ. לא היו נפגעים והנזק לרכוש היה קל בלבד. כל המומחים מסכימים שזה רק עניין של זמן עד שגם כאן הלוחות הטקטוניים יזוזו והאדמה תרעד בעוצמה – לא בפעם הראשונה. מאז ינואר בשנה שעברה הורגשו כאן עשר רעידות קטנות. מה יקרה כשזה לא יהיה רעש קטן, מי נמצא בסיכון - איך בישראל מתכוננים?
"המדינה ניסתה לקדם מספר תכניות למהלך כוללני בעל היקף משמעותי", אומר רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור ל-N12. "תוכנית הדגל לחיזוק מבנים היא תמ"א 38 שאמורה הייתה לסייע לחיזוק כלל המבנים ולתמרץ את היזמים במתן זכויות בניה נוספות לכל מבנה. בפועל, התוכנית מומשה אך ורק באזורי הביקוש שאינם בסיכון. הערים בסיכון, בעיקר אלו שלאורך השבר הסורי-אפריקאי, נותרו ללא מענה. ללא תכנית סדורה שתעודד קבלנים ויזמים להתחדשות עירונית ולחיזוק מבנים בפריפריה הגיאוגרפית, נתעורר יום אחד לתרחיש אימים".
מדוח שהפיץ בשנה שעברה משרד הבינוי והשיכון עולה כי בתרחיש של רעידת אדמה חזקה בארץ - יש כ-80 אלף מבנים שמוגדרים בסיכון גבוה, כאלה שנבנו לפני ששונה תקן הבנייה בשנת 1985. באירוע קיצון 35% מהם יינזקו קשה - כלומר, נזק כבד ייגרם ל-28,600 מבנים. וכפי שמסביר מנכ"ל תנועת אור, הערים שבסיכון גבוה להיפגע ברעידת אדמה נמצאות כולן בפריפריה - קריית שמונה, צפת, טבריה, חצור, מגדל העמק, עפולה, קצרין, ראש פינה, בית שאן ואילת.
"הכתובת על הקיר והיא אדומה ובוהקת. רעידת אדמה שתגרום להרס, מוות וחורבן בבית שאן והאזור היא לא תרחיש בדיוני, אלא מוחשי", מתריע ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי. "אנו קוראים לממשלת ישראל לתקצב באופן מידי תכניות שכבר אושרו לחיזוק מבנים באזורים ובערים שהוגדרו כמסוכנות בעת רעידת אדמה. על ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) להתכנס כפי שהיה נעשה בעת איום טילים מעזה וכפי שקרה בתקופת הקורונה, משום שהתוצאות במקרה של רעידת אדמה יהיו קשות פי כמה: אלפי הרוגים, וזה רק בבית שאן".
זה לא תרחיש דמיוני. רעידות אדמה כבר פקדו את ישראל. לפני קצת פחות ממאה שנים, בשנת 1927, רעדה האדמה מתחת לים המלח, וגרמה למאות הרוגים וכמעט אלף פצועים. אז אוכלוסיית ישראל הייתה קטנה באופן משמעותי וגם הבניינים היו נמוכים בהרבה. 90 שנה קודם לכן נהרסו הערים צפת וטבריה ואלפים רבים נהרגו. על פי פרופ' שמואל מרקו מאוניברסיטת ת"א, הרעידה האחרונה שנחשבת חזקה במונחים מדעיים התרחשה בשנת 1033, כמעט לפני אלף שנים: "זה לא אומר שהרעידות שהיו אחר כך לא משמעתיות, אבל אז היא הייתה עוצמתית ביותר".
יש לכך משמעות מכרעת. "במשך אלף שנים הצטבר מאמץ אדיר שלא השתחרר עדיין והוא ללא ספק עתיד להשתחרר ברעידה אחת או בכמה רעידות. זה יקרה בטוח, אבל אנחנו לא יודעים מתי. זה כמו הגשם הראשון של החורף, אתה יודע בוודאות שהוא יבוא", הוא מסביר. "פיקוד העורף עושה תרחישים ומעריך את איכות הבנייה ותגובת הקרקע. רעידה כמו שהייתה לפני אלף שנים מוערכת באלפי נפגעים. חשוב להגיד שהמוכנות לרעידת אדמה מוטלת לא רק על המדינה, אלא גם על כל אזרח ומשפחה".
פרופ' מרקו מסביר: "ברגע שתהיה רעידת אדמה, כוחות החילוץ לא יבואו לבתים פרטיים, אלא לריכוזי אוכלוסיות כמו בתי חולים ובתי ספר. מספר המחלצים לא יוכלו לטפל במאות המבנים שייפגעו. כל משפחה צריכה להתארגן לימים הראשונים עם קופסאות שימורים, בקבוקי מים וגנרטורים. ייקרעו כבלי תקשורת ואנטנות והמערכת לא תעמוד בעומס של הטלפונים. המדינה לא תציל אותנו".
רעידות האדמה שהורגשו בישראל
נתונים מתוך אתר אגף סייסמולוגיה במכון הגיאולוגי
המערכת שתתריע לפני רעידה חזקה
"כיום איננו יכולים לחזות מראש רעידות אדמה, וגם במקומות שבהם יש מערכות התרעה, מדובר על התרעה של שניות אחדות לפני הרעש", אומרת ל-N12 ד"ר נעמה חריט ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "מערכת התרעה על רעידות אדמה מורכבת בדרך כלל מסייסמוגרפים שמודדים את הגלים בתת הקרקע, ומחוברים למערכת ממוחשבת המתריעה על רעידה בזמן אמת".
פרופ' מרקו מסביר את נחיצות המערכת: "יש פעולות אוטומטיות שאמורות לקרות בזמן שיש התרעה. אני לא יודע איזו מערכת מחוברת כבר להתרעה, אבל אפשר בעזרתה להאט את הרכבת, לסגור ברזי גז, להפסיק את החשמל. אפשר לאבטח מתקנים עם חומרים מסוכנים וכורים גרעיניים".
האם ישראל וטורקיה נמצאות באותו אזור גיאולוגי?
"טורקיה שוכנת בין נקודות המפגש של כמה לוחות גיאולוגיים, ולכן יש בה כמה אזורים המועדים לרעידות אדמה. בעוד מערב טורקיה והים האגאי נמצאים בנקודת המפגש של שלושה לוחות טקטוניים, חלקה המזרחי של טורקיה שוכן בצפון בקע ים המלח, המכונה גם "הבקע הסורי – אפריקאי, שלאורכו שוכנת גם ישראל", מסביר ל-N12 אור אליאסון ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "בו יש מפגש של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב. ואולם בעוד אנחנו נמצאים באזור שבו הלוחות מחליקים זה לאורכו של זה, מצפון לנו, באזור הגבול בין סוריה למזרח טורקיה, נמצאת נקודת ההתנגשות ביניהם. גם האזור שלנו מועד לרעידות אדמה, ובממוצע מתרחשות בו רעידות אדמה חזקות פעם במאה שנים, אך האזור שבו התרחשה הרעידה הלילה מועד יותר לרעידות חזקות, ותדירותן גבוהה הרבה יותר".
מה תעשה כאן רעידה בעוצמה כמו שראינו בטורקיה?
ד"ר נעמה חריט ואור אליאסון: "התקן הישראלי לבנייה מגדיר את דרישות המינימום כדי למנוע אבדות בנפש, אך לא כדי למנוע נזקים למבנה. המשמעות היא שבנייה על פי התקן מיועדת למנוע את התמוטטות הבניין בעת רעידת אדמה חזקה, אך אינו מבטיח שלא ייגרמו נזקים, ושהבניין יהיה ראוי למגורים לאחר נזק של רעש חזק. בארץ יש בניינים ישנים רבים שלא נבנו על פי התקנים המודרניים. עם זאת, אי אפשר לומר שדווקא בניינים אלה ייהרסו ברעידת אדמה חזקה. נוסף על איכות הבניה, הסיכון לנזק משמעותי ברעידת אדמה נובע גם מסוג הקרקע, וכמובן מהמרחק ממוקד הרעש. חשוב לציין גם שבניין גבוה אינו בהכרח מסוכן יותר מבניין נמוך, אם כי בעת רעידת אדמה התנודות יורגשו בעוצמה חזקה יותר בקומות גבוהות יותר".
מה אפשר לעשות? לחזק מבנים ולשפר את מוכנות הציבור
ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, גיאולוג ובעבר חבר הוועדה הבין-משרדית להערכות לרעידות אדמה: "התשתית בישראל מורכבת מחוקים, תקנות, נהלים והחלטות של המון גופים. טלאי על טלאי. חייבים לחזק מבני ציבור, בעיקר את בתי הספר ובתי חולים. צריך גם לשפר את המודעות והמוכנות של הציבור לרעידת אדמה. העזרה מגורמי השלטון המרכזי והמקומי תאחר להגיע לתת מענה מציל חיים מיידי ותמיכה לוגיסטית. מדינת ישראל יכולה וצריכה להיערך לרעידת אדמה עזה בארץ ויפה שעה אחת קודם. אם המדינה תקדיש לכך את משאבי תשומת הלב והתקציבים הראויים, ניתן לצמצם נזק עתידי לפני שהאסון יגיע לפתחנו".