בתום שבוע אביבי ולקראת ימים חמים נוספים כמעט ושכחנו שאנחנו בעיצומה של עונת החורף, בחודש שבעבר היה מהקרים והגשומים ביותר בשנה. על פי נתונים שאספו בשירות המטאורולוגי, כמויות המשקעים שירדו ברוב אזורי הארץ נמצאים הרבה מתחת לממוצע העונתי – בעיקר בצפון. בתחנות המדידה ברמת הגולן גילו השבוע כי זאת העונה היבשה ביותר מאז תחילת המדידות. מומחית: "יכולים להתפתח אירועי גשם משמעותיים".
בצפון הארץ ירדו עד אמצע חודש ינואר כ-30%-50% מהממוצע –אחת מארבע השנים היבשות ביותר מאז תחילת המדידות. ירידה חדה בכמויות המשקעים באזור משפיעה ישירות על מאגרי מים חשובים ועל הנחלים והנהרות. באזור המרכז נמדדו 40%-60% מממוצע הגשם ואילו בדרום הארץ המצב קצת יותר מעודד - 60%-70% מממוצע הגשם.
"עלינו לזכור שהשנה השחונה הזו מגיעה אחרי 4 עונות גשומות", מרגיעה פרופ' הדס סערוני, בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב. "המאפיין המרכזי של משטר הגשם באזורנו הוא השתנות בין שנתית גבוהה כך ששנה שחונה אינה עדות לשינויי אקלים. למעשה עדיין לא רואים ירידה בכמות הגשם באזורנו אך כן רואים שינויים במשטר הגשם. לדוגמא: ירידה במספר ימי הגשם ועלייה בעוצמה של הגשם".
לדבריה של פרופ' סערוני, ישנה סכנה ברורה מירידה במספר ימי הגשם ועלייה בעוצמת הגשמים: "המצב, יחד עם הבינוי המורחב מגביר את הסיכון לשיטפונות, בעיקר בערי החוף. מאידך, פרקי יובש באמצע החורף גם הם התארכו וביחד עם מגמת ההתחממות המובהקת - כולל בחורף - והתעצמות והתארכות גלי חום מקטינים את יעילות הגשם לחקלאות, למאגרי המים העיליים ותחתיים, לשטחי צומח טבעי ומגבירים סיכוני שריפות. אלה כמובן גם ההשלכות של חורף יבש והסיכונים הכרוכים בו".
לא רק בישראל מתמודדים עם העונה שחונה במיוחד. פרופ' סערוני מדגישה שמדובר בתופעה שמתרחשת בכל האזור: "במדינות השכנות כמו סוריה ירדן ולבנון, מגמות השינוי במשטר הגשם דומות וצפויות להחריף בעתיד. אצלם וגם אצלנו חזויה גם הפחתה בכמות הגשם מעבר לשינויים שכבר נצפים. יש להדגיש כי מדינות אלה נתונות במצוקת מים חריפה משלנו, אין בהן התפלה כזו שאצלנו וההישענות על חקלאות בעל רחבה. לכן, הפגיעות שלהן קיצונית עוד יותר ויש חשיבות מרכזית להסכמי מים עם ישראל".
על אף תחילת העונה השחונה, לדבריה של פרופ' סערוני, אי אפשר לשלול שינוי מגמה משמעותי: "תחזית עונתית היא נושא מורכב ואמינותו נמוכה ביחס לתחזית מטאורולוגית לטווח של שבוע-שבועיים ואף ביחס לתחזית אקלימית לעשרות השנים הבאות. עם זאת, העובדה שאנו כבר בסוף ינואר עם כמות משקעים נמוכה משמעותית בממוצע לתאריך מעלה את הסיכוי לעונת גשם שחונה. עדיין יכולים כמובן להתפתח כמה אירועי גשם משמעותיים שיתרמו למאזן העונתי".
ההשפעות ארוכות טווח על בעלי החיים
"שינויים בזרימת המים ובמפלס המים משפיעים באופן ישיר על הרכב בעלי החיים וצומח", מסביר ד"ר עידן ברנע, אקו-הידרולוג ביחידה לשיקום נחלים של החברה להגנת הטבע. "כאשר הקישוריות ההידרולוגית לאורך הנחל ולרוחב חתך הזרימה נפגעת. ירידה בשפיעת המים משפיעה על החתך ש'רואה' מים ועל כן צומח שיודע להתבסס בקרבת המים או בתוכם נעלם ומתחלף בצמחייה המותאמת יותר לתנאי רטיבות דלים וליובש.
"כך גם בע"ח כמו חסרי חוליות מימיים (חרקים ורכיכות) נפגעים כאשר סביבת הצומח נפגעת ואלו עלולים להיעלם מאזור הגדות שהיה 'רגיל' להיות רטוב ובנוסף מבנה האוכלוסייה עלול להשתנות מזו שעמידה לזרימה חזקה לזו שיותר מותאמת לזרימה חלשה ואף לבתי גידול ברכתיים. יתר על כן, הדבר פוגע באוכלוסיית הדגים כאשר אזורים בהם הייתה רציפות זרימה, ישנם מקטעים בהם עלולה להיפגע הקישוריות ההידרוביולוגית אשר תפגע בתנועת הדגים כנגד הזרם".
ד"ר ברנע מוסיף כי "ההשפעה ארוכת הטווח היא בעיקר פגיעה ביכולת העמידות של הנחלים בפני הפרעות אנושיות כמו שאיבות יתר, זיהומים וחסמים הידרוביולוגיים (סכרים, מעבירי מים). הפגיעה הנוספת היא בכושר ההתאוששות של הצומח ובעלי החיים שמרכיבים את המערכת האקולוגית בנחלים. דבר זה משתנה בהתאם לאופי הנחל, אם בנחלים בהם עיקר הזרימה היא שיטפונית, הצומח ובע"ח שבהם יותר מותאמים לשינויים בזרימה לעומת נחלים בהם יש זרימת בסיס איתנה אשר החיים בהם ייחודיים לזרימה כל השנה לאורך כל הנחל".
"גם לשיטפונות חשיבות רבה באתחול המערכת האקולוגית בנחל, ובהעדר שיטפונות הרכב הצמחייה משתנה עד כדי סתימת הערוץ ושינוי בית הגידול", אומר ד"ר ברנע. "השפעה ארוכת טווח משמעותית נוספת היא הגדלת הפוטנציאל של התבססות של מינים מתפרצים ומינים זרים בעלי פוטנציאל להפוך לפולשים, אלו מותאמים יותר לשינויים ויודעים לנצל את השינוי בבית הגידול ולהתבסס בו. כניסה של מינים מתפרצים ופולשים מחלישה את המערכת ומקטינה את היכולת של המערכת האקולוגית הטבעית המקומית להתאושש ולחזור למצבה טרם השינויים".
"המערכת האקולוגית הטבעית במיוחד באקלים הים תיכוני של ישראל, יודעת להתמודד עם תקופות יובש וצריך לזכור שאירועי גשם עוד יכולים לקרות", מסביר ד"ר ברנע את ההשפעה ארוכת הטווח. "מנגד, פרקי היובש בין אירועי הגשם יכולים לפגוע בהצלחת הצומח אשר כבר נבט ולא מקבל את רצף המשקעים הדרוש לו להתפתחות. המערכת ההידרולוגית נפגעת באופן ישיר מפרקי יובש אלו, כאשר האידוי מהקרקע ומהצומח עולה בהפסקת המשקעים ובהתחממות, כך כשיגיע אירוע הגשם הבא פחות מים יחלחלו למילוי מאגרי מי התהום".