יש רגע אחד שבני האדם מדמיינים משחר האנושות. הרגע הזה מופיע באגדות, בסיפורים ובמיתוסים של עמים סביב כדור הארץ. עוד מהימים שהחלו בני האדם לשבת סביב המדורה ולהביט לשמיים ועד לאסטרונומים בני ימינו שסורקים את הקוסמוס עם טלסקופים מתקדמים ואנטנות אדירות - כולנו מצפים לרגע שבו נקבל מסר מגלקסיות אחרות, אות מציוויליזציה מתקדמת שלא נמצאת על כדור הארץ.
דעותיהם של מומחים חלוקות בנוגע למוכנות של החברה האנושית ליום שאירוע מסוג זה אכן יתרחש. איראן סמפל, העורך המדעי של הגרדיאן, טוען שאירוע כזה "יהיה אירוע מהפכני עבור המין האנושי, כזה שמדינות העולם בוודאי מוכנות אליו". מנגד, ד"ר ג'ון אליוט, בלשן חישובי מאוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד, טוען כי האנושות אינה מוכנה לקבלת מסר מגלקסיות אחרות: "תראה את הבלגן שהיה כשהקורונה פגעה בנו. אנחנו נתנהג כמו תרנגולות ללא ראש". הוא סייג את טענתו כשהדגיש שהמין האנושי לא יכול להרשות לעצמו "לא להיות מוכן בצורה טובה לאירוע שעלול להתרחש בכל עת". המוכנות צריכה לבוא לידי ביטוי בכמה תחומים: מדעית, חברתית ופוליטית. "איננו יכולים להרשות לעצמנו לנהל אותו בצורה לא נכונה", אמר.
ההערכה בנוגע לחוסר מוכנות של תושבי כדור הארץ למגע עם חיים מעולמות אחרים עומדת בבסיס המחקר של מרכז החיפוש אחר אותות מחוץ לכדור הארץ באוניברסיטת סנט אנדרוז. ד"ר אליוט שואף להפגיש צוות חוקרים בין-לאומי שייקח על עצמו את המשימה: להתכונן, לנתח אותות מסתוריים ולבדוק את כל ההיבטים סביב השאלה - "איך צריכים להגיב?". "עד עכשיו, ההתמקדות הייתה בחיפוש אחר אותות", אמר ד"ר אליוט. "מעכשיו אנחנו צריכים אסטרטגיות ותרחישים כדי להבין מה אנחנו צריכים לעשות ואיך לעשות את זה", הוסיף.
"אין חיים בחלל? זה נוגד את כל הדעות המדעיות"
החיפוש אחר ציוויליזציות זרות התרחב מאוד מאז 1992, כך לפי הגרדיאן. מאז שאסטרונומים אישרו לראשונה את קיומו של כוכב לכת, מעבר למערכת השמש, יותר מ-5,000 עולמות כאלה זוהו. על פי הערכות יש עוד הרבה יותר לגלות. "כשאנשים אומרים שהם לא חושבים שיש חיים בחוץ, הם באמת אומרים משהו שהוא נגד כל הדעות המדעיות", הבהיר ד"ר אליוט. שפע כוכבי הלכת והחשד שלפחות חלקם ראויים למגורים הם רק חלק מהסיפור.
כבר עכשיו יש כמה קווים מנחים להתמודדות עם מסר בין-כוכבי מציוויליזציה מתקדמת. הצהרה משנת 2010 של האקדמיה הבין-לאומית לאסטרונאוטיקה קוראת למי שמזהה אות מסתורי ליידע את הציבור ואת מזכ"ל האו"ם. ומה אחר כך? על פי ד"ר אליוט, זה לא ברור לגמרי ועדיין ישנן הרבה שאלות: איך ומי ילמד את המסר שיקלט? האם צריך לפרסם את המסר במלואו לפני שפוענח? האם הממשלות מחויבות לשתף את הציבור? האם בכלל האנושות צריכה להגיב? ואם כן - מי מחליט מה תהיה התגובה. הוא סיפר על התוכנית שלו: "נבחן את ההשפעה החברתית, הפצת המידע בתקשורת, ההשפעה על דתות, אמונות והפוטנציאל לדיס-אינפורמציה. נחשוב אילו יכולות אנליטיות נצטרך, ועוד". חלק מהתוכנית שלו הוא רתימת האו"ם, כיוון שלדעתו הוא הגוף הגלובלי היחיד בעל יכולת טובה לתאם את הטיפול של האנושות עם מסר ועם תגובה.
ד"ר אליוט הוא מאמין גדול בקיומם של חיים בעולמות אחרים. עם זאת, במקביל הוא גם די מיואש מהחיים שאנחנו מנהלים. "האם באמת נצליח לשוחח עם חייזרים כשאנחנו בקושי יכולים לתקשר עם יצורים על הפלנטה שלנו?" תהה. אליוט מקווה שתרבויות אחרות יהיו יותר מתקדמות מהאנושות, והמסר שלהן ילווה במדריך שפה.
סטיבן הוקינג, שהיה הקוסמולוג של קיימברידג', הזהיר ב-2016 שהמגע הראשון של האנושות עם ציוויליזציה מתקדמת יכול להיות דומה למה שקרה כשאינדיאנים נתקלו בכריסטופר קולומבוס. "זה לא יצא כל כך טוב", הסביר. מיצ'יו קאקו, פרופסור לפיזיקה תיאורטית בסיטי קולג' שבניו יורק, אמר שפנייה לחייזרים "תהיה הטעות הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית".
ד"ר אליוט סבור כי חבל שתרבויות מתקדמות לא יעשו מאמץ לתקשר אחת עם השנייה: "אם יש לנו הזדמנות, אני לא חושב שאנחנו צריכים לפספס אותה". לואיס דרטנל, אסטרוביולוג ופרופסור לתקשורת מדעית באוניברסיטת וסטמינסטר שבאנגליה, בירך על פתיחת המרכז החדש באוניברסיטת סנט אנדרוז, אבל הוסיף שכל חייזר אינטליגנטי צפוי להיות במרחק מאות אם לא אלפי שנות אור. כלומר, עד שתהיה תתבצע תקשורת יעברו מאות שנים. "גם אם נקבל אות מחר, יהיה לנו הרבה מרחב נשימה להרכיב צוות בין-לאומי של מומחים כדי לנסות לפענח את משמעות המסר ולשקול היטב כיצד כדור הארץ צריך להגיב, ואפילו אם עלינו להגיב", הסביר דרטנל.