המשרד להגנת הסביבה הגיש היום (שני) לממשלה דוח מיוחד לשנת 2021 על ההתקדמות והפערים של הממשלה בהפחתת פליטות גזי החממה וביישום יעדי האקלים שקבעה עד ל-2030, ובפירוט הצעדים המרכזיים הנדרשים לסגירת הפערים. על פי הדוח, ישראל רחוקה מאוד מהיעדים שאותה הציבה הממשלה – ונראה שאם לא ייעשה שינוי משמעותי, ישראל לא תעמוד בהתחייבות בהסכם האקלים. השרה להגנת הסביבה: "נדרשת פעולה משמעותית"
מהדוח עולה כי קצב היישום הנוכחי של התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות יביא רק להפחתה של כ-12% בפליטות בשנת 2030 ביחס לרמתן בשנת 2015, זאת לעומת יעד משקי של 27% הפחתה שעליו התחייבה ישראל; אי עמידה ביעדי האקלים תביא לפגיעה משמעותית בכלכלה, בבריאות, בביטחון האנרגטי, בסביבה ובמעמדה של ישראל בעולם.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "כפי שהדוח שלנו מראה, ולמרות ההפחתה שבוצעה ב-2021, ישראל אינה צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים - הצנועים גם כך - שקבעה לעשור זה. נדרשת פעולה משמעותית שתשנה את האופן שבו ישראל תוביל להפחתת פליטות, והדבר יכול להיות מושג רק באמצעות חוק אקלים ברור ומחייב, שבו היעדים יחויבו בחקיקה וכן יהיו כלים ומנגנונים תומכים שיבטיחו את ההשקעות הנדרשות. ממשלת ישראל יכולה וחייבת ליישם ללא דיחוי תוכנית פעולה כלל משקית, נחושה ומתמשכת לסגירת הפערים במהירות כדי לעמוד ביעדי האקלים לשנת 2030 - והדוח מפרט את הצעדים שהמשרד גיבש עם שאר משרדי הממשלה ליישום מידי. המשרד ימשיך לעקוב ולבחון את קצב ההפחתה המשקי, למען בריאות הציבור ולמען הדורות הבאים".
על פי הדוח, ישראל אינה צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים שהממשלה קבעה עד לשנת 2030, זאת כתוצאה מעיכובים משמעותיים ביישום תוכניות ההפחתה והמחסור הכרוני בתקציבים ליישומן בכל אחד מהסקטורים המרכזיים במשק. בדוח נכתב כי "התקדמות מסוימת שהושגה בשנת 2021 כאשר המשק הצליח להשיג הפחתה אבסולוטית בפליטות ובכך להפוך את המגמה ההיסטורית של גידול בפליטות. בשנת 2021 הצליח המשק הישראלי להפחית 2.4 מיליון טונות גזי חממה שנפלטו לאוויר שחסכו למשק תועלת של כ-2.7 מיליארד שקל".
"ממשלת ישראל יכולה וחייבת ליישם ללא דיחוי תוכנית פעולה כלל משקית, נחושה ומתמשכת לסגירת הפערים במהירות כדי לעמוד ביעדי האקלים לשנת 2030. שני הצעדים המרכזיים ברמה המשקית הם השלמת חקיקת אקלים והחלת מס פחמן אשר מהווים הכלי היעיל והכלכלי ביותר להפחתת פליטות ולשמירת התחרותיות של התעשייה הישראלית", נכתב.
עוד עולה מהדוח, כי קצב היישום הנוכחי של התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות יביא רק להפחתה של כ-12% בפליטות בשנת 2030 ביחס לרמתן בשנת 2015, זאת לעומת יעד משקי של 27% הפחתה עליו התחייבה ישראל. אי עמידה ביעדי האקלים תביא לפגיעה משמעותית בכלכלה, בבריאות, בביטחון האנרגטי, בסביבה ובמעמדה של ישראל בעולם.
הצעדים הנדרשים לסגירת הפער
- החלת מס פחמן על דלק בהתאם להחלטת ממשלה 286 מאוגוסט 2021.
- אישור חוק האקלים בוועדת שרים לחקיקה, ומשם השלמת החקיקה בכנסת.
- קביעת יעדי פליטה על יבואני רכב כך שממוצע רמת הפליטה של כלי הרכב החדשים הנרשמים בישראל ילך וירד בהדרגה עד להפחתת 95% בפליטות בשנת 2030.
- הרחבת תקצוב תמיכות בפריסת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בהיקף של 350 מיליון שקל על פני חמש שנים.
- חיוב הקמה של מתקנים סולאריים על כל מבנה חדש, לרבות מבני מגורים, חניונים ועל תשתיות.
- תקצוב תכנית מענקים רב-שנתית לקירוי סולארי בדו-שימוש בהיקף של 900 מיליון שקל לחמש שנים.
- אישור תוכנית פיתוח לרשת החלוקה של החשמל, המכוונת לקליטת אנרגיות מתחדשות במרחב המבונה, תמיכה בתשתיות טעינת חשמל וחשמול צרכני דלקים במפעלים ובעסקים.
- תקצוב תוכנית מענקים להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה וצמצום הפגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית בתקציב כולל של 850 מיליון שקל על פני חמש שנים.
- קביעת מנגנון שיגלם את עלות הפחמן על הטמנה של פסולת מעורבת.
- תמיכה בתשתיות הפרדה, מיון, וטיפול בפסולת בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל.
- עדכון התנאים ברישיון עסק של מטמנות פעילות בדבר חובת איסוף מתאן והשמדתו.