מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science חשף כי 53% מהאגמים הגדולים בעולם הצטמצמו בין השנים 1992 ל-2020. לדברי החוקרים, הסיבה העיקרית לתופעה היא שינויי האקלים. כך בין היתר מעריכים החוקרים כי 22 ג'יגה-טון (22 מיליארד טונות) של מים אובדים בכל שנה.
את המחקר הוביל ד"ר פאנגפאנג יאו מאוניברסיטת וירג'יניה. הוא הדגיש כי 56% אחוזים מאיבוד המים באגמים הטבעיים נובע מההתחממות הגלובלית ומצריכה אישית. מעבר לכך, במחקר מדגישים את החשיבות של הטיפול באובדן מים, וצוות המחקר קורא לפעול כדי למנוע מכדור הארץ להתחמם עוד יותר.
המחקר התבצע באמצעות ניתוח תמונות לוויינים, כמו גם ניתוח של מודלים הידרולוגיים של כ-2,000 אגמים גדולים - כלומר 96% מהאגמים הטבעיים בעולם, שהם 83% מכלל האגמים. החוקרים גילו כי כמה ממקורות המים המתוקים החיוניים בעולם מאבדים מים בקצב מדאיג מאוד. כך למשל מאגרי מים בצפון מזרח קטלוניה שבספרד, מתמלאים רק ב-26% אחרי תקופת בצורת. עוד צוינו במחקר הים הכספי, אגמים באפגניסטן, במצרים ומונגוליה וכן אגם גראנד באיטליה - לפי הממצאים, כל אלה הצטמצמו והתייבשו במהלך השנים האחרונות.
במחקר הדגישו כי הירידה במפלס המים במקורות מים מתוקים לא מתרחשת רק באזורים צחיחים - אלא גם במקומות שמאופיינים ביותר משקעים. לכן ד"ר יאו מדגיש במחקר כי אסור להתעלם מהממצאים. הוא מוסיף כי התייבשות של אגמים היא תהליך שמאיים על אספקת מי השתיה, על מערכות השקיה ומערכות אקולוגיות נוספות כמו ציפורים נודדות ואף סופות אבק.
ויש גם דגש ישראלי: לצד ההתחממות הגלובלית, המחקר מצא כי פעילות אנושית שמזיקה לסביבה מביאה לייבוש של מאגרי מים, ומציין בין היתר את הצטמצמות ים המלח. לפי המחקר, ישנה מגמה מדאיגה של איבוד מקורות מים מתוקים בעולם, דבר שיש לו השפעות מכריעות על חקלאות, מאגרי אנרגיה והיכולת של בני האדם, להשתמש במשאבים הטבעיים שלנו.