עכבר העיר, עכבר הכפר: מחקרים רבים הראו את ההשפעה החיובית שיש למגורים בסביבה ירוקה על חיינו - בין היתר היא מפחיתה לחצים ודיכאון, מאפשרת לנו לעשות יותר ספורט ואפילו עוזרת במניעת התפתחות אלצהיימר ודמנציה. אבל מחקר חדש שבחן איפה עדיף לגור, מצליח להפתיע בהמלצותיו.
לפי המחקר שפורסם ב-Science Advances, אנשים שגרים בפרברי הערים נוטים להיות מדוכאים יותר מאלה שגרים במרכזי הערים. עוד נמצא כי אזורים כפריים לא מגבירים את הסיכון לדיכאון ולבעיות נפשיות, אך מרכזי הערים עשויים לספק יותר הזדמנויות חברתיות ואינטראקציות בין-אישיות - מה שמועיל לבריאות הנפשית.
צוות החוקרים כלל מדענים מכמה אוניברסיטאות, בין הייתר מייל, מאוניברסיטת שטוקהולם וכן מהאוניברסיטאות אורהוס וקופנהגן שבדנמרק. במסגרת המחקר המדענים בחנו את התפתחות האזורים העירוניים בדנמרק במשך 30 שנה והם סווגו לפי קטגוריות שונות בהתאם לגובה הבניינים והצפיפות בערים. לאחר מכן הצליבו החוקרים את הנתונים הללו עם נתונים נוספים, בין היתר כאלה שנוגעים לרישומים בריאותיים וסוציו-אקונומיים שקשורים לסיכון לדיכאון.
עם זאת, החוקרים ציינו כי המקום האולטימטיבי לגור בו הוא אזור עירוני עם בניינים נמוכים, כזה שיש בו גישה נוחה לשטחים פתוחים ולפארקים ירוקים. במקומות אלה, לפי המחקר, קטן הסיכוי לפתח דיכאון. ועדיין החוקרים מציינים כי הסיכון שבמגורים בפרברים, שם פעמים רבות יש יותר אפשרויות דיור אופטימליות, טמון בנסיעות הארוכות שנאלצים התושבים לעשות במהלך היום. סיכון נוסף קשור לדלות באוכלוסייה, שלעיתים לא מאפשרת פיתוח מרחבי מסחר או מקומות בילוי שבהם ניתן ליצור אינטראקציות חברתיות.
ועדיין החוקרים מסכמים ואומרים כי ישנם גורמים רבים נוספים שמשפיעים על אורח החיים שלנו ועל הסיכון שלנו ללקות בדיכאון. הם מוסיפים כי יש יתרונות גם למגורים בפרברים, בין היתר יותר פרטיות, שקט ובתים עם גינות. החוקרים מקווים כי המחקר יכול לשמש בסיס למתכנני ערים, אך מפצירים באנשי המקצוע לקחת בחשבון פקטורים נוספים, כמו זיהום אוויר, איכות סביבה ושינויי אקלים.