חדר ביתה של לירון נגר-פייביש בקיבוץ מורן שבגליל עלול להטעות. הטלסקופים עשויים להיראות לנו כאילו מרכיבים מעבדה מדעית משוכללת, אבל בעצם מדובר בבית של צלמת אסטרונומיה. בעוד רובנו אוהבים לישון בשעות הלילה, לירון תעדיף לצוד כוכבים.
לירון השקיעה עשרות אלפי שקלים בציוד הצילום, את חלקו היא לוקחת איתה לצילומים בנגב. "אנחנו בדרך כלל יורדים למדבר לצלם כשאין ירח", היא מספרת ל-N12. "אנחנו רוצים כמה שפחות זיהום אור, והירח במדבר הוא מאוד מסנוור. אני מגיעה מהצפון אז זו נסיעה של 4 שעות, זה לא פשוט".
את האהבה שלה לכוכבים החלה לירון לטפח כבר כשהייתה ילדה. "בגיל 9 התחלתי להתעניין בחלל ובמדע. בערך בגיל 18 התחלתי לעבוד במצפה הכוכבים בגבעתיים בתור מדריכה". לצד ההסברים והתצפיות במצפה עצמו, לירון מספרת שמידי פעם ירדה לדרום כדי להסביר על התצפיות במכתש רמון, ושם נחשפה לראשונה לצלמי האסטרונומיה.
משם הדרך להפוך לצלמת אסטרונומיה בעצמה הייתה ברורה. היא השקיעה עשרות אלפי שקלים וקנתה טלסקופים מיוחדים שיאפשרו לה לצלם כוכבים - החשיפה בתצלומים הללו ארוכה יותר, ויש צורך לערום הרבה תמונות אחת על השנייה כדי לקבל צורה ברורה. "כדי לצלם אובייקט כמו גלקסיה למשל, צריך לצלם לילה שלם. יש יותר מ-100 פריימים של 5 דקות כל אחד".
"ברגע שאנחנו מגיעים, אנחנו מחכים שיחשיך באופן מוחלט. אנחנו עושים הצפנה לכוכב צפון, ומשם מתחילים לצלם כל הלילה". הצלמים משתמשים בתוכנות מחשב מיוחדות שעוזרות להם לעקוב אחר תנועת הכוכבים: "אנחנו רואים שהמחשב עוקב אחרים במדויק ואין מריחות. אם יש אפילו טיפה של רוח – אפשר לראות מריחה של הצילום!".
ערפילית חג המולד שצילמה אף זכתה בתחרות צילומי אסטרונומיה של חברת המצלמות העולמית ZWO. "צילמתי אותה מהבית. הערפילית הזו היא ערפילית יחסית גדולה. צילמתי אותה במשך שני לילות". לצד הזכייה בפרס, התמונה הזו הוצגה גם בשבוע החלל הישראלי של משרד המדע בתערוכה בקריית שמונה, שאליו הגיע אסטרונאוט נאס"א ויקטור גלובר.
תמונה נוספת אהובה עליה במיוחד היא צילום של גלקסיית אנדרומדה. "זו הגלקסיה הכי קרובה. מאוד מרהיב לצלם אותה כי ברגע שעושים חשיפה של שתי דקות כבר מתקבלת גלקסיה שלמה גדולה ומרהיבה ביותר".
לירון עצמה חברת קהילת הורייזון מחנכי חלל שמובילים את החינוך בתחום. היא ציינה כי היא לא מכירה עוד צלמות אסטרונומיה נוספות בישראל, אלא רק צלמים. "זה תחביב מורכב שדורש זמן, הרבה פעמים לא ישנים בלילה. הציוד עצמו מאוד כבד וצריך סיבולת לסחוב אותו. אבל יש לנו חבורה מדהימה שעוזרת אחד לשני כשצריך, גם בשטח כשיש בעיות". היא יוצאת במסר ברור: "הלוואי ועוד בנות יצטרפו! אני מכירה עוד צלמות מהעולם, יש לא מעט. בעולם זה יותר מפותח, ופה - עדיין לא".