מה הקשר בין סטרס לבין חיסונים? מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי סטרס מחזק את ייצור הנוגדנים אבל פוגע בזיכרון החיסוני. החוקרים מצאו כי במצב של סטרס אקוטי, כלומר איום משמעותי, הסטרס משפר ב-70% את ייצור הנוגדנים, למשל במקרה של חיסון קורונה, אבל פוגע בהגנה מפני וריאנטים.
ד"ר נטליה פרוינד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהובילה את המחקר, אומרת ל-N12 כי במחקר נבדק לראשונה הקשר שבין סטרס אקוטי ליכולת של הגוף לפתח תגובה לאחר מתן חיסון: "סטרס אקוטי הוא סטרס חזק ורגעי, למשל תאונת דרכים". במהלך המחקר חוסנו עכברים בשני סוגי חיסונים: חיסון בחלבון מודל Ovalbumin, וכן חיסון עם חלק של חלבון הספייק המשמש גם בחיסון קורונה.
"ראינו שהעכברים שחוו סטרס, הגיבו בצורה טובה יותר לחיסון - זה היה מפתיע!", היא מספרת. על פי תוצאות המחקר, נראה כי מצב של סטרס אקוטי במהלך 12-9 ימים לאחר החיסון, מעלה את תגובת הנוגדנים ב-70%. עם זאת, ההתייעלות הזו באה על חשבון הזיכרון החיסוני: "העכברים האלה לא הצליחו להגיב לשום וריאנט".
יחד עם ד"ר פרוינד, הובילו את המחקר הסטודנטים לדוקטורט נועם בן-שלום ואלעד סנדבנק וכן פרופ' שמגר בן-אליהו מהמעבדה הנוירו-אימונולוגית בפקולטה למדעי החברה ומבית הספר סגול למדעי המוח. הוא פורסם בכתב העת Brain, Behavior, and Immunity.
"השיפור בפעולת הנוגדנים בעקבות הסטרס היה מתווך על ידי הקולטן התאי שמזהה אדרנלין, קולטן אדרנרגי מסוג ביתא 2, וחסימה שלו ביטלה לחלוטין את אפקט הסטרס. "יש הרבה אנשים שיש להם הפרעות קצב והם לוקחים תרופות שחוסמות את הקולטן הזה". ד"ר פרוינד מוסיפה כי במחקר עתידי תרצה לבדוק אנשים שמקבלים תרופות כאלה.