שנת תשפ"ג בתמונות מהטבע: זה מה שהיה לנו בנופי ארצנו, החל מסכנות שעורבות לבעלי החיים בטבע, הכריש שמת בחוף מעין צבי, הברקים המרהיבים בערבה וכלבת ים אחת שהחליטה לנחות בחופי ארצנו. כל תמונה מציגה זווית ייחודית, שבעזרתה ניתן לראות פיסת חיים של ההולכים על ארבע, בעלי הכנף ומתחת למים.

אלול

אושרה תכנית להצלת הנשר המקראי בישראל – הנשרים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה חמורה כתוצאה מהרעלות. בעשור האחרון אוכלוסיית הנשרים הצטמצמה משמעותית בחצי וכיום יש בטבע הישראלי כ-200 נשרים בלבד. הנשר נחשב לסניטר של הטבע, שכן הוא ניזון מבשר פגרים של חיות בשטחים הפתוחים אשר מתו באופן טבעי. כך הם מנקים את השטח ומונעים הפצת מחלות, חרקים מזיקים וריחות רעים. יש לו חשיבות עצומה בשמירה על המאזן האקולוגי. כדי שימשיך להיות נשר בשמים, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים יפעלו במשותף להצלת אוכלוסיית הנשרים בישראל. התוכנית חדשה בהיקף של כ-28.5 מיליון שקלים בתקצוב הקרן לשמירת הניקיון במשרד להגנת הסביבה תיפרס לארבע שנים שינותבו להקטנת כמות הפגרים בשטחים הפתוחים וניקיון הטבע בדגש על אזורי קינון. יוקמו תחנות האכלה לנשרים ומתקני קומפוסטציה וכילוי לעודפי הפסולת.

אושרה תכנית להצלת הנשר המקראי בישראל (צילום: דפנה בן נון)
אושרה תכנית להצלת הנשר המקראי בישראל|צילום: דפנה בן נון

תשרי

ברקים בנחל פארן – מופע מהפנט של סופת ברקים, ביום שישי ה-21.10.2023 לפנות בוקר, ממש מעל נחל פארן שבערבה.

ברקים בנחל פארן (צילום: כפיר ולר)
ברקים בנחל פארן|צילום: כפיר ולר

חשוון

נחל סער זורם – לאורכו של נחל סער בצפון רמת הגולן ישנם שני מפלים גדולים – מפל סער ומפל הרסיסים. כאשר הם זורמים בחורף זהו מראה מרהיב המושך המוני מטיילים שמגיעים לתצפית היפה.

נחל סער זורם (צילום: עופר שנער, רשות הטבע והגנים)
נחל סער זורם|צילום: עופר שנער, רשות הטבע והגנים

כסלו

פרא צעיר מתקשה להיפרד מאמו – במשך מספר ימים התקשה העייר הצעיר להיפרד מאימו שנדרסה בכביש 40 בערבה. הוא חזר אליה שוב ושוב, הניח עליה את ראשו, דחף אותה, רחרח אותה. בשל גילו הצעיר הוא נלקח אל שמורת טבע חי-בר יוטבתה, עד שיגדל ויושב לטבע.

פרא צעיר מתקשה להיפרד מאמו (צילום: ערן גיסיס, רשות הטבע והגנים)
פרא צעיר מתקשה להיפרד מאמו|צילום: ערן גיסיס, רשות הטבע והגנים

טבת

גור ראמים בחי בר יוטבתה - בשמורת הטבע חי-בר יוטבתה ישנו גרעין רבייה של ראמים לבנים, המונה כ-120 ראמים, מהם מושבים מדי שנה ראמים לטבע. במהלך הפרויקט, שנמשך כבר כ-20 שנה, הושבו עשרות ראמים לטבע וישנן עדויות על כך שהם התאקלמו היטב. בינואר חווינו "בייבי בום" עם המלטה של 8 עגלים.

גור ראמים בחי בר יוטבתה (צילום: אלה אגרא, רשות הטבע והגנים)
גור ראמים בחי בר יוטבתה|צילום: אלה אגרא, רשות הטבע והגנים

שבט

פגר לוויתן חוף זיקים – גופה של לוויתן מצוי נצפתה ע"י דייג שדיווח לפקחי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים. בסיוע בקריות השליטה ולוחמי יחידת סנפיר של זרוע הים בבסיס אשדוד, עקבו אחר התקדמות הפגר לחוף, עד שהוא נפלט באזור חוף זיקים. זהו אירוע נדיר יחסית. הלוויתן המצוי הקודם נפלט לחופי ישראל בפברואר 2021. הלוויתן המצוי הוא בעל החיים השני בגודלו בעולם, אחרי הלוויתן הכחול. לוויתן מצוי נפוץ במערב הים התיכון אך נדיר באגן המזרחי שלו.

פגר לוויתן חוף זיקים (צילום: אביתר בן אבי, רשות הטבע והגנים)
פגר לוויתן חוף זיקים|צילום: אביתר בן אבי, רשות הטבע והגנים

אדר

כרישים בתחנת הכוח בחדרה – מדי חורף נצפים כרישים במוצא המים החמים בתחנת הכוח חדרה. זוהי תופעה נדירה בקנה מידה עולמי וזהו בין האתרים היחידים בים התיכון שמאפשרים מפגש קרוב ובלתי אמצעי עם כרישים גדולים בקרבת החוף. כדי לספק את יצר הסקרנות, תוך כדי שמירה על בטחון בני האדם והכרישים, הקימה רשות הטבע והגנים את פרויקט "כרישים בזרם".

כרישים בתחנת הכוח בחדרה (צילום: גל כהן)
כרישים בתחנת הכוח בחדרה|צילום: גל כהן

ניסן

כחליל השברק מוכרז כפרפר הלאומי – לכבוד יום העצמאות ה-75 של ישראל התקיימה תחרות לבחירת "הפרפר הלאומי של ישראל" והציבור בחר את כחליל השברק.

כחליל השברק מוכרז כפרפר הלאומי (צילום: גלעד וייל, רשות הטבע והגנים)
כחליל השברק מוכרז כפרפר הלאומי|צילום: גלעד וייל, רשות הטבע והגנים

אייר

יוליה – כלבת הים הנזירית פרצה אל חיינו וגרמה למדינה שלמה להתאהב בה. זו הפעם הראשונה שכלב ים נזירי עולה על החוף בישראל ושוהה בו למשך כמה ימים. לפני קום המדינה הם היו מראה נפוץ יותר, אך התצפיות הלכו והתדלדלו עד שנפסקו לחלוטין בשנות ה-60 של המאה הקודמת. מי שעשתה אצלנו את המהפך הייתה מאיה – כלבת ים צעירה שב-2010 עלתה לנוח בשובר הגלים בהרצליה. 10 ימים אחריה הגיע גם זכר צעיר שנצפה מול ראש הנקרה. מאיה חזרה אלינו בשנים 2014, 2015, 2016 ו-2018. הדיווח האחרון עליה מספר שהיא נמצאת לרוב במערה מבודדת ורחוקה מהחוף, צפונית לביירות. בשנת 2020 זכינו לביקור של נקבה נוספת. ואז הגיעה יוליה, המוכרת לחוקרים כבר מ-2007. היא נוהגת בד"כ לרבוץ בחוף במזרח תורכיה, ונצפתה גם כמה פעמים גם בחופי לבנון. אלינו היא הגיעה כשהיא נראית מותשת ועייפה מאוד, והצלקות שלה העידו שכנראה עברה תקיפה בדרך לפה. אחרי שסיימה להתאושש מתהליך השרת הפרווה, שגוזל הרבה אנרגיה, היא המשיכה בדרכה.

יוליה כלבת הים הנזירית (צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)
יוליה כלבת הים הנזירית|צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים

סיוון

עמלץ כחול – כריש עמלץ כחול נמצא מת בחוף מעין צבי. העמלץ הכחול הוא מין בסכנת הכחדה חמורה בים התיכון. הוא ידוע גם בכינוי "מאקוֹ", והוא אחד הכרישים המהירים ביותר. תצפיות של העמלץ הכחול בישראל הן נדירות במיוחד ומרוכזות בחודשי הקיץ. פרטים בוגרים מופיעים לעתים רחוקות בשלל הלוואי של דיג הטונות בים העמוק, אך מדי שנה נצפים גם פרטים צעירים בשלל של דיג חופי במים רדודים.

עמלץ כחול מת בחוף בישראל (צילום: שי קבסה, רשות הטבע והגנים)
עמלץ כחול מת בחוף בישראל|צילום: שי קבסה, רשות הטבע והגנים

תמוז

שועל בגן לאומי תל אשקלון – בישראל 3 מיני שועלים: שועל מצוי, שועל צוקים ושועל הנגב. השועל המצוי חי ברוב חלקי הארץ, הוא אוכל כל ופעיל לילה.

שועל מצוי בגן לאומי תל אשקלון (צילום: מאיר גבע)
שועל מצוי בגן לאומי תל אשקלון|צילום: מאיר גבע

אב

אבקועים בדרך לים – אבקועי צבי הים מגיחים לעולם בחודשי הקיץ, והם עצמאיים כבר מן הרגע הראשון. עם הבקיעה הם הולכים אל הים, ומתחילים את חייהם. רק מעטים יגיעו לבגרות. לצבת ים חומה יש בין 40-80 אבקועים בהטלה אחת. ויש לה בממוצע 2 כאלו בעונה. בים התיכון ישנם 3 מינים של צב ים: צב ים חום (הנפוץ ביותר), צב ים ירוק (נדיר יותר) וצב ים גלדי (מגיע לביקור לעיתים רחוקות ביותר). מרכז ההצלה הארצי לצבי ים של רשות הטבע והגנים מרכז את תחום ההגנה, האישוש והטיפול בצבי הים בישראל.

אבקועים בדרך לים (צילום: שגיא מרום, רשות הטבע והגנים)
אבקועים בדרך לים|צילום: שגיא מרום, רשות הטבע והגנים

רעיה שורקי מנכ"לית רשות הטבע והגנים: "החוק להגנת חיית הבר חוקק בישראל ב 1955 ואחת ההצלחות הראשונות שלו הייתה הצלת היעל הנובי מפני הכחדה. במהלך השנים נצברו הצלחות נוספות באישוש מינים והשבתם לטבע  למרות האיומים הרבים על אוכלוסיית חיות הבר ביניהם צייד לא חוקי, אובדן וקיטוע בתי גידול, הרעלות, התפשטות מינים פולשים ומתפרצים ועוד. לרגל שנת תשפ"ד מבקשת לאחל שנה בה נשכיל לשמור על ערכי הטבע הנוף  המורשת ביבשה ובים. שיישארו לנו  שטחים פתוחים נקיים ובריאים.

חג ראש השנה הוא גם הזדמנות להוקיר את העשייה של פקחי רשות הטבע והגנים ועובדי השטח  האמונים במסגרת תפקידם על שמירת הטבע בישראל ועושים זאת במסירות ובנחישות, בכל מקום ובכל זמן ומול אתגרים ואיומים רבים".

עזרו לנו לשמור עליו ודווחו על אירועים חריגים בשמירה או פגיעה בטבע למוקד רשות הטבע והגנים *3639