חוקרים ישראלים החלו בפיתוח ראשוני של טיפול לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מדובר בטיפול בבקטריופאג'ים, וירוסים שהורגים חיידקים. על פי החוקרים, הטיפול מצליח להתמודד עם 80% מהחיידקים שאנטיביוטיקה לא מצליחה לטפל בהם. במחקר החדש נמצא כי לצד הטיפול האנטיביוטי, הטיפול בבקטריופאג'ים בחולים שנדבקו בחיידק הפסאודומונס היה יעיל ב-86%.
הטיפול בבקטריופאג'ים החל כבר לפני כ-100 שנים, ומשמעות שמם - "טורפי חיידקים". עם זאת, הטיפולים הללו נזנחו עם פיתוח האנטיביוטיקה שהפכה לפרוטוקול הטיפול הנפוץ ביותר בזיהומים. בעוד אנטיביוטיקה תוקפת אתר פעולה בחיידק וכך הורגת אותו או מנטרלת אותו, הבקטריופאג'ים משתמשים במנגנונים אחרים כדי לתקוף את החיידק, ולחלק מהחיידקים אף יש מנגנוני הגנה כדי להתמודד עם הבקטריופאג'ים ולכן מדובר במערכת מורכבת יותר.
עם השנים, עוד ועוד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, ובעולם הרפואה מנסים למצוא דרך חדשה להתמודד עם זיהומים. לפני חמש שנים, פרופ' רן ניר-פז המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה ופרופ' רונן חזן מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים, החליטו לחזור לשיטה הישנה, ולנסות לפתח טיפול יעיל בבקטריופאג'ים.
"הגיע אלינו חולה עם זיהום פסאודומונס שלא הגיב לטיפול במשך 20 שנה", אומר ל-N12 פרופ' רן ניר-פז. "חיפשנו בקטריופאג' מתאים לחיידק שלו. מאדם שמצבו נהיה חמור יותר ויותר, עכשיו הוא חי כבר יותר מ-4 שנים ללא החמרה במצבו. מהרבה בחינות הוא שינה סטטוס ויכול להמשיך לנהל חיים נורמליים".
במקרה אחר, טופלה ילדה בת שמונה מאוסטרליה. היא עברה תאונת דרכים בעודה בהודו, שם חטפה זיהום והרופאים שקלו לכרות את רגלה. החיידק שבו נדבקה היה רגיש לבקטריופאג' שעמו עבדו פרופ' ניר-פז ופרופ' רונן חזן, ולאחר שטופלה - היא החלימה ושבה ללכת כרגיל.
המחקר שפורסם בכתב העת MED מראה את יעילות הטיפול ב-15 מתוך 16 חולים שנדבקו בחיידק הפסאודומונס וטופלו בבקטריופאג'ים. "אפשר להביא לריפוי באוכלוסייה גדולה של חולים בזיהומים שלא מסוגלים לעבור ריפוי", מסביר פרופ' ניר-פז. הוא מדגיש כי עדיין יש צורך במחקרים נוספים שבעקבותם יבנו פרוטוקולים טיפוליים, אך היכולת להעניק טיפול באמצעות בקטריופאג' תאפשר להנגיש בצורה רחבה טיפול יעיל נגד חיידקים.