חוקרים רבים מסביב לעולם מנסים להבין כיצד משפיעים בני האדם על משבר האקלים ואיך ניתן לצמצם את ההשלכות שלו. חלק גדול מהמחקרים מפנים את הזרקור לעלייה ברמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. אך מחקר ישראלי חדש שמתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature מצביע על פרמטר נוסף – שינוי הטופוגרפיה והגיאומטריה של האוקיינוסים.
המחקר נעשה באוניברסיטה העברית בירושלים, והשווה בין התקופה של ימינו אנו לבין תקופה אחרת בהיסטוריה שבה נרשם משבר אקלימי – לפני כ-80 מיליוני שנים, תקופת הקרטיקון. באותה העת חיו דינוזאורים על כדור הארץ, והאקלים היה חם ויבש.
את המחקר הוביל הדוקטורנט קאושל ג'יאנצ'נדני, והנחו אותו פרופ' חזי גילדור ופרופ' נתן פלדור מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "התקווה היא שאם נבין יותר טוב את האקלים העתיק, אז נוכל לטפל יותר טוב באקלים שלנו. זה בסיס להבנת מכונת האקלים המאוד מסובכת", אומר ל-N12 פרופ' פלדור.
_re_autoOrient_i.jpg)
צוות המדענים חקר מודלים פלאו-אקלימיים, כלומר מודלים של אקלים מתקופות קדומות מאוד, ובדק אותם במסגרת של זרמי גבול מערבי באוקיינוסים. שהם זרמים חזקים מאוד, שנעים במהירות שני מטרים לשנייה. בין הזרמי הגבול המערבי המוכרים לנו: זרם הגולף בצד המערבי של האוקיינוס האטלנטי הצפוני וכן זרם קורושיו בצד המערבי של האוקיינוס השקט.
"המחקר הזה הוא קומה ב' למחקר קודם, והוסיף תובנה לגבי זרמי גבול מערבי. במאמר הקודם הראינו שהעוצמה של אותם מים שהזרמים מעבירים - תלויה מאוד בגיאומטריה של האוקיינוסים", מספר פרופ' פלדור. "בזמנים קצרים זה לא מאוד חשוב, כי המבנה של האוקיינוסים לא משתנה ב-100-200 שנה, אבל אם מסתכלים על זמנים גיאולוגיים - זה משנה".
בסימולציה שעשו חוקרים מאוניברסיטת בריסטול לתקופת הקרטיקון, הם הראו כי חלו שינויים בטמפרטורה של הסביבה, אך הם ייחסו זאת לעלייה של פחמן דו חמצני. צוות החוקרים הישראלי, שכלל גם את הפרופ' אורי אדם ואת שגיא מאור, בנה מודל שבודק את הגיאומטריה של האוקיינוסים, והוסיף רובד נוסף להסברים של החוקרים הבריטים.
"הסימולציה לוקחת בחשבון רק את הגורם הכי נגיש לנו, עליית הפחמן הדו חמצני באטמוספירה - מגבירים את הקליטה של האנרגיה שכדור הארץ מקרין החוצה, את אפקט החממה, ולכן הטמפרטורה משתנה", מסביר פרופ' פלדור, "אך למעשה זהו רק פרמטר אחד מאוד פשוט במכונה מאוד מסובכת".