המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (חמישי) את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2022, זו השנה ה-20. הממצאים מצביעים על המשך הידרדרות המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת – השונית הצפונית בעולם. על פי המשרד, ים סוף מתחמם בקצב גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי. הנזק לשונית נאמד במוות של כ-6% ל 22% מהשונית, תלוי באתר הנבדק.
הדוח, המבוצע על ידי המכון הבין אוניברסיטאי במימון הקרן למניעת זיהום ים ובהנחיית ועד מנהל מדעי, מדאיג רבים בקהילה הסביבתית. מנכ״ל עמותת צלול, מור גלבוע: "דוח הניטור של המשרד להגנת הסביבה שמצביע על המשך ההידרדרות של שונית האלמוגים המרהיבה במפרץ אילת הוא תמרור אזהרה חמור ודגל שחור לא רק מעל אחד מפלאי הטבע המשמעותיים שהתברכנו בהם, אלא גם מעל ממשלת ישראל וחברת קצא"א שכבר הגבירה בשנים האחרונות את היקפי שינוע הנפט שלה במפרץ הרגיש".
לפי המשרד להגנת הסביבה, הדוח מראה כי יש לפעול לצמצום הפיתוח הקיים והמתוכנן על הסביבה הימית, בדגש על צמצום השפעת תאורה מלאכותית על החיים בים. חלק ניכר מהנזק שנגרם לשונית כתוצאה מסערת החורף של 2020 נבע ממתקני תשתית בחופים שהתפרקו. על פיתוח חופי אילת להיות מינימלי ופריק כך שניתן יהיה למנוע נזקים דומים בעונת החורף, זאת בניגוד לעבודות הבטון שנעשו לאורך החוף במהלך 2023.
במפרץ יש באופן טבעי איזון עדין של נוטריינטים שמאפשר את שגשוג האלמוגים. כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים הטבעי גורם לשינויים קיצוניים במצב השונית. וזוהי בדיוק התופעה עמה מתמודדים האלמוגים.
בנוסף, מציינים במשרד, קיים חשש כי הרחבת פעילות מתקן ההתפלה תביא לעלייה בכמות החנקן והתמלחות המוזרמים לים. עיקר ההרחבה נובעת מהביקוש למים מותפלים לצורך השקיה של חקלאות בערבה. לכן, לדבריהם, יש לגבש תוכנית לניהול משק המים באילת ובערבה הדרומית באופן מקיים אשר מצד אחד יאפשר קיום של חקלאות, אך ללא פגיעה בשונית האלמוגים.
הסערה שלא נגמרת
בחודש מארס 2020, התמודדה העיר אילת עם סערה דרומית חריגה בעוצמתה, אשר זרעה הרס רב בחופי אילת. שונית האלמוגים באילת נפגעה גם היא מהסערה, הן בשל שבירת אלמוגים וכיסויים בחול, והן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל הים. בשנת 2021 נמדדה ירידה נוספת של אחוז וחצי בכיסוי האלמוגים במפרץ וכן הידרדרות השונית גם בעומק של 20 מטר, שכנראה נבעה משקיעה של חול אחרי הסערה. בשנת 2022 נמדדה דווקא מגמה חיובית של השתקמות של השונית, עם עלייה באחוז הכיסוי החי של אלמוגי אבן, אבל זוהי מגמה איטית.
מאז 2012 חלות הפרות בתהליכי ערבוב המים שמאפשרים את האיזון הזה. בשנת 2022 אף התרחש ערבוב עמוק לראשונה מאז 2012, שהעלה לפני השטח כמות גדולה של נוטריינטים שהצטברה במשך כמעט עשור, מה שהביא לעכירות מים גבוהה ופריחה של אצות וכן להופעה של קצף דביק על פני המים הנוצר כתוצאה מפירוק של אצות. משך פריחת האצות היה קצר, כנראה בשל הערבוב הקצר, ולא נוצרה עקה מתמשכת על שונית האלמוגים, אבל התופעה עצמה מסוכנת ומדאיגה.
"השונית באילת היא נכס לאומי ועולמי, שמושפעת משינויי האקלים ומאירועי מזג אוויר קיצוניים שמובילים להתדרדרות במצבה. בכנס שערכנו באחרונה באילת לציון 20 שנה לתוכנית הניטור הלאומית במפרץ אילת של המשרד, הצגנו את עבודת המשרד במפרץ והצבענו על המשך הידרדרות מצב השונית", מציינת השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. "השונית תתקשה להתמודד עם עקות מקומיות של זיהום ים, דליפות נפט ופיתוח לא אחראי. על כלל הגופים לפעול באחריות, ולעשות שימוש נרחב במדע לגיבוש מדיניות סביבתית, במטרה לשמור על המערכת האקולוגית ושונית האלמוגים במפרץ אילת".