נושא השימוש בסמארטפונים בקרב ילדים ובני נוער עולה לא פעם לכותרות. מומחים רבים ממליצים להרחיק את הילדים מטלפונים חכמים וממסכים בכלל. אך מחקר ישראלי חדש שם את הזרקור על האופן שבו הורים יכולים לחנך את הילדות והילדים לשימוש נכון בטלפון הנייד ולתווך להם את העולם הדיגיטלי.
במסגרת המחקר, שערכו ד"ר יניב אפרתי ראש המעבדה להתמכרויות בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן וד"ר חננאל רוזנברג מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, ליוו החוקרים 1,187 משפחות במשך חצי שנה. החוקרים התחקו אחרי הדרכים שבהם ההורים מתווכים לילדים שלהם את השימוש בסמארטפונים וכן אחרי האופן שבו משתמשים מתבגרים בטלפון החכם שלהם. "מצאנו שלושה פרופילים של שימוש בסמארטפון", אומר ל-N12 ד"ר יניב אפרתי. "הראשון הוא שימוש רגיל ונורמטיבי, שבמסגרתו לא דווח על קשיים משמעותיים, למשל שהמתבגר לא יכול להיות בלי הסמארטפון, לא יכול להתנהל בלעדיו או מפגין חוסר שליטה. היו כאלה שאצלם זיהינו יותר קשיים אז זה היה הפרופיל הבינוני, והפרופיל השלישי הוא אלה עם השימוש הבעייתי בסמארטפון, מי שדיווחו על חוסר שליטה ותלות במכשיר".
ארבעה סוגי תיווך
במקביל, בדקו החוקרים את הקשר בין הצורה שבה מתבגרים משתמשים בסמארטפון לבין אסטרטגיות שונות שהורים נוקטים בהן לתיווך המרחב הדיגיטלי. "יש ארבעה סוגי תיווך", מסביר אפרתי. "התיווך הנוקשה או המגביל, התיווך הפעיל-שלילי שבו ההורים מדברים עם הילדים על הנזקים שנגרמים מהשימוש בסמארטפון, התיווך הפעיל-חיובי ותיווך משתתף שהוא להיות יחד עם הילד אבל לא לייצר דיון". במחקר הנוכחי הראו החוקרים כי אסטרטגיה מגבילה והתיווך השלילי הפעיל מתכתבים עם שימוש בעייתי בסמארטפונים.
עם זאת, מצאו החוקרים כי דווקא האבות המשפחה מצליחים לתווך לילדים את העולם הדיגיטלי בצורה יעילה יותר. "הסיפור של האבות הפתיע גם אותנו", אומר ל-N12 ד"ר חננאל רוזנברג. "אין לנו תשובה ברורה לנתון הזה, אבל יש לנו השערה שאבות נתפסים כסמכותניים בקרב הילדים. דווקא תיווך של אבות שהוא לא סמכותני, הוא תיווך יותר יעיל. לכאורה ההשערה שלנו הייתה שאימהות עושות את התיווך הזה, אבל מתברר שדווקא כשזה בצורה נכונה - לא בתיווך מגביל של הגבלת שעות מסך, אלא של שיח פתוח - אז יש לו אפקטיביות מיוחדת".
אפרתי מציע הסבר אפשרי לתופעה: מגפת הקורונה. "בתקופה של הקורונה, אבות היו נוכחים יותר בבית. יכול להיות שהנוכחות של אבות בבית אחרי תקופת הקורונה, כשחלק גדול מהאנשים חזרו לעבוד יום-יומיים מהבית, ייצרה משהו".
עוד מצאו החוקרים כי לגיל שבו מעניקים לילדים את הסמארטפון יש משמעות - גם ביכולת של ההורים לתווך להם את המרחב הדיגיטלי, שכן בגיל צעיר יותר להורים יש יכולת טובה יותר לשלוט על התכנים שאליהם הילדים נחשפים. "אנחנו לא בעד לרכוש לילדים סמארטפון בגיל צעיר, להיפך. אבל במחקר שלנו זיהנו שלפעמים כשעושים צעד נכון יש לכך השלכות. רכישת סמארטפון בגיל צעיר היא פעולה בעייתית. אבל המחיר הוא שככל שהגיל של הילד או הילדה גדל, אז התיווך קשה יותר. כי כשהורה קונה לילדים סמארטפון בכיתה ב' או ג' אז היכולת שלו לשלוט על התכנים היא קלה יותר מאשר כשרוכשים את הסמארטפון הראשון לבת מצווה - ושם שיתוף הפעולה של הילדים הוא יותר בעייתי. לכן אנחנו אומרים שני דברים - אמנם אנחנו בעד דחיית רכישת הסמארטפון, אבל זה אומר שההורים צריכים לא לוותר על התיווך, אף על פי שהוא יותר קשה".
"חשוב להבין בין שני מושגים - חשיפה למסכים ורכישת סמארטפון", מדגיש רוזנברג. "חשיפה למסכים בגיל צעיר היא בעינינו דבר חיובי: ככל שמתחילים בגיל צעיר ומרגילים את הילד לצפות בתכנים איכותיים ולימודיים, אז ככה יש אפשרות להרגיל את הילד לאהוב תכנים שאני רוצה שהוא ייחשף אליהם. אבל רכישה של סמארטפון ראשון שיהיה בחזקתו של הילד, זה דבר יותר מורכב, ושווה להרוויח עוד כמה שנים שבהם הילד לא שולט בכוחות עצמו בגיל צעיר על המרחב הדיגיטלי שלו".
"לפי מחקר שסיימנו עם ד"ר חן סבג בן פורת, לפני הקורונה, ממוצע הגיל שבו נותנים לילדים סמארטפון ראשון היה בחופש הגדול שבין כיתה ג' לכיתה ד', בערך בגיל 9 וחצי. אנחנו רואים שאחרי הקורונה, הגיל ירד, כי הרבה הורים הרפו את האצבע מהדופק של רכישת סמארטפון. היו צריכים קצת שקט ושלילידים יהיה מכשיר להתעסק בו".
חילונים-מסורתיים-דתיים
ממצא מעניין נוסף שגילו החוקרים הוא ההבדלים בין משפחות חילוניות, מסורתיות ודתיות בנוגע לגיל רכישת הסמארטפון וכיוצא בזאת גם בתיווך של המרחב הדיגיטלי. "באופן לא מפתיע, ראינו שמשפחות דתיות מאחרות את קבלת הסמארטפון הראשון", מסביר רוזנברג. "אם באוכלוסייה הכללית, בגיל שמונה וחצי, לחצי מהכיתה ומעלה יש סמארטפון, בציבור הדתי החציון הוא שנתיים או שלוש אחרי. מכיוון שההורים רוכשים לילדים את הסמארטפונים בגיל מאוחר יותר, אז התיווך פוחת כי בגילים מאוחרים זה יותר קשה. ההורים במשפחות דתיות נוטות לתווך פחות מההורים בחינוך הכללי".
"פעם אחר פעם, כשיש שיח פתוח עם ההורים, זה מהווה גורם מגן בהתפתחות של התנהגויות סיכון, ובאופן לא מפתיע - גם במחקר הנוכחי על סמארטפון", אומר אפרתי. "כהורים, אנחנו רואים את המרחב הדיגיטלי בתור אחד מאתגרי ההורות המשמעותיים", מוסיף רוזנברג. "האופן שבו מתבטאת הורות בבית, מתבטאת באופן ישיר במרחב הדיגיטלי. כשהילדים מרגישים בנוח לשתף את ההורים במה שקורה במרחב הדיגיטלי ולא חוששים שההורים יכעסו עליהם, אז האווירה הביתית כולה תתבטא גם במסכים".
איך לתווך לילדים את העולם הדיגיטלי בצורה המיטבית? ההמלצות של ד"ר חננאל רוזנברג:
- הורים צריכים לשתף את הילדים באתגרים שלהם בעולם הדיגיטלי, למשל איך טלפונים מסיחים את הדעת ופוגעים בשיחות עם חברים ועם הילדים. במחקרים נראה כי שימוש בעייתי של הורים במסכים מנבא באופן עקבי שימוש בעייתי של ילדים ובני נוער במסכים.
- תיווך הורי ראוי הוא לא תיווך שמחכה לקונפליקט או להתרחשות של פגיעה ברשת, שכן תיווך מקדים הוא הרבה יותר יעיל מתיווך התערבותי. לכן הורים צריכים לנצל הזדמנויות כדי לדבר עם הילדים על אירועים כאלה, כמו למשל אירועים שמדווח עליהם בחדשות, ולשאול - האם זה קרה לך? איך האירוע יכול היה להימנע?
- בגילים הצעירים יותר, צריך להרגיל את הילדים לצרוך תכנים איכותיים במסכים. יש המון תכנים מעניינים, חינוכיים, אפליקציות משחק, סרטונים וסדרות איכותיות. כשההורה ירגיל את הילד שחלק מצריכת התוכן היא מועילה, זה יתקבע גם הלאה.