המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר (שני) את מדד ההשפעה הסביבתית שלו לשנת 2021, בו מוצגים נתונים לגבי מפעלי תעשייה בבעלות ציבורית וממשלתית. במוקד המדד - הסיכונים הסביבתיים הנשקפים כתוצאה מפעילות החברות והמפעלים, ופרסומו מדי שנה הוא הדרך של המשרד להגנת הסביבה לסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר, בהתאם לעקרונות ESG (ניהול אחריות תאגידית וסביבתית).
המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 45 חברות ציבוריות ו-123 מפעלי תעשייה גדולים, ובהכנתו השתתפה חברת ההנדסה והייעוץ הסביבתי DHVMED. ככל שהדירוג גבוה יותר - כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר.
המפעלים הכי מזהמים ומסכנים
מפעל כיל רותם (רותם אמפרט), שבבעלות החברות הנסחרות החברה לישראל ו-ICL גרופ, דורג כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר עם עלייה של 3% בניקוד ביחס לשנת 2020. אחריו "מככבות" לרעה ברשימת המפעלים האדומים של ישראל: בז"ן, פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אוליפינים, אלקון מרכז מיחזור נאות חובב, לוויתן, שפד"ן, גדיב, חברת חשמל לישראל – אורות רבין ומט"ש רהט.
בראש המדד לשנת 2021 נמצא מפעל כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט) עם עלייה של 3% בניקוד משנת 2020 ועם 516 נקודות שליליות. עיקר הניקוד למפעל ניתן בגין צו מנהלי שניתן בשנת 2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית, וחריגת פליטות מזהמים לאוויר. ניקוד שלילי נוסף ניתן על אירועים נוספים כמו הפרות בתנאי היתר הפליטה ואי הגשת מסמכים ודיווחים במועד, כמו גם אירועי חומרים מסוכנים נקודתיים.
במקום השני נמצא מפעל בתי זיקוק לנפט (בז"ן). המפעל קיבל ניקוד שלילי על הליכי אכיפה משנת 2021 בגין חריגת פליטות מזהמים לאוויר וכן בגין אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן בעת ריקון מיכל שאירע בשנת 2020. בשנת 2020 אף הורשע המפעל בהליך משפטי בגין שריפה במיכל חומרים מסוכנים שאירע בשנת 2016. עוד במהלך שנה זו תועדו הפרות שונות כמו חריגה בפליטה לאוויר, תפעול לקוי, וחריגות בהזרמה לים.
בקרב החברות הנסחרות, בראש המדד לשנת 2021 נמצאת קבוצת ICL, זאת על אף מגמת שיפור שנרשמה בשנת 2021. ICL היא הבעלים של מספר מפעלים הבולטים בדירוג המפעלים, בהם כיל רותם ומפעלי ים המלח. אחרי ICL - אלקטרה, בתי זיקוק לנפט, ג'נריישן קפיטל, חברת חשמל לישראל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות, ושיכון ובינוי.
על מה מבוסס הדירוג?
המדד בנוי ממספר רכיבים המוכפלים זה בזה. חלקם נוגעים להשפעה הסביבתית של החברה: פליטות מזהמים לאוויר, ים, נחל, קרקע, הזרמות שפכים, יצירת פסולת, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל (קרבה לאוכלוסייה ומקורות מים); הנתונים באשר לכל אלה נדלים ממרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס). ישנם רכיבים הנוגעים לפיקוח ולאכיפה, ככל שצברו החברות והמפעלים יותר הפרות של הוראות החוק והתקנות - כך יוסיפו לטפס לראש הרשימה.
נוסף על אלה, ישנם רכיבים אשר מגלמים את הניהול הסביבתי בארגונים הנבדקים. בהקשר הזה ישנה הזדמנות עבורם לשפר את הציון; בכל פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלא נובעת מחובה על פי דין, יש כדי להרחיקם מראש הרשימה. בדרך כלל מדובר בקיומן של מערכות לניהול סביבתי בתוך החברה, ביצוע התייעלות סביבתית, ודיווח סביבתי וולונטרי.
ישראל בהשוואה לעולם
מדד ההשפעה הסביבתית הישראלי כונן ברוח המגמה העולמית בתחום ה-ESG (ניהול אחריות תאגידית וסביבתית). אלא שבזמן שכאן מדובר בכלי שהוא בעל השפעה תדמיתית בעיקר, בעולם מקפידים לעגן את העקרונות בחקיקה מחייבת, או לכל הפחות כזו שתציב תמריצים כלכליים ממשיים בפני בכירי התאגידים.
״רגולטורים פיננסים במדינות רבות מרחיבים את חובות הגילוי וניהול הסיכונים בחברות ובגופים פיננסיים, ודוגמה לכך היא חקיקת הגילוי וההטמעה של סיכוני קיימות שחוקק הפרלמנט האירופי בשנים 2019-2020״, מסבירים במשרד להגנת הסביבה. ״המדד שלנו הוא חלק מהמגמה העולמית להרחבת היצע המידע הזמין אודות הביצועים הסביבתיים של גופים עסקיים. אנחנו פועלים כדי להרחיב את המידע הזמין בעקבות הביקוש הגובר של משקיעים וגופים עסקיים למידע בעניין התנהלות סביבתית. לפי הערכות ה-OECD ובלומברג, נכסים פיננסיים כמו קרנות ואיגרות חוב, בסך כולל של למעלה כ-40 טריליון דולר, מנוהלים היום תוך שילוב של שיקולי סביבה וחברה״.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, התייחסה אף היא לזווית הכלכלית בטיפול בעיות סביבתיות של חברות. "סיכונים סביבתיים הם סיכונים פיננסיים, ובזכות מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה, המשקיעים בחברות תעשייתיות - המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה, החסכונות וההשקעות - מקבלים כלי משמעותי לניהול סיכונים״, כתבה השרה בהודעה לתקשורת. ״התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות ולאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה - אלה הם הפסדים העלולים להקטין את כספי החיסכון האמורים לשרת את כולנו בגיל פרישה. על החברות להקפיד לפעול לפי עקרונות של אחריות סביבתית, ולמזער סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה, ולדעת שאם לא יפעלו כך - המשרד יפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו".
תגובות
מאיגודן נמסר בתגובה: "פעם אחר פעם המשרד להגנת הסביבה בוחר לפרסם דוח על תפקוד מכון השפד"ן דרך אמצעי התקשורת ולא בצינורות המקובלים. צר לנו שהנתונים מסתמכים על מקרים נקודתיים מלפני יותר מארבע שנים שהוסברו, נומקו, ואף שופרו.
נזכיר לאנשי המשרד להגנת הסביבה כי גם בפעם הקודמת בה נעשה פרסום כוזב הם נאלצו להתנצל בכתובים לאחר שנחשפו לנתוני האמת ודירוג איגודן שופר ועודכן בכ-50% לאחר התייחסותנו העניינית והמנומקת. אנו ממליצים לפקידים לצאת מהמשרדים הממוזגים ולדבר עם אנשי המקצוע המעניקים שירות לשליש מאוכלוסיית ישראל .
איכות סביבה עושים בעבודה יום-יומית ולא דרך דוחות מונפצים. עד לרגע זה, טרם נחשפנו לדוח על-מנת שנוכל להעביר תגובה עניינית ומקצועית לממצאים שנמדדו כביכול מלפני יותר משנתיים. נשמח לעמוד לרשות המשרד בכל העת על-מנת להגיב לדוח. אנשי המשרד להגנת הסביבה צריכים להבין שהתנהלותם חסרת האחריות (בנוגע לפרסום דוח לא מדויק בעליל), יוצרת נזק חסר אחריות שמשפיע על תדמית איגודן מול הגופים עמם עובד הארגון ומול מקבלי השירות שלו".
מקבוצת בזן נמסר: "קבוצת בזן מובילה מדיניות של מעבר אחראי לאנרגיה נקייה וחדשנית, לצד אספקת בטחון אנרגטי ושמירה על המשך אספקת מוצרים חיוניים למשק הישראלי. במסגרת יישום האסטרטגיה שלה, בזן משקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מימן נקי לתחבורה, מחזור וטיפול בפסולת פלסטיק
קבוצת בזן רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכלל שרשרת האספקה שלה. בנוסף, בזן חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חשמל ירוק, במסגרתו כ-50% מצריכת החשמל הממוצעת של בזן החל משנת 2026 יהיה ירוק ויחסוך כ-25 אלף טון פליטות של פחמן דו-חמצני לאוויר בשנה.
במסגרת פעילותה בתחום ה-ESG, בזן הרחיבה את בסיס הדיווח שלה בהתאם לסטנדרטים גלובליים, שיכלול התייחסות להתנהלותה בתחומי הסביבה, אקלים ומים, אנרגיה, אימפקט חברתי וממשל תאגידי. קבוצת בזן תמשיך ליישם מדיניות אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים".