משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם את התחזית לכניסת כלי רכב חשמליים והשפעתה על משק החשמל בעשורים הקרובים. בעוד שכיום, סקטור התחבורה צורך פחות מאחוז אחד מהביקוש לחשמל במשק, בשנת 2030 צפוי הביקוש לעמוד על כ-6% מהסך הכולל, וכ-15% מהסך הכולל בשנת 2050. לפי משרד האנרגיה, הפועל להטמעת הרכבים במספר תחומים תחבורתיים בשל תרומתם לעמידה ביעדי הפליטות, מדובר בגידול משמעותי שצפוי להיות לחולל שינוי במשק החשמל.
כלי רכב פרטיים
כיום, סך כלי הרכב החשמליים הפרטיים שנוסעים על כבישי ישראל עומד על כ-70 אלף, כאשר הביקוש לחשמל עבור כלי רכב אלו עומד על כ-0.3 טרה וואט שעה (TWh) בשנה.
על פי התרחיש המרכזי בתחזית שמפרסם המשרד, מספר כלי הרכב הפרטיים בשנת 2030 צפוי לעמוד על כ-1.3 מיליון כלי רכב. הביקוש לחשמל עבור טעינת כלי הרכב החשמליים הפרטיים בשנה זו צפוי להגיע לכ-4 טרה וואט שעה. אלה יהוו על פי הערכות של חברת "נגה", חברת ניהול מערכת החשמל, כ-4% מתחזית הביקוש לצריכת החשמל בכלל המשק הצפויה באותה שנה, ומוערכת בכ-92 טרה וואט שעה.
בשנת 2050, צופה התחזית כי כלל כלי הרכב הפרטיים שייסעו על כבישי ישראל יהיו חשמליים, כאשר מספרם יעמוד על כ-6 מיליון כלי רכב. הביקוש לחשמל עבור טעינת כלי הרכב החשמליים הפרטיים בשנה זו צפוי להגיע לכ-14 טרה וואט שעה. אלה יהוו על פי הערכות של חברת נגה כ-7.5% מתחזית הביקוש לצריכת חשמל בכלל המשק הצפויה באותה שנה.
תחבורה כבדה (אוטובוסים, משאיות ורכבות)
על פי התחזית, מספר האוטובוסים החשמליים בכבישי ישראל בשנת 2030 צפוי לעמוד על כ-8,000 אוטובוסים, שיהוו כ-35% מסך האוטובוסים בארץ. בשנת 2050, כלל האוטובוסים יהיו חשמליים או מונעים במימן. בשנת 2040 צופים חדירה משמעותית של משאיות חשמליות לסקטור המשאיות הקלות (עד 12 טון), כך שמספרן צפוי להגיע עד לכ-50% מסך המשאיות מסוג זה על הכביש.
נוסף על כך, הרכבות בישראל צפויות להוסיף אף הן לביקוש החשמל עד שנת 2050 וסך צריכת החשמל שלהן תהווה כ-2.5% מתחזית הביקוש לצריכת חשמל בכלל המשק הצפויה באותה שנה.
על מה מתבססת התחזית?
על ההערכות משפיעים מספר משתנים: קצב הגידול הצפוי של כלי הרכב, תמהיל כלי הרכב הנגזר מקצב החדירה של כלי רכב חשמליים, הנסועה השנתית הממוצעת וצריכת האנרגיה החזויה של כלי הרכב מ-2023 ועד לשנת 2050.
בנוסף, התחזית מעריכה כי לאור המאפיינים הייחודיים של ישראל כארץ קטנה יחסית, צפויה התווספות רחבה של כלי רכבים חשמליים, שכן מגבלת הטווח בארץ קטנה בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD, ולכן, בעלת משקל נמוך יותר בהחלטה על מעבר לכלי רכב חשמלי.
האתגרים הלא פתורים
אחד האתגרים העיקריים שעומדים בפני המדינה בהקשר זה, הוא סיפוק עמדות טעינה באופן שיאפשר שימוש שוטף, נוח ואמין ברכבים חשמליים מצד האזרחים. במשרד האנרגיה מציינים שהם פועלים להגדיל באופן רחב את מספר עמדות הטעינה הציבוריות בארץ עד 2030. על פי הנחיות האיחוד האירופי והרגולציה האירופית, בשנה זו יידרש בישראל הספק גדול פי 10 ביחס להספק הקיים כיום בכלל עמדות הטעינה הציבוריות.
במשרד אף מוסיפים, כי היערכות משק החשמל לביקוש הצפוי מסקטור התחבורה, צריכה לכלול גם את פיתוח רשת ההולכה והחלוקה. מדובר בפן חיוני במהפכת הרכבים החשמליים, ועם זאת באחד מהאתגרים הגדולים שעומדים בפני משרד האנרגיה והיכולת שלו לשמור על יציבות משק החשמל.
בעוד שנעשים ניסיונות להתמודד עם האתגר, למשל דרך בניית תחנות מיתוג נוספות שיאפשרו להעביר עוד חשמל ממתח עליון לנמוך בדרך לצרכנים, מדובר רק בפתרונות ביניים שנותנים מענה קצר טווח לבעיה. תוספת הביקוש שמגלמים הרכבים החשמליים שצפויים להיכנס למשק בעשורים הבאים רק יוסיפו לכובד האתגר העומד בפני הממשלה.
מטעם משרד האנרגיה והתשתיות נמסר: ״אנו פועלים כל העת למען משק אנרגיה נקי מפליטות תוך התייעלות באנרגיה ושמירה על ביטחון האנרגיה של מדינת ישראל. המשרד חרט על דגלו להגדיל את מספר כלי הרכבים החשמליים בישראל לקראת הפיכת משק האנרגיה לנקי מפליטות״.