אירועי השבת השחורה והמלחמה השאירו חותם קשה בכולנו. אלפי בני אדם נזקקים לטיפול נפשי בעקבות האירועים ובמערכות בריאות הנפש קורסים תחת העומס הרב שנוצר. עם זאת, מחקר חדש שנעשה במכון ויצמן למדע ומתפרסם השבוע בכתב העת הנחשב Science Advances מדגיש את החשיבות שבטיפול המהיר בטראומה ואת היכולת שלו למנוע את ההשלכות של החשיפה לטראומה על המוח – בייחוד למי שחווה אירוע טראומתי בזמן הילדות.
"התגובה לסטרס, ללחץ, היא מנגנון מורכב שמערב מגוון רחב של מערכות מוחיות וגופניות שמטרתו העיקרית היא לאפשר את הישרדותנו לנוכח האיום", מספר ל-N12 פרופ' אלון חן, מדען מוח ונשיא מכון ויצמן למדע שהוביל את המחקר. "התגובה הזו מאוד שמורה אבולוציונית וקיימת כמעט באופן זהה בקרב מיני היונקים. ברגע שמאבחנים איום, המוח מפעיל תגובה נרחבת בשם 'תגובת המוח למצבי לחץ', והיא מפעילה את מערכות הגוף השונות במטרה לשרוד את האיום. למשל קצב הלב ולחץ הדם יעלו, קצב הנשימה יתגבר, רמות הגלוקוז והורמון הקורטיזול בדם יעלו".
"גם בתוך המוח יחולו שינויים מהירים ונרחבים", מפרט פרופ' חן, "רמות הפחד והחרדה יעלו, הזיכרון ישתנה, רמת ואופי הקשב יותאמו ומערכות שאחראיות לתיאבון או לחשק מיני ידוכאו. למרות שכל המערכות יוצאות מאיזון, זו עדיין התגובה הנורמלית והבריאה לאיום. קודם כל אני רוצה לשרוד את האיום".
מה קורה במוחם של מי שנמצאים בשבי?
"הם נתונים בלחץ כרוני קשה, כנראה שילוב של לחץ פסיכולוגי ולחץ פיזיולוגי. אין להם מספיק אוכל, אין מספיק אוויר במנהרות, מצד שני הם חושבים על הבית, לא יודעים אם בן הזוג נהרג או לא. אין גורמי לחץ חזקים יותר מלהיות בשבי בסיטואציה כזו. במוח ובגוף שלהם יש אולי את הרמה הקיצונית ביותר של תגובת הלחץ".
חשיפה לסטרס בתקופת הינקות
במשך שני העשורים האחרונים, קבוצת המחקר שמוביל פרופ' חן בוחנת את המנגנונים שמבקרים את תגובות המוח והגוף למצבי לחץ שונים וכיצד "ניהול" לא נכון של התגובה קשור למגוון מאד רחב של מחלות, בעיקר מחלות נפש. המחקר הנוכחי, שנעשה יחד עם ד"ר חואן פבלו לופז וד"ר ארון קוס, התמקד בחשיפה לסטרס בגיל הינקות ונערך על עכברים. הנבדקים חולקו לארבע קבוצות: קבוצה שנחשפה לסטרס בגיל הינקות וכן בגיל הבגרות, קבוצה שנחשפה לסטרס בגיל הינקות בלבד, קבוצה שנחשפה לסטרס בגיל הבגרות בלבד וכן קבוצת ביקורת שלא נחשפה לסטרס כלל.
"אנחנו יכולים להסתכל ברזולוציה גבוהה על תאי העצב במוח. דבר אחד מאוד בולט שראינו הוא שעכברים שנחשפו ללחץ בינקות היו הרבה יותר רגישים לנחיתות חברתית. אצל בני אדם זה משפיע על יכולות חברתיות כמו מופנמות ובעיות חברתיות אחרות, כגון חרדה חברתית. אלה שחוו טראומה בתקופה של הינקות, היו הרבה יותר רגישים", הדגיש פרופ' חן.
מה ההסבר לכך?
"במוח יש הרבה סוגי תאים, שמתחלקים לתאים מעוררים – גורמים לפעילות מוחית, ומצד שני יש תאים מעכבים, והמוח מאזן בין עיכוב לבין עוררות. ראינו שבקרב תינוקות עכברים שעברו טראומה, יש שינוי מאוד גדול באוכלוסיות של התאים, בעיקר בתאים המעכבים. כלומר, היחס הוא לא מאוזן. הדבר הזה ידוע כאחת הסיבות למגוון של מחלות פסיכיאטריות".
חשיבות מכרעת לטיפול
במסגרת המחקר, החוקרים בדקו מה ההשפעה של מתן סם מרגיע מסוג ואליום לעכברים שנחשפו בינקותם לטראומה, וגילו כי התרופה מצליחה להציל את רובם משינויים התנהגותיים המושפעים מהחשיפה לטראומה בבגרותם. לכן פרופ' חן מדגיש כי יש חשיבות מכרעת לטפל גם במי שחוו טראומה באירועי השבת השחורה, במלחמה ובחוזרים מהשבי: "ההתערבות המהירה היא חשובה. במחקר הנוכחי אנחנו מראים את המנגנון התאי שאחראי לשינוי ההתנהגותי, מה קורה ממש במוח. זה הכוח של העבודה, הבנת המנגנונים, התאים והמולקולות שמעורבות, שיכולה להוביל לפיתוח של שימושים קליניים, של פרוטוקולים חדשים לטיפול".
פרופ' חן מוסיף כי התמודדות נכונה עם מצבי לחץ שתגרום להפחתה בעוצמת התגובה של המוח והגוף לגורמים המלחיצים, יכולה למגר את ההשפעה השלילית שלהם על גופנו ומוחנו: "יש קשר ישיר בין חשיפה ללחץ - כרונית או קצרה וטראומתית, לבין הופעה של מחלות תלויות לחץ, כמו חרדה, דיכאון, פוסט-טראומה או הפרעות אכילה. ברגע שאני מוריד את רמות הלחץ שלי ומכאן גם את עוצמת התגובה - הסיכוי שאני אפתח מחלה יורד באופן ניכר. לחץ הוא כנראה הגורם הסביבתי שמשפיע על בריאותנו באופן הכי משמעותי".
כשפרופ' חן נשאל איך אפשר להוריד את רמת הלחץ כדי למנוע פוסט-טראומה הוא עונה "פסיכותרפיה, סשנים עם פסיכולוג - הדברים האלה לא פחות יעילים סטטיסטית מכל תרופה שקיימת היום בשוק. הרבה פעמים משלבים ביניהם. יש עוד דברים מוכחים כמו פעילות גופנית. כל מה שנקרא העשרה חברתית – הרגשנו את זה בקורונה, אנחנו יצורים חברתיים. האינטרקציה מאוד חשובה לנו - האנשים, החיבוק והתמיכה. גם פעילות העשרה, כמו קיאקים בים או לדוג. כל דבר שנותן הרגשה טובה ומרגיעה וערך מוסף. גם מדיטציה ומיינדפולנס. יש הרבה דברים סביבתיים שאפשר לעשות כדי להוריד את רמות הלחץ".