חוקרים ישראלים ממכון ויצמן למדע עשו היסטוריה כאשר תיעדו פיצוץ של כוכב, סופרנובה, בעודו מתרחש, כך פורסם היום (רביעי) במגזין המדעי הנחשב "Nature". זו הפעם הראשונה שבה מדענים חוזים בתופעה בזמן אמת ומדובר בתהליך הדורש תזמון מושלם ותיאום עם סוכנות החלל נאס"א. החוקרים הישראלים סיפרו כיצד היו צריכים להגיב מהר כאשר הבינו שההזדמנות החד פעמית מתרחשת ועל הפקודה שנשלחה לטלסקופ החלל "האבל".
לרוב, אסטרופיזיקאים נאלצים לחקור את הסופרנובות רק בדיעבד. פרופ' אבישי גל-ים, מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע, דיבר על החשיבות של תזמון התיעוד: "בערך פעם במאה שנה בגלקסיה כמו שלנו כוכב מתפוצץ. זה אירוע דרמטי, הוא קרה בפעם האחרונה בגלקסיה שלנו לפני עשרות שנים".
"זה חלק ממה שהופך את הסופרנובה שבה חזינו למיוחדת", אומר הדוקטורנט ארז צימרמן, מקבוצתו של פרופ' גל-ים. "זאת הפעם הראשונה שבה אנחנו צופים, בקרינה אולטרה-סגולה, שם נפלט רוב האור בהתנגשות בין החומר שנפלט בסופרנובה לבין החומר שממנו הורכבה מעטפת הכוכב".
לצימרמן לא היו חסרות סיבות להתרגש בימים שקדמו להישג המקצועי, האינדיקציות להתרחשות הסופרנובה התקבלו במהלך ערב שבת, ימים ספורים בלבד לפני חתונתו. צימרמן סיפר כי בעודו מבלה עם קרוביו בבר קיבל מבול של מיילים: "הסתכלתי במייל והבנתי שזו הסופרנובה שחיכיתי לה, ושאוכל לצפות בה בטלסקופ 'האבל'".
"סופרנובה כל כך מעניינת וקרובה קורית רק פעם בכמה עשורים", הסביר הדוקטורנט עידו אירני, מקבוצתו של פרופ' גל-ים. "להגיע בשלב כל כך מוקדם לתצפית בסופרנובה כזו, זה ללא ספק אירוע של פעם בקריירה", הוא הוסיף.
"הטיימינג הוא קריטי, יש שלב של כמה ימים בחיי הסופרנובה, שאם מצליחים לתפוס אותו - אז מקבלים את המידע, ואם לא - אז מפספסים", הבהיר פרופ' גל-ים. "היינו חייבים לפעול מהר, אבל לוקח זמן לכוון את טלסקופ 'האבל'". גל-ים סיפר כי הצוות שלו יצר קשר עם נאס"א ותוך שלוש שעות ירדה הפקודה לכוון את הטלסקופ.
מעבר לכך, התברר כי הטלסקופ 'האבל' כבר צפה בעבר בגלקסיה שבה התרחש הפיצוץ - גלקסיית השבשבת המכונה גם "מסייה 101", שנמצאת בשכנות לשביל החלב. בשיתוף עם עמיתיהם בקבוצות מחקר אחרות, פנו הצוות של גל-ים לארכיון נאס"א ושלפו משם תצלומים של הכוכב לפני הפיצוץ. כל אלה אפשרו למדענים ליצור את הדיוקן המפורט ביותר אי-פעם של סופרנובה, המשלב בין שנות חייו האחרונות ובין מותו. "הצלחנו לקבל מידע מדהים וכנראה נמשיך לאסוף עוד מידע במשך 20 השנים הבאות", סיכם אירני.