מאז 1991 מחולקים מדי שנה בבוסטון פרסי האיג-נובל, תמונת המראה לפרס המפורסם משטוקהולם שניתן לחוקרים ולמחקרים מוזרים, מטופשים או ממש ביזאריים - או לפחות שנתפסים ככאלו על פני השטח. למשל, חישוב הסתברות סטטיסטית שאנשים ימעדו על קליפת בננה או פיזיקאים שביקשו לבדוק מדוע שמונה הוא המספר האולטימטיבים של סלייסים בפיצה - כולם מחקרים שזכו בעבר בפרס.מדובר במדע שמצליח לגרום גם למדענים עצמם לגחך - ואז לשאול את עצמם ברצינות אם אולי בכל זאת יש בזה משהו. את הפרסים אגב, מעניקים זוכי פרס נובל האמיתי. הלילה (שעון ישראל) במהדורה ה-35 של הטקס זכו בו, לראשונה מאז 2019, גם שני חוקרים ישראליים. פרופ' ברי פינשאו ופרופ' כרמי קורין מאוניברסיטת בן גוריון. שחקרו כיצד עטלפים משתכרים. לא פחות ולא יותר.מי שחיפש מדענים עם חוש הומור, ימצא אותם בבאר שבע. זו פסגת הקריירה המדעית, מצהיר פרופ' פינשאו. זה כבוד אדיר, פשוט כיף. זו לא הפעם הראשונה שהוא ניסה להתייחס לעבודה המדעית בהיתוליות. פינשאו מספר שלפני שנים רבות, כשהיה סטודנט, המכון הביולוגי הוציא לאור כתב עט מדעי היתולי והוא ניסה מספר פעמים לפרסם בו מאמרים, אך נכשל. ניסיתי פעם אחת, וקיבלתי תשובה שלילית. כולם רצו לקרוא את המאמרים המטורפים שם, אבל הקריה הפריעה לי לכתוב להם.הומור זה חלק מהעניין במדע, הוא גורס. אם אתה לא נהנה, וזה לא משעשע, אז חבל על הזמן. במדע יש קשיים מהמורות ותסכולים כמובן, אבל ההצלחה היא נהדרת, תחושה נהדרת. ולזכות באיג-נובל זו הצלחה. זה גם כלי לקבל תשומת לב לעבודה שאנחנו עושים.המחקר של פינשאו וקורין החל בקורס שהעבירו לפני מספר שנים על עטלפי פירות מצריים, מין בלעדי לאזורנו. קורין מסביר כי עטלפים משתמשים באתנול (התרכובת הכימית של האלכוהול, הקיימת בכל פרי) כדי לבחון את מידת הבשלות של הפרי למאכל.אך בניגוד לחבריהם העטלפים האחרים (וכיאה למזרח התיכון המוסלמי, כנראה) העטלפים המצריים זהירים עוד יותר מפירות מרובי אלכוהול. פינשאו מסביר את העניין במערכת האנזימים השונה שלהם. את ההתנזרות העטלפית הם ביקשו לחקור ולהם חברו פרנסיסקו סאנצ'ז, סטודנט קולומביאני ומארו מלקון, סטודנטית מארגנטינה שהגיעו ללמוד בישראל. הארבע שאבו השראה מחוקר אמריקאי שעוסק שחוקר השתכרות בעלי חיים בכדי להסיק על מגננוני השכרות שלנו, ההולכים על שתיים. המאמר פורסם ב-2010 והארבעה זכו יחד בפרס.החדרנו להם אלכוהול הצינור לתוך הקיבה, אחרת הם כנראה לא היו שותים בכלל, מסביר פינשאו. ועשינו את החישוב של המינון שיתאים לרמת האלכוהול בדם של בן אדם שיאבד את רישיון הנהיגה, פחות או יותר. אז הם איבדו את רישיון התעופה, הוא אומר בחיוך. פשוט לקח להם יותר זמן להגיע ממקום למקום. בנוסף השתבשה גם יכולת התקשורת של העטלפים באמצעות הקולות שהם משמיעים ומשמשים אותם לתקשורת עם בני מינם, אך גם כמעין רדאר לאיתור מקום הלינה שלהם בחשכה.השבוע, במעין הדלפה נודע להם על הפרס. לא האמנתי. פרנציסקו קיבל את הטלפון ממישהי בוועדה, ואנחנו לא יודעים מי המליץ עלינו בכלל, מסביר פינשאו. אז כתבתי למארק אברהמס (יוזם ומפיק האיגנובל - יכ) שאני כבר כתבתי לו הרבה פעמים. בעבר המלצתי על מאמרים אחרים, לא שלי, שהם מספיק טובים לקבל את הפרס. הוא אישר לי שזכינו.אגב, לא כולם מתלהבים מלקבל את הפרס שעבור רבים הוא יותר דאחקה לא מוצלחת מהזדמנות לתשומת לב חיובית לתחומי מחקר זניחים בתיבול הומור עצמי, ובעבר נרשמו מקרים של חוקרים שסירבו לקבלו ונמנעו מלהגיע לטקס.קורן ופינשאו לא היו הלילה בבוסטון, אבל צפו בטקס בביתו של פינשאו. הם לא הראשונים - בעבר כבר זכו מספר ישראלים בפרס המכובד. המוכר שבהם הוא דן אריאלי שזכה בפרס בשנת 2009. בשונה מרוב הזכיות הישראליות הקודמות הפעם מדובר בפרס הניתן על מחקר שנעשה ממש כאן, בתחנת המחקר בשדה בוקר. הישראלי האחרון שזכה בפרס הוא דר גיל יוסיפוביץ' שזכה ב-2019 בפרס בעקבות מחקר שערך הצוות עליו נמנה ובדק היכן בגוף האדם הכי כיף לגרד (התוצאה אגב היא הקרסול, למי שמתעניין).