46 ישראלים נהרגו בתאונות דרכים עד כה ב-2025, יותר מבתקופה המקבילה בכל שנה אחרת בעשור האחרון. שרת התחבורה התייחסה מוקדם יותר השבוע למצב הקשה בכבישים, אבל בחרה למקד את הבעיה דווקא ב"נהיגה הפרועה והעבריינית של אוכלוסייה מהמגזר הערבי".
אכן בשנת 2024 שיעור האזרחים הערבים שנהרגו בתאונות דרכים עמד על 36% מכלל ההרוגים, שיעור גבוה משיעורם באוכלוסייה. אולם הנתונים מצביעים על ליקויים רבים וחריפים שקיימים כבר שנים בכבישי ישראל ובמשאבים שמוקדשים לאכיפה שראויים להתייחסות ולטיפולה של השרה ושל הרשויות, ומסתבר שלא הכול על כתפי ערביי ישראל. צללנו לנתונים וגילינו שלפי נתוני הלמ"ס והמשטרה מאות ניידות ומצלמות חסרות לעומת היעדים שנקבעו ומאות תאונות התרחשו בכבישים לא תקינים.
מוקדם יותר השבוע נהרגה אישה כבת 30 בתאונה קטלנית בכביש 35, ו-5 בני אדם נפצעו. בתאונת שרשרת קשה בכביש 6 נהרג גבר כבן 60. באירוע נוסף שלשום, נהרג גבר כבן 30 ועוד 4 נפצעו בתאונה סמוך לטבריה.
כמות הנרצחים במגזר הערבי היא בלתי מתקבלת על הדעת. רק השבוע 6 נרצחים!
— מירי רגב (@regev_miri) February 4, 2025
אתמול נרצח רופא ילדים בכפר יאסיף – רופא שבא להציל חיים, הפך בעצמו למטרה. נחצה פה כל גבול! זו לא פשיעה – זה טרור לכל דבר!
וזה לא נגמר ברציחות, זה גם מתבטא בנהיגה פרועה ועבריינית של אוכלוסיה מהמגזר הערבי… pic.twitter.com/qY9P5oBPnU
בדיונים בכנסת בשנה האחרונה נחשף כי בכל הדרכים הבין-עירוניות בישראל יש בממוצע כ-60 ניידות תנועה במשמרת בלבד בדרכים בין-עירוניות, ולפי דוח מבקר המדינה שהתפרסם השנה במשמרת ממוצעת יש 120 ניידות, זאת לעומת יעד של 450 ניידות שנקבע בוועדת שיינין לפני כ-20 שנה. לפי הדוח, בישראל יש ניידת תנועה אחת על כל 100 קילומטר - זאת לעומת ניידת על כל 10 קילומטר בממוצע במדינות ה-OECD.
גם מבחינת מצלמות האכיפה המצב עגום. לפי דבריו של ראש מדור אכיפה דיגיטלית במשטרה, שהגיע השבוע לדיון בכנסת בעקבות המצב בכבישים, בישראל פועלות כ-80 מצלמות למהירות מופרזת ואור אדום ועוד 58 מצלמות טקטיות לשימוש בטלפון לצד עבירות אחרות - זאת לעומת יעד של 300 מצלמות אכיפה שנקבע ב-2006.
כמו כן, לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2023 התרחשו 342 תאונות דרכים עם נפגעים בדרכים לא תקינות או במקומות עם תמרור לקוי. 104 תאונות התרחשו במיקום עם סימון לקוי על הכביש, 168 תאונות התרחשו במקומות עם תמרור לקוי או סימון לקוי, 84 תאונות התרחשו בכבישים משובשים, 84 התרחשו בדרכים עם תאורה לא תקינה ו-30 תאונות התרחשו בכבישים עם שוליים פגומים.
רבות מאותן תאונות הסתיימו באובדן חיים, והן מהוות כ-5% מסך כל התאונות עם נפגעים בהן תנאי הכביש היו ידועים. לפי דוח מבקר המדינה, הרשויות לא ניצלו את מלוא התקציבים ולא עשו מספיק כדי לשדרג את התשתיות בדרכים. במשרד התחבורה הדגישו שקידמו בשנתיים האחרונות מספר רב של פרויקטים לשיפור תשתיות וכבישים מסוכנים, בין היתר בכביש 90, כביש 6 דרום, כביש 40 וכביש 75.
בשנה האחרונה התריע המנכ"ל לשעבר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יעקב זכריה על קיצוץ תקציב הרשות דווקא בזמן שהקטל בכבישים מגיע לשיאו, ובנושא התקיימו מספר דיונים סוערים בכנסת. "הקיצוץ (בתקציב הרלב"ד) מ-70 מיליון ל-63 מיליון שקלים הוא קו אדום", הוא הזהיר. לפי דוח המבקר, במשך השנים חלה ירידה חדה בתקציב הרלב"ד, שעמד על 125 מיליון בעת הקמת לפי כ-17 שנים.
הזינוק במספר ההרוגים בדרכים ב-2025 מגיע לאחר ש-2024 בעצמה הייתה שנת שיא במספר ההרוגים בכבישים, ולאחר שגם בשנת 2023 נרשמה מגמת עלייה מדאיגה. ב-2024 נהרגו בכבישים 440 ישראלים, זינוק של 22% לעומת שנת 2023 (361 הרוגים). למען ההשוואה, בשנת 2018 נהרגו בכבישים 286 ישראלים.
בדבריה אמרה השרה רגב כי ש"הנהיגה הפרועה והעבריינית" של האוכלוסייה הערבית מובילה לכך שהוא "מעורב בתאונות דרכים ביותר מפי שניים מגודלו באוכלוסייה". כאמור בשנת 2024 הנתונים מראים כי אכן שיעור האזרחים הערבים שנהרגו בתאונות דרכים עמד על כ-36%, גדול משיעורים באוכלוסיה, אולם בשנת 2023 27% מההרוגים היו שייכים לחברה הערבית. בשנת 2025 שאמנם רק החלה, נרשמה בינתיים ירידה בנתון הזה - עד כה כ-24% מההרוגים בתאונות הדרכים הם ערבים. בדומה לשיעורם באוכלוסייה (21%).
בנוסף, לפי דוח מבקר המדינה, עולה כי ב-40% מבתי הספר בחברה הערבית אין רכזי זהירות בדרכים, כפול מבחברה היהודית.
משרד התחבורה נוקט במגוון רחב של פעולות למאבק בתאונות הדרכים, כשבראשן תכניות לתחבורה ציבורית איכותית ונגישה לצד השקעה מסיבית במוקדי סיכון וכבישים אדומים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הקצה בשנת 2024 והשיג בתקציב 2025 תקציב של מאות מיליארדי ש"ח בשנה לטובת שיפור תשתיות בכבישים, סל מוקדי סיכון, סל כשלים ברשת, סל לחברה הערבית, סל פיתוח תחבורה בתווך העירוני, תקציב לטיפול בכבישים אדומים ועוד. זאת לצד הגברת פעילויות הסברה, פעילויות חינוך וקידום שיתוף פעולה בין המשרדים השונים על מנת להוריד את מספר התאונות וההרוגים מתאונות דרכים בישראל".