המחיר הגבוה ביותר שגבו 600 ימי המלחמה מהציבור הישראלי לא נמדד בכסף, אלא בסבל ודמים. ועדיין, לצד המחיר הבלתי נסבל הזה שילמו אזרחי ישראל מחיר לא קטן נוסף, שמביט אלינו כמעט מכל עבר: בתלוש המשכורת, בהוצאות בסופר ובחנויות, במחירי כרטיסי הטיסה המזנקים ובזינוק המתחדש של מחירי הדירות. לאלו מצטרפים מחירים נוספים, פחות ברורים ומובנים מאליהם, אבל כאלו שאת ההשלכות שלהם אנחנו צפויים להרגיש עוד שנים רבות קדימה: הגירעון המעמיק, הצמיחה שמתכווצת ואפילו שיעור האבטלה. N12 אסף 10 נתונים שממחישים את המחיר הכלכלי ששילם הציבור הישראלי מפרוץ המלחמה, ומסביר מה המשמעות שלהם.
- גל ההתייקרויות בסופר
- האינפלציה פרצה את היעד
- דירוג האשראי התרסק
- הגרעון העמיק
- ההייטק הראה איתנות
- איך מרגישים הישראלים?
בתקופה האחרונה נראה שכל ביקור בסופר הפך להוצאה הרבה יותר כואבת. בחינת מחירי מוצרי הבסיס בסופר מבהירה שממש לא מדובר בתחושה בלבד. ניתוח N12 לנתוני אתר פרייסז מעלה כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה של 7% במחיר סל מוצרי הצריכה ברשתות המזון הגדולות שופרסל דיל, רמי לוי, ויקטורי, יוחננוף וקרפור היפר. הניתוח נעשה על פי הגדרת "סל המוצרים הבסיסי" שמבוסס על הגדרת הלמ"ס הכולל 46 מוצרי צריכה בסיסיים.
המשמעות המעשית של העלייה הזו, בשקלים, היא שבחודשים הראשונים למלחמה, התייקר סל המוצרים הזה ב-33 שקל בהשוואה למחירו ערב המלחמה ביוני 2023, שעמד על 645 שקל. בשנה שחלפה מאז התייקר אותו סל בעוד 13 שקל והוא עולה היום 691 שקל. בהנחה שמדובר בקנייה שבועית הרי זו הוצאה נוספת של 184 שקל בחודש - ושל כמעט 2,400 שקל בשנה. לפי הבדיקה, מחירם של 82% מהמוצרים בסל עלה בשנתיים האחרונות, ומחירם של 56% מהמוצרים עלה רק בשנה האחרונה.
2. האינפלציה פרצה את היעד ונטל המס הוכבד
הזינוק בהוצאות מתבטא גם בשינוי במדד המחירים לצרכן בתקופת המלחמה. המדד מבטא את השינוי בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים במשק בית ממוצע, ועלה בחדות מאז תחילת המלחמה. סל המוצרים של המדד, שכולל בין היתר את עלות המזון, הדיור, הריהוט, ההלבשה, הבריאות והתרבות, עלה ב-3.2% ב-2024, מעל ליעד העליון של בנק ישראל. מתחילת 2025 הספיק המדד לטפס ב-2.2% נוספים.
עליית המדד במהלך 2024 משקפת קצב עליית מחירים גבוה בהרבה מבאירופה (כ-2.2%) או ארצות הברית (2.3%). במילים אחרות, המחיה בישראל נעשתה יקרה יותר במהלך המלחמה, במיוחד כשמשווים את השינוי למדינות אחרות. השבוע אף הזהיר בנק ישראל מפני "האצה אפשרית באינפלציה" - מה שאומר שהמחירים עלולים להמשיך לעלות.
לעלייה במדד וביוקר המחיה תרמו גם ההוצאות הנוספות שהעמיסה הממשלה על הציבור הישראלי. הצורך להגדיל את הכנסות המדינה לתמיכה בהוצאות המלחמה דחף את הממשלה להעלאות מיסים גלויות וסמויות. הצעדים הברורים ביותר היו העלאת המע"מ ב-1% בתחילת 2025 והגדלת התשלומים לביטוח לאומי. לצד אלו הוקפאו גם מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי, מה שהביא לכך ששכר הנטו שלנו השנה ובשנתיים הבאות יהיה נמוך משהיה אמור להיות בימי שגרה. אלא שלצד אלו ממשלת ישראל הטילה על הציבור גם מה שד"ר מיקי פלד, חוקר בכיר בקרן ברל כצנלסון, מכנה "מיסים סמויים".
בין אלו הוא מונה גם את הכבדת שירות המילואים וגם שחיקה בהוצאות החברתיות ובראשן על שיפור מערכות החינוך והתחבורה הציבורית. לצד זאת גם מחירי הדירות חזרו לעלות לאחר שנה של רגיעה ב-2023. התוצאה בעיני פלד היא שהציבור משלם מחיר כפול: גם מיסים גבוהים יותר מצד אחד, וגם יוקר מחיה גבוה יותר מאידך, וכל זאת בלי לקבל פיצוי על הכבדת הנטל.
3. הטיסות לחו"ל התמעטו, והתייקרו
כבר קשה לזכור את מספר הפעמים שבהן הוטל עוצר טיסות על נתב"ג, הוסר ואז הוטל מחדש. גם היום ישראל נמצאת בעיצומו של עוצר טיסות שהחל בתחילת החודש לאחר פגיעת טיל חות'י בנתב"ג. כמו שבדרך כלל קורה במקרים של היצע נמוך וביקוש גבוה, התוצאה של השמיים הסגורים היתה זינוק במחירי הטיסות - שמבוטאים היטב בתנודתיות ברכיב מחירי הטיסות לחו"ל במדד המחירים לצרכן.
התוצאה של התנודתיות הזו ושל החשש מביטולים היתה שגם כשחברות התעופה הזרות החלו לחזור ארצה - ישראלים רבים המשיכו להעדיף לשלם יותר עבור מושבים בחברות ישראליות כמו אל על, ששברה את שיאי הרווחים של עצמה. אף שחלק מחברות התעופה הגדולות החלו לחזור ארצה מאז, רבות אחרות ממשיכות לדחות את שובן והיכולת של ישראלים רבים להתאוורר במהלך הקיץ הקרוב בסכנה.
4. מחירי הדיור חזרו לטפס
העלייה ביוקר המחיה לא פסחה גם על מחירי הדירות. לאחר תקופה של ירידה במחירי הדיור על רקע העלאות הריבית וקיפאון בפרוץ המלחמה, המחירים חזרו לזנק והגיעו לגבהים חדשים. כל זאת בשעה שהממשלה פעלה לצמצם את אטרקטיביות היוזמה הכמעט בלבדית שהפעילה בתחום: הגרלת הדירות בסבסוד מדינה.
לזינוק במחירי הדירות תרם גם המחסור בידיים עובדות בענף שנוצר עם פרוץ המלחמה - על רקע סירוב הממשלה להכניס לישראל פועלי בניין פלסטינים מהגדה חרף המלצות הדרג הביטחוני. במקביל תפסו תאוצה מבצעי המימון המפליגים של הקבלנים, שהצליחו להשכיח מקונים רבים את משקל הריבית על המשכנתא.
לדברי פרופ' דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב, ככל שהמלחמה הלכה ו"התנרמלה", אנשים חזרו לקנות דירות. מדבריו עולה כי ההתאוששות היחסית בשוק וחזרתם של חלק מהקונים הפכו לנבואה שמגשימה את עצמה: "התחושה של משקי הבית היא שכדאי לרוץ לקנות לפני שנפספס את הרכבת", הוא אומר.
5. דירוג האשראי ירד לראשונה
לצד מחירי המלחמה שאזרחי ישראל מרגישים בכיס יש מחירים יותר אמורפיים, כמו דירוג האשראי של מדינת ישראל. הדירוג נפגע משמעותית מאז פרוץ המלחמה, לאחר ששלוש חברות דירוג האשראי הבין-לאומיות הורידו אותו בזו אחר זו, לראשונה מאז ומעולם. החברות הזהירו מפני פגיעה בדירוג עוד במהלך 2023 בתקופת המהפכה המשפטית, אך המכה הממשית הראשונה הגיעה בפברואר 2024, כשסוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את הדירוג בצל המצב הביטחוני והגיאופוליטי.
בחודשים לאחר מכן הורידה מודי'ס את דירוג האשראי פעם נוספת ובאופן חד יותר, ואליה הצטרפו גם החברות האחרות S&P ופיץ'. כיום שלוש החברות השאירו את דירוג האשראי של ישראל על תחזית שלילית, שפירושה שקיים סיכוי גדול יותר שהדירוג ימשיך לרדת משיועלה חזרה.
ראש הממשלה ושר האוצר הקפידו לטעון שהורדת הדירוג נובעת רק מהמלחמה וכשזו תסתיים גם הדירוג יחזור לעלות - אך חברות הדירוג חזרו והזהירו כי זה פשוט לא נכון. רק אתמול אמר האנליסט הבכיר של S&P בכנס אלי הורוביץ כי "הדבר שהכי מדאיג אותנו בכלכלה הישראלית זה חוזק המוסדות - ושינויים שהממשלה מובילה בכל הקשור לשלטון החוק ואיזונים ובלמים".
המשמעות של הורדות הדירוג האלו היא שכשמדינת ישראל לווה כספים בשוק ההון, בין היתר למימון הוצאות המלחמה - היא נדרשת לשלם ריביות גבוהות יותר. זה אומר שנשאר למדינה פחות כסף להוציא על הוצאות אחרות, בין שאלו צורכי הביטחון או צרכים אזרחיים כבריאות, חינוך, רווחה או תשתיות. המשמעות היא שגם אם אזרחי ישראל לא מסוגלים לחוש את הורדת הדירוג בכיס, הם צפויים להרגיש אותה היטב בהמשך.
6. הגירעון העמיק וזה רק סימפטום
המלחמה הובילה לזינוק אדיר בהוצאות המדינה ולהעמקת הגירעון התקציבי - האוברדראפט של ישראל. ההוצאות עלו ב-20% בין 2023 ל-2024, בעיקר בגלל ההוצאה הביטחונית הגבוהה ותמיכות שונות לאזרחים. בתום 2024 הגירעון המצטבר היה נמוך מההערכות הקודרות הודות להכנסות גבוהות ממיסים - אך עדיין היה העמוק ביותר זה 25 שנה למעט בשנת הקורונה.
העמקת הגירעון תוך פריצה חוזרת של יעד הגירעון בתקציב 2024 ושוב בעבודה על תקציב 2025 פוגעות באמינות של מדינת ישראל בעיני המוסדות הזרים. אף שלדברי יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, "הממשלה יכולה להמשיך עם גירעון של כמעט 7% במונחי תוצר", הדבר משפיע על עלויות המימון ועלול להוביל לריביות גבוהות יותר על החוב שנוטלת המדינה - בדיוק כמו שמשלמים ריבית גבוהה על האוברדראפט בחשבון הבנק. "אלו דברים שאנחנו לא רוצים שיימשכו", הוא מסביר.
לטענת פלד העמקת הגירעון מסמנת בעיה עמוקה יותר: "הגירעון העמוק הוא לא בעיה כשלעצמו", הוא אומר. "זה לא כישלון כלכלי במהותו אלא מבטא את חוסר היכולת של הממשלה להתעלות לגודל השעה". לדבריו, העמקת הגירעון משקפת בעיה רחבה יותר של חוסר מדיניות לטווח ארוך. "הממשלה מרגישה שהיא יכולה לחיות את הרגע" במקום להתמודד עם הבעיות המבניות, הוא טוען.
7. המשק צמח, אבל קצת בכאילו
הנתונים של הצמיחה הכלכלית נראים סבירים, אבל מסתירים מציאות מורכבת יותר. פלד מדמה את המשק הישראלי לאדם שקיבל זריקת סטרואידים: "הוא מרגיש טוב ובריא, אבל בפנים הגוף עצמו עדיין חולה. השאלה היא מה יקרה אחרי שהשפעת הזריקה תפוג". כץ מחדד את עוצמת הפגיעה: "המשק הישראלי בימים רגילים יודע לצמוח בין 3.5% ל-4%", הוא אומר, "בפועל צמחנו בשנה וחצי של מלחמה רק ב-0.5%".
אלא שגם נתונים אלו מטעים. חלק הארי של הצמיחה במהלך המלחמה נובע לא מפעילות כלכלית בריאה, אלא מהזרמת כספי ציבור מסיבית. הממשלה הגדילה את ההוצאה הציבורית ב-17% לעומת לפני המלחמה, תוך מתן תמיכות למפונים, תשלומים למילואימניקים ורכישת ציוד ביטחוני. הזרמת הכספים הזו סייעה גם לדחוף את הצריכה הפרטית ב-2%-3%, מחדד כץ.
האתגר יגיע כשההוצאה הציבורית תפחת. "זה לא מצב בר-קיימא", אומר כץ, "הממשלה לא יכולה להמשיך עם גירעון של כמעט 7%". כשההוצאה תרד, המשק יחזור למציאות הקשה ללא מנועי הצמיחה שהוזנחו. מה יקרה אז? "אפשרות אחת זה שהגוף חולה, וירידה בהוצאה הציבורית תחשוף את זה שאנחנו עדיין חולים", מזהיר פלד.
8. האבטלה צנחה - אולי יותר מדי
שיעור האבטלה הוא מדד מרכזי במשק, ומהשינוי שחל בו מפרוץ המלחמה אפשר דווקא לשאוב עידוד מסוים. במהלך המלחמה ירד שיעור האבטלה מ-3.4% בספטמבר 2023 ל-2.7% באפריל האחרון - מגמה שמעידה על שוק עבודה "הדוק": מצב שבו יש מחסור בעובדים ושיעור האבטלה נמוך במיוחד.
אלא שגם כאן אליה וקוץ בה. כץ מלידר שוקי הון מסביר כי שיעור האבטלה הנמוך הוא תוצאה של המחסור בעובדים בשל גריעתם משוק העבודה של מפוני הצפון והדרום, הפועלים הפלסטינים והמילואימניקים המגויסים. פלד מצביע על בעיה נוספת: "השאלה היא איפה כל העובדים האלו עובדים - אם מדובר במקומות זמניים, אז עלולה להיות בעיה בהמשך".
האבטלה הנמוכה כל כך והיותו של שוק העבודה כל כך "הדוק" יוצרים גם לחצים להעלאות שכר, מוסיף כץ. התוצאה לדבריו היא שהשכר במשק עולה בקצב של 4.5%-5% בשנה שכץ מגדיר כ"קצב מהיר מדי" מכדי להגיע ליעד האינפלציה של 2%. כלומר המצב הנוכחי טוב לעובדים - אבל עלול לתרום להאצת האינפלציה.
9. ענף ההייטק הציג יכולת עמידה
נקודת אור מרכזית אפשר למצוא בהייטק הישראלי, שהוכיח איתנות מפתיעה למרות המלחמה. "אם בתחילת 2024 היו אומרים לי שנהיה במצב הזה היום, הייתי חותם על זה בשתי ידיים", אומר מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. בשורה התחתונה, ההייטק המקומי סיים את 2024 עם עלייה של כ-20% בסך ההון שגייסו הסטארט-אפים לעומת השנה שקדמה לה. אבל התוצאה הזו ממש לא היתה מובנת מאליה.
"המון חברות שהיו באמצע סבב גיוס הון נתקעו כי המשקיעים קפאו ורצו לראות איך המצב מתפתח", מתאר בין את המציאות עם פרוץ המלחמה. מה שאפשר לפרוץ את המחסום לדבריו הוא האמון מצד המשקיעים הזרים: "תנאי הבסיס לא השתנו: כשמשקיעים זרים וחברות מבחוץ מסתכלים על ההייטק הישראלי הם רואים פה נכסים משמעותיים של יזמים טובים וטכנולוגיה טובה, וזה מפצה מבחינתם על הסיכון".
למרות התמונה הגדולה החיובית, עבור החברות עצמן האתגרים נותרו גדולים: 62% מהחברות לא עמדו בתוכניות הפיתוח או המכירות שלהן ב-2024 לדברי בין; 74% דיווחו שעוצר הטיסות מנע מהלן להתקדם מבחינת מכירות ומשקיעים. גם המבט לעתיד מעורר דאגות: בין מדגיש שחלק גדול מההון שגייס ההייטק בשנה החולפת הלך לחברות בשלבים המאוחרים ופחות לסטארט-אפים בשלבים הצעירים - מה שעלול לפגוע ביכולת לייצר דור המשך לחברות ההייטק.
10. איך מרגישים הישראלים עם כל זה?
עדות נוספת לפסימיות הכלכלית שמרחפת מעל המשק הישראלי אפשר למצוא בסקר אמון הצרכנים שעורך הלמ"ס. הסקר מצביע על צניחה אדירה באמון עם פרוץ המלחמה, שעדיין לא לרמתו ערב המערכה: בספטמבר 2023 עמד אמון הציבור על מינוס 18%, באוקטובר 2023 הוא צנח בחדות למינוס 29%, ובסוף 2024 הוא עמד על שפל של מינוס 30%. בחודשים האחרונים נרשמה התאוששות מסוימת, ובאפריל טיפס מעט המדד למינוס 21%.
מדד אמון הציבור מורכב ממספר שאלות שמופנות לנסקרים. אלו נועדו לאמוד את מצבם הכלכלי בשנה האחרונה; את הציפיות שלהם לשנה הקרובה מבחינה כלכלית אישית ומבחינה מדינית; ואת כוונתם לבצע רכישה גדולה בשנה הקרובה - מה שמעיד על תחושת הביטחון הכלכלי שלהם.
"המעניין זה המגמות, וכשרואים את השפל ב-2024 זה מספק עוד אינדיקציה לתחושת הביטחון של הציבור לגבי מצבו הכלכלי", מסביר פלד". אפשר להגיד שהירידה היא בגלל המלחמה, אבל יש פה גם ממשלה שהתפקיד שלה זה לתת תקווה ולהגיד שיהיה בסדר, ואת זה היא לא עושה".