אירועי האלימות של מתנחלים קיצוניים כלפי חיילי צה"ל ופלסטינים בימים האחרונים הסיטו את הזרקור לנעשה ביהודה ושומרון, אך מבט עמוק יותר מגלה שבשנתיים האחרונות חלה באזור מהפכה של ממש - מהכרזה על עשרות יישובים חדשים והקמת מאחזים בלתי חוקיים בקצב שיא, דרך סלילת כבישים אסטרטגיים ועד הריסת מבנים פלסטיניים בהיקף חסר תקדים. והכול נעשה במטרה אחת מוצהרת וברורה - לחזק את האחיזה היהודית בשטח ולהרוג הלכה למעשה את פתרון שתי המדינות.
"אנחנו רוצים לייצר רצפים למדינה יהודית. אנחנו עובדים בכל מקום, האתגר הבא הוא ריבונות", אומר ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית ל-N12. "אנחנו רואים כמשימת חיים את האירוע הזה של להכריע את עתיד יהודה ושומרון לנצח. המטרה היא שיהיה ברור לכל העולם שלעולם לא תקום מדינה פלסטינית ושהיהודים כאן לתמיד. זו האג'נדה - אנחנו לא מסתירים את זה. אם יש ספקות לאנשים שיום אחד תקום מדינה פלסטינית ויהיה אפשר לגרש את היהודים, בעזרת השם בזכות הצעדים שאנחנו עושים היום לכולם יהיה ברור שזה בלתי אפשרי".
יותר תושבים ביותר ישובים
מאז שקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023 הוכרזו לא פחות מ-50 יישובים חדשים ביהודה ושומרון ב-4 פעימות. עד הממשלה הנוכחית היו ביו"ש 128 התנחלויות מוכרות, ואילו כיום יש בה 178 - זינוק של 40% בכהונתה של ממשלה אחת בלבד. לפי נתוני קבוצת המחקר "תמרור פוליטוגרפיה", 19 מהיישובים החדשים שהוכרו כבר קיימים בשטח, 7 נוספים הם כיום חוות מרעה, 14 הם שכונות קיימות בהתנחלויות קיימות ו-10 יישובים הם "על הנייר" בלבד.
היישובים החדשים פזורים בכל רחבי יו"ש - 17 מהם בבנימין, 13 בשומרון, 6 בהר חברון, 6 בגוש עציון, 5 בבקעת הירדן ו-3 במועצת מגילות ים המלח. "לא הייתה ממשלה שקידמה את ההתיישבות כמו הממשלה הזו. מדינת ישראל מתנהלת ביהודה ושומרון כבעלת הבית לראשונה מאז קום המדינה", אומר מנכ"ל תנועת רגבים מאיר דויטש ל-N12.
לצד הקמת עשרות התנחלויות חדשות, גם הבנייה ביישובים קיימים ביהודה ושומרון שוברת שיאים בשנתיים וחצי האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת 2025. לפי מעקב "שלום עכשיו" אחר נתוני הבנייה ביהודה ושומרון, ב-2025 מספר יחידות הדיור בהתנחלויות שעברו את אחד משלבי התכנון הגיע לשיא חדש של 19,389. מאז שעלתה הממשלה קודמו 41,709 יחידות דיור - יותר מהכמות ב-6 השנים שלפני כן.
השינוי בשטח מתרחש לצד שינוי חוקי משמעותי שמאפשר את התרחבות הבנייה היהודית ביהודה ושומרון. ב-2023 ביטלה הממשלה את החלטה 150 והקלה מאוד על הליך הבנייה באזור. אם בעבר נדרש היה אישור שר הביטחון בכל שלב של הליך התכנון, לפי ההחלטה החדשה האישור של הדרג המדיני נדרש רק בשלב הראשוני, והגורם המאשר הוא לא שר הביטחון אלא השר הנוסף במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'.
לצד הגידול האדיר בבנייה החוקית, מנתוני "תמרור" עולה שנרשם גם זינוק חד במספר המאחזים הלא חוקיים שהוקמו בידי יהודים בשטח. לפי הנתונים בסוף שנת 2024 היו 214 מאחזים בלתי חוקיים ביו"ש - 66 מתוכם הוקמו במהלך המלחמה. בשנתיים הראשונות של כהונת הממשלה נרשמה עלייה של כמעט 300% במספר המאחזים שהוקמו באזור לעומת השנתיים שקדמו לכך.
רוב המאחזים הבלתי חוקיים שהוקמו הם חוות, שתופסות שטח עצום. שטחי המרעה של החוות כיום עומדים על כ-787 קמ"ר, כך לפי נתוני תמרור. רוב השטח נמצא באזור בנימין, במזרח יו"ש. "בהחלט יש פה מאמץ עצום שבעבר לא העזו לעשות - בוודאי לא בקצב הזה ובשטחים האלה שהם שנויים במחלוקת", אומר ל-N12 יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "הוסרו כמעט כל המגבלות. אנחנו במציאות אחרת לגמרי. אין שום תחושה שיש מגבלות ושיקולים שיש לקחת בחשבון".
הגידול בבנייה מגיע לצד גידול באוכלוסייה. מ-2013 ועד 2023 צמחה אוכלוסיית יהודה ושומרון ובקעת הירדן ב-38% - מ-374 אלף תושבים ל-517 אלף תושבים, כך לפי נתוני מועצת יש"ע. עם זאת, לפי נתוני קבוצת המחקר "תמרור פוליטוגרפיה", ב-6 השנים האחרונות מאזן ההגירה הפנימי של ישראלים ביהודה ושומרון היה שלילי, והסיבה המערכת לגידול האוכלוסייה היא ריבוי טבעי.
הגברת האכיפה - והפערים האדירים במימוש צווי ההריסה
אל מול קצב השיא בבנייה ובהקמת היישובים, בשנתיים האחרונות שברה הממשלה שיאים גם בהריסת מבנים פלסטיניים. ב-2023 ו-2024 נהרסו 1,238 מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון - עלייה של 49% לעומת השנתיים שקדמו לכך, כך לפי נתונים שהתקבלו מהמנהל האזרחי בעקבות בקשת חופש המידע של עמותת הצלחה. בבנייה יהודית לעומת זאת נרשם שפל של 84 מבנים שנהרסו בשנתיים האחרונות, צניחה חדה לעומת התקופה המקבילה.
"סוף סוף יש מישהו במדינת ישראל שבולם את ההשתוללות המתוכננת והמתוזמנת הזאת בניגוד לחוק, שנועדה ליצור מדינה פלסטינית עם רצף טריטוריאלי. השר סמוטריץ' אמור לקבל פרס נובל לשלום על הדבר הזה", אומר חבר הכנסת סוכות. דויטש מוסיף שניתן לראות "שינוי מאוד משמעותי בכמה רמות" בנושא הריסות הבתים, ושבמקביל לעלייה בהיקף המבנים שנהרסו האכיפה נעשתה אסטרטגית יותר.
כמו כן, בעוד שבמגזר הפלסטיני מומשו שיא של 91% מצווי ההריסה ב-2024, במגזר היהודי נרשם שפל מובהק של 14%. שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר סמוטריץ' התפארו בהישגי האכיפה הישראליים בחודשים האחרונים, ובתחילת אפריל אמר סמוטריץ' ש"מאז 1967 ועד היום לא נעשתה מהפכה כזו ביהודה ושומרון. הממשלה לא תאפשר השתוללות לבנייה ערבית בלתי חוקית שהפכה למכת מדינה. אנחנו מקיימים אכיפה מוגברת במקומות שבהם לא אכפו בעבר".
"החמצן של התיישבות"
לא רק היישובים היהודיים התרחבו והתרבו בשנים האחרונות, אלא גם הכבישים שמחברים ביניהם. חלקים ניכרים מכביש 60, הכביש המרכזי שחוצה את יהודה ושומרון, הורחבו משמעותית. "זה שדרוג משמעותי באיכות החיים ביהודה ושומרון. אין תושב ביהודה ושומרון שלא רואה את הפרויקטים שנעשו", אומר דויטש.
בנוסף, במרץ 2025 אושרה סלילת כביש "מרקם החיים" עבור פלסטינים במטרה להפריד אותם מהנוסעים היהודים, ומשמעות הצעד היא יצירת רצף כבישים מירושלים למעלה אדומים ללא פלסטינים. כמו כן אושר כביש עוקף קלנדיה (45) שיחבר את אזור כיכר מעבר מכמש בכביש 60 ישירות לכביש 433. דויטש הגדיר את הכבישים שמחברים בין היישובים כ"חמצן של ההתיישבות".
במקביל, במהלך הקדנציה הנוכחית הושלמה ההכרזה על כ-24 אלף דונם של אדמות מדינה בבקעת הירדן. "זה כלי שיאפשר לישראל להשמיש ולבנות בשטח הזה, ו-24 אלף דונם זה שטח משמעותי. תהליך רישום הקרקע באזור נתקע ורוב האדמות לא רשומות, ומשמעות הצעד היא שהמדינה משייכת אליה את הקרקעות ועושה סדר בניהול המקרקעין. זה משרת את כולם", מסביר דויטש.
"יריקה בפרצוף של אירופה"
העולם לא נותר אדיש למהלך של הממשלה ביהודה ושומרון, ומדינות אירופה מרבות לנמק את הצעדים נגד ישראל גם במצב באזור. דיפלומטים אירופים בכירים ששוחחו עם N12 בחודש שעבר הביעו כעס ותסכול מהיוזמות הישראליות באזור, ואחד מהם אף כינה את התנהלות ישראל ביהודה ושומרון "יריקה בפרצוף של אירופה".
"הזעם על ישראל הולך וגובר כל הזמן בגלל מה שקורה ביהודה ושומרון. אירופה שואפת וחותרת להסדר קבע. אם מסתכלים מנקודת מבט של מדינות אירופה, זה ברור שהצעדים האלה גורמים לאירופה לצבור עוד משקעים שבסוף יובילו להתפרצות עוד יותר גדולה מצידם. ההתפתחויות הן כאלה שהן לא תורמות למעמד הבין-לאומי של ישראל", אומר צורף.
בארה"ב לעומת זאת הסוגיה ירדה מעט מסדר היום לאחר 7 באוקטובר, ובצד הרפובליקני של הקונגרס יש תמיכה גוברת בשליטה יהודית ביהודה ושומרון. שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי אף התבטא נגד פתרון שתי המדינות ובעד שליטה ישראלית בשטח בעבר, ובשנה האחרונה הוקמה שדולה למען יהודה ושומרון בקונגרס.
"פתרון שתי המדינות הוא לא על השולחן מבחינתי. אנחנו לא רוצים שהאויב של ישראל יהיה מעבר לדלת שלה. האדמה הזו ניתנה לישראל בתנ"ך, וגם מבחינה אסטרטגית וביטחונית. ישראל צריכה לשמור על הקרקע הזו", אומר ל-N12 חבר הקונגרס הרפובליקני רנדי וובר.
בנוסף, הדרישה לפתרון שתי המדינות והקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון היא תנאי מוצהר לנורמליזציה בין ישראל למדינות מוסלמיות רבות. לפי עמדתן הרשמית של סעודיה, אינדונזיה ומלזיה, שעלו כמדינות שעשויות להיות מוכנות לכונן יחסים עם ישראל לראשונה, על ישראל להתחייב או לנקוט צעד למען פתרון שתי המדינות לפני שניתן יהיה לקיים איתה יחסים דיפלומטיים.
אך הסמנים הימניים בקואליציה לא מבהירים שהם לא מתרגשים מהלחץ הבין-לאומי. ח"כ סוכות אומנם הבהיר שבתנועת ההתיישבות "לא חיים בוואקום", אך הוסיף ש"אם היינו בונים על אירופה היום לא היו יהודים בעולם. אנחנו צריכים לעשות מה שנכון למדינת ישראל, לממש את האינטרסים של מדינת ישראל, לעשות מה שנכון לנו".
"הענף החרד"לי שבתוך הממשלה יוצר מציאות כמעט בלתי הפיכה ביהודה ושומרון. זה נעשה במטרה למנוע פשרה עם הפלסטינים בעתיד, וממשכן את העתיד של מי שחושב שנצטרך לעשות פשרה. הם סותמים את הגולל על התהליך הזה", אומר יוחנן צורף.