ב-11 החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל נרשמה ירידה של 30% במספר העריקים בצה"ל לעומת התקופה המקבילה בשנה שלפני כן, כך לפי נתוני צה"ל שהועברו לידי התנועה לחופש המידע בעקבות בקשת חופש מידע. מהנתונים עולה שבעוד שצה"ל פועל להעניש עריקים ואף גוזר עליהם לא פעם עונש מאסר, נגד משתמטים שלא גויסו לצבא כמעט שלא ננקטות סנקציות, גם לאחר החלטת בג"ץ שמחייבת את המדינה לעשות זאת.
אי-השוויון בענישה
עם תחילת המלחמה דווח שצה"ל מתכנן להקשיח את עמדותיו כלפי עריקים - חיילים שעזבו את הצבא ללא אישור. מנתוני צה"ל עולה שב-5 החודשים הראשונים של 2024, 301 חיילים נשפטו לעונש של מאסר בפועל בעקבות עבירה של "היעדרות משירות שלא ברשות". לפי צה"ל, בסך הכול 10,569 חיילים נשפטו על היעדרות ללא אישור משירותם הצבאי מ-2020 ועד מאי 2024. מתוכם, 4,875 נשפטו לעונשי מאסר (חלקם נשפטו על סעיפים נוספים).
לעומתם, המדינה כמעט שלא נוקטת בסנקציות כלפי משתמטים, זאת על אף שבג"ץ קבע שיש לגייס את החרדים במצב המשפטי הקיים, ודרש הבהרות מהמדינה לנוכח היעדר הצעדים שננקטו לשם כך. ב-5 החודשים הראשונים של 2025 בוצעו רק 23 מעצרים של חרדים שהשתמטו משירות צבאי למרות שקיבלו צו גיוס. מיולי 2024 הוצאו 18,915 צווי גיוס לחרדים, כך ששיעור האכיפה אפסי. לעומת זאת, על 49% מהחיילים שנשפטו ב-2024 בגין אי התייצבות לשירות נגזר עונש מאסר, ובכל השנים האחרונות נרשם נתון דומה.
נדגיש כי ייתכן שנעצרו משתמטים נוספים ב-2024, אך לפי דבריהם של נציגי צה"ל עיקר האכיפה התבצעה ב-2025, שם כאמור נעצרו 0.1% מכלל אלו שהוצאו להם צווי גיוס. תהליך האכיפה, מהוצאת צו הגיוס ועד מעצר אפשרי, לוקח חודשים, ולדברי נציגי צה"ל הכלי המרכזי נגד משתמטים חרדים הוא עיכוב בנתב"ג ומניעת יציאתם מהארץ, ו-52 חרדים נגדם יש צווים עוכבו ב-2025.
רע"ן חרדים בצה"ל, סא"ל אביגדור דיקשטיין, אמר בוועדת הכנסת בשבועות האחרונים ש"נכון לעכשיו הסנקציה המשמעותית והאפקטיבית היא נתב"ג, אין כרגע סנקציה אחרת. יש יכולת לעשות מעצרים, אבל זה לא אפקטיבי בקצה. האם זה שאני אתפוס אותו ואכניס אותו לניידת יתגייס בסוף?". כאמור, צה"ל לא בוחל בעונשי מאסר כאשר מדובר בחיילים שכן התגייסו.
"לפני עשור הוחלט בצה"ל ובמשרד הביטחון להשוות ולהגביר את האכיפה של משתמטים ועריקים גם יחד - לצערנו, מהנתונים שמתפרסמים כעת עולה שצה"ל בוחר לאכוף את החוק רק כלפי עריקים", אמרה ל-N12 עו"ד יערה וינקלר-שליט מהתנועה לחופש המידע. "את נתוני האכיפה והענישה אנחנו מגלים רק לאחר עתירה והחלטה של בית המשפט - צה"ל מסתיר את הנתונים האלה וממשיך להסתיר את נתוני האכיפה כלפי משתמטים למרות המחסור הכבד בכוח אדם בצה"ל. שקיפות היא ערך נדרש בהגברת האמון הציבורי בוודאי לאחר 7 באוקטובר והגיע הזמן שצה"ל יפרסם באופן אובייקטיבי את כלל נתוני האכיפה - גם כלפי עריקים וגם כלפי משתמטים".
הירידה במספר העריקים לאחר תחילת המלחמה
מגמה מעניינת נוספת שניתן לזהות בנתונים שפרסם צה"ל לבקשת התנועה לחופש המידע היא ירידה ניכרת במספר העריקים מאז פרוץ המלחמה. ב-11 החודשים הראשונים של המלחמה היו בצה"ל 1,809 עריקים - ירידה של 30% במספר העריקים לעומת התקופה המקבילה בשנה שלפני כן, וירידה של 26% לעומת ממוצע התקופה המקבילה ב-3 השנים שלפני כן.
לפי הנתונים, 99 מילואימניקים הוגדרו עריקים מתחילת המלחמה ועד אוגוסט 2024. לצידם הוגדרו כך גם 61 קצינים ונגדים בשירות קבע.
רחוקים מיעדי הגיוס
שנת הגיוס הנוכחית מסתיימת עוד כחודש וחצי (סוף יוני), אך צה"ל רחוק מיעדי גיוס החרדים שהציב לעצמו. מתחילת שנת הגיוס גויסו 1,721 חרדים בלבד - לעומת יעד של 4,800. כ-70 אלף חרדים בגילי גיוס לא גויסו, זאת על אף שלפי עמדת הצבא חסרים לו 10,000 חיילים.
"שמנו לעצמנו יעד של 4,800 ואנחנו לא נגיע לשם. יש כאן מגמת עלייה, אבל היא לא מספיקה ולא מתאימה לצורך המבצעי הגדול מאוד", אמר דיקשטיין בוועדת הכנסת.