כחצי שנה מאז הפסקת האש בין צה"ל לחיזבאללה ו-19 חודשים מאז שפונו, יישובי הצפון מתחילים להשתקם בחזרה. 61% מתושבי הצפון המפונים, כ-42 אלף איש, חזרו לבתים מהם התפנו ביישובים אלה, כך לפי הערכת מנהלת תנופה שאחראית על שיקום הצפון שמתפרסמים ב-N12.
לפי הנתונים, ביערה, בסאסא ובשלומי נרשמו שיעורי החזרה הגבוהים ביותר - יותר מ-75% חזרה. ברוב היישובים חזרו 51%-75% מהתושבים, כולל בקריית שמונה, משגב עם, אביבים ואילון. ב-8 יישובים חזרו 25%-50% מהתושבים, כולל בחניתה ובלימן, ו-3 יישובים - מנורה, מטולה ושתולה - נותרו מאתגרים מכולם ושיעור החזרה אליהם הוא פחות מ-25%, זאת על רקע ההרס הפיזי האדיר בהם.
אסף לנגלבן ראש המועצה האזורית הגליל העליון, מדגיש שאתגר מרכזי בפני חזרת התושבים הוא כלכלי. היעדר התיירים, המכללה באזור שלא חזרה לפעול והחורף השחון שהקשה על תושבי האזור לחזור ולהתפרנס בביתם. ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ הפנה אצבע מאשימה למדינה, שלדבריו כשלה לספק תוכנית מסודרת לתושבי הצפון: "הבעיה הכי גדולה שלנו זה שאנחנו נמצאים 590 יום מתחילת המלחמה, ואנחנו עם דיבורים כמו חול ואין מה לאכול".
בחודש מרץ נרשם זינוק חד במספר המפונים שחזרו לבתיהם. עד מרץ חזרו כ-25 אלף תושבים בלבד (37% ממפוני הצפון) וב-18 במרץ המספר הזה עמד על 36,700 (54%). כזכור, צה"ל הכריז שהחל מחודש מרץ אין מניעה ביטחונית לחזור ליישובים. "הנתונים המעודדים על חזרת התושבים מעידים על חוסנם יוצא הדופן של תושבי הצפון, אך השיבה הביתה היא לא רק מספרים ואחוזים אלא סיפור של חוסן לאומי ושייכות. משימתנו העיקרית היא להביא את הצפון למקום טוב יותר ממה שהיה ב-6 לאוקטובר, בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה", אמרה עינב פרץ, מ"מ ראש מטה תנופה לצפון.
במועצות האזוריות צופים שעם תחילת שנת הלימודים הבאה שיעור החזרה יעלה משמעותית, ויותר משפחות עם ילדים יחזרו לצפון. עם זאת, חלקם צופים שחזרה למספר התושבים שלפני 7 באוקטובר עשויה לקחת שנים. עוד עולה מהנתונים שרוב גדול (85%) בקרב מי שלא חזר ליישובי הצפון שהתפנו מתגוררים כעת בקהילות שונות ברחבי הארץ, ורק 6% מתוכם גרים במלונות.
הנזק הגדול ביישובים - ומאמצי השיקום
היבט חשוב בחזרת התושבים הוא מצבם הפיזי של הבתים והתשתיות ביישוב, שחלקם ספגו נזק אדיר במהלך המלחמה. לפי נתוני רשות המיסים, 17,583 תיקים נפתחו בעקבות נזק למבנים במהלך המלחמה בצפון. מתוכם, 5,090 עוד בטיפול ועדיין לא הושלמו עבודות השיקום. רוב התיקים, 12,763, נסגרו - הסכום המלא שנתבע מרשות המיסים שולם כנגד הצגת חשבוניות המעידות על ביצוע עבודות השיקום.
עם זה, בחלק מהיישובים הנזק נרחב בהרבה, ולא מאפשר בפועל חזרה ליישוב. לדוגמה, למנרה שבו כ-14% מהתושבים, וניזוקו 154 מתוך 157 מבנים. "הבעיה המרכזית שלנו היא שיש שכונה שלמה, השכונה הדרומית שבה היו עיקר הדירות, שכל הבתים בה נפגעו, כל התשתיות בה נפגעו ואין בה כרגע גם לא חשמל, מים וביוב. כלומר גם אם אנחנו ממש רוצים אנחנו לא יכולים להחזיר לשם תושבים", אמר ל-N12 איגור אברמוביץ' ממנרה.
"אז עכשיו אנחנו במאמצי שיקום של מה שאפשר. קיבלנו תרומה של 20 בתי פאנלים, ולקחנו את המלון ונהפוך גם אותו למגורים זמניים. אנחנו מכוונים לכך שרוב הקהילה תוכל לחזור בספטמבר-דצמבר. השיקום המוחלט צפוי להסתיים ב-2028, אם הכול יתנהל היטב", הוא מוסיף.
במטולה, בה חזרו כ-20% מהתושבים, נהרסו כמעט כל מבני הציבור, וכ-500 בתים פרטיים, וביישוב מעריכים שכשליש מהם שוקמו מאז הפסקת האש. בשתולה חזרו כ-20%-25% מהתושבים, לנוכח ההרס הנרחב ביישוב, היעדר תחושת ביטחון וקשיים נוספים.
האתגרים בפני חזרת התושבים - והתסכול מהממשלה
אתגרים רבים עומדים בפני תושבי הצפון המפונים שמקווים לחזור לביתם, אך ייתכן שהמרכזי שבהם הוא הכלכלי. ראש המועצה ראש המועצה האזורית הגליל העליון אסף לנגלבן מדגיש את גודל האתגר: "המלחמה יצרה אתגרים כלכלים בהרבה היבטים. קודם כל המכללה (מכללת תל-חי) עוד לא חזרה במלואה, ולכן אלפי סטודנטים לא נמצאים באזור. גם קריית שמונה, כעיר מרכזית באזור עוד לא חזרה לגמרי, והתיירות מחו"ל, שכמעט איננה קיימת, ופוגעת בנו כאזור תיירות.
"לזה צריך להוסיף את משבר המים המשמעותי והחריף של השנה האחרונה – קיבוץ הגושרים לא פתחו את הקיאקים וגידולי השדה של החקלאים פחות מצליחים. כל הדברים האלה מאוד משפיעים על הכלכלה, פחות כסף זורם לעסקים המקומיים – הכלכלה המקומית במצב קשה", הוא מוסיף. בנוסף לכך אומר ראש המועצה שהוא מצפה שצה"ל יישאר עם כוחות גדולים בדרום לבנון ובמרחב הגבול, כדי לאפשר לתושבים לשקם את תחושת הביטחון שלהם.
סוגיה נוספת שמפריעה לשיקום היישובים הוא מיגון מבני הציבור. "יש לי גני ילדים ובתי ספר שחזרו עכשיו ללמוד, זה קו העימות, לא ממוגנים, מה אני אומר להורים? איזה סיפור אני מספר להם אחרי מה שקרה באוקטובר 2023", אומר משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר.
ליישובי המועצה האזורית הגליל העליון חזרו כ-60% מהתושבים, ולנגלבן מספר הוא אומר שמשפחות עם ילדים בגיל יסודי התקשו יותר לחזור לעומת שאר האוכלוסיות. בבית הספר ביראון שבשטחי המועצה היו לפני המלחמה 180 תלמידים. כעת, לומדים בבית הספר 26 תלמידים בלבד, ולנגלבן צופה שבשנה הבאה יפתחו את שנת הלימודים כ-100 תלמידים. לדבריו, האתגר שעומד בפני המועצה הוא להביא משפחות חדשות ולהתרחב, והבהיר שהיא מתחילה בתהליכי קליטת תושבים.
במועצות קיים גם תסכול לגבי היעדר תוכנית ממשלתית מקיפה ומספקת לשיקום הצפון. דוידוביץ מצביע על השינויים התכופים בנושאי האחריות על שיקום הצפון והיעדר קשב מספיק בממשלה כגורמים המרכזיים להיעדר המענה המספק. "שום קידום של תוכנית שממשלת ישראל הבטיחה לכל יישובי קו העימות, לא קורמת עור וגדים, לא מיושמת ולא מקודמת. למרות שיש רצון של השר הממונה אלקין, הכול תקוע. וככל שהימים נוקפים - אנשים מאבדים יותר את התקווה ואת הביטחון ואת האמון במערכות".
דוידוביץ מוסיף: "כל עסק בגליל ובקו העימות הוא קו חיים למשפחות. עסקים שמדשדשים פה חייבים לקבל סיוע. הסיוע הזה מבושש מלהגיע, אז עוד עסק נקלה לקשיים ועוד עסק ייסגר. הצרות גדולות, המילים גבוהות והביצוע – אפס".
"הפיצוי שמקבלים חלק היישובים המפונים הוא לא מלא, אם נאמר בעדינות", אומר איגור ממנרה. "איפה שאפשר לא לתת לא נותנים. הם כן מסייעים איפה שאפשר, אבל הם יכולים והם צריכים יותר. המדינה באירוע, אבל לא מספיק".
נזקי המלחמה - והפריחה המחודשת
לצד הנזק למבנים וליישובים, הלחימה בצפון הותירה צלקות גדולות על פניו של הטבע הישראלי. מאז תחילת המלחמה נשרפו כ-200 אלף דונם במאות מוקדים בעקבות אלפי השיגורים לשטח ישראל. עם זאת, ברשות הטבע והגנים מעודדים מהשיקום של הטבע בצפון.
"החורף, למרות שהיה שחון, עשה את מה שהוא יודע לעשות. עדיין ירדו גשמים שאפשרו נביטת צומח והתאוששות של הצומח שנפגע בשריפות המלחמה", אמר ל-N12 ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, והוסיף: "בכל מקום בו התרחשה שריפה בחורש או בבתה עשבונית, השטח הספיק להשתקם במהלך החורף והאביב. רבים מעצי החורש נחרכו והצליחו להעלות עלווה ירוקה.
עם זאת, דולב מבהיר שהמלחמה גרמה לנזקים ארוכי טווח: "חלק מהעצים שנשרפו כליל, התחדשו מבסיס הגזע והשורשים וייקח להם שנים לא מעטות לחזור לגודלם המקורי. מיעוטם של עצי החורש נפגעו ללא השתקמות, כמו גם עצי מחט נטועים. חשוב לזכור שהמערכת הטבעית בארץ חשופה לאורך אלפי שנים עם שרפות שנגרמו בידי אדם, והצליחה להתפתח בהתאם".
ברשות מדגישים שבימים אלה שבימים אלה מתבצע סקר של בעלי חיים בצפון, ועד כה טרם תועדו ממצאים חריגים. במקביל מתבצע סקר צומח באזורים שנפגעו מנזקי המלחמה, ופעולות שיקום נוספות מתוכננות להתקיים בחודשים הקרובים.