התוכנית הישראלית להקים עיר הומניטרית בדרום רצועת עזה מכה גלים במזרח התיכון. התוכנית, עליה הכריז שר הביטחון כ"ץ בתחילת השבוע, עוררה כבר התנגדות בין-לאומית ומעלה שאלות מבצעיות ומשפטיות מורכבות. מיקום העיר, השאיפות הישראליות, התגובות בעולם ועמדת המשפט הבין-לאומי - N12 עושים סדר.
התוכנית השאפתנית של ישראל
- שר הביטחון כ"ץ הודיע על התוכנית השבוע ואמר שתוקם עיר הומניטרית שתרכז מאות אלפי פלסטינים שיתפנו אליה. בסוכנות הידיעות AP דווח שהמבצע יתחיל בהנעת 600 אלף פלסטינים מהמתחם ההומניטרי אל-מוואסי, עם יעד להניע לשם את כל אוכלוסיית עזה.
- כ"ץ הבהיר שמי שייכנס לעיר לא יוכל לצאת, והכניסה אליה תהיה דרך נקזים וללא אנשי חמאס.
- שר הביטחון אמר שצה"ל יוכל לבנות את העיר ההומניטרית במהלך 60 ימי הפסקת האש עם חמאס.
במקביל, בישראל מתכננים להשתמש בעיר ההומניטרית כדי לעודד את האוכלוסייה העזתית להגר אל מחוץ לישראל. - מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל לשעבר אמיר ברעם מוביל את התוכנית וכבר מקדם אותה.
- מטרת העיר: בידוד האוכלוסייה ממחבלי חמאס, הקמת מנגנונים לעידוד הגירה מרצון - ויצירת סדר אזרחי חדש.
העיר תוקם על חורבות העיר רפיח, שכמעט כל המבנים בה נהרסו. היא תמוקם בין ציר פילדלפי לציר מורג שבשליטת צה"ל, מה שיאפשר לישראל שליטה מבצעית עליה. העיר עצמה תכלול מתחם ענק של מאהלים ומבני קבע, וייבנו בה תשתיות.
- בישראל ירכזו את רוב הסיוע ההומניטרי שיוזרם לתוך הרצועה אל תוך העיר, במטרה שהסיוע יביא את האוכלוסייה העזתית למקום.
הגינויים בעולם
- בעולם מיהרו להגיב לתוכנית החדשה של ישראל, וכמה מדינות מפתח הביעו חוסר שביעות רצון ממנה.
- שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי הודיע שבריטניה תתנגד ליוזמה: "הופתעתי מהצהרותיו של כ"ץ, הן מנוגדות לכיוון שאנחנו הולכים אליו ולקרבה שלנו להפסקת אש", אמר שר החוץ, והוסיף שהוא לא רואה בתוכנית "רצינית" בהקשר ההומניטרי.
- קטאר הכריזה גם היא השבוע שהיא מתנגדת לתוכנית: "אנחנו הבהרנו שאנחנו מתנגדים לשינוע של פלסטינים או העברתם מחוץ לאדמה שלהם", אמר דובר משרד החוץ הקטארי
- בכיר באיחוד האמירויות הבהיר שהוא מתנגד לכל ניסיון לבצע רילוקיישן לפלסטינים
- כצפוי, גם חמאס גינה את התוכנית.
הקושי המשפטי
לצד הקשיים המבצעיים והלחצים הדיפלומטיים, התוכנית הישראלית החדשה מעלה גם שאלות משפטיות קשות, וייתכן שעומדת בסתירה לדין הבין-לאומי. הקושי המשפטי נעוץ בכמה חלקים בתוכנית - מהנעת האוכלוסייה לעיר, דרך איסור היציאה ממנה, ועד עידוד ההגירה אל מחוץ לעזה.
"זו נראית לי תוכנית שהיא על פניה בלתי חוקית מבחינת המשפט בין–לאומי", אומר ל-N12 פרופסור יובל שני, ראש הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי באוניברסיטה העברית. "הבעיה בראש ובראשונה היא לנייד אנשים בכפייה בתוך אזור לחימה שנתון בחלקו למשטר כיבוש. זה דבר שהמשפט ככלל לא מאפשר, אלא במקרים חריגים מאוד ספציפיים, לדוגמה צורך מבצעי מאוד מיידי. אבל מה שאי אפשר לעשות זה לכפות על אנשים לעבור כשאין צורך מבצעי קונקרטי, ולא נראה שזה המצב".
שני מדגיש ש"עידוד" האוכלוסייה העזתית לעבור לעיר באמצעות הזרמת סיוע הומניטרי אליה בלבד משול לכפייה בעיני המשפט הבין-לאומי. כמו כן, הוא מוסיף שהעובדה שהאוכלוסייה העזתית כבר פונתה ממקום למקום כמה פעמים במהלך המלחמה מקשה על המצב המשפטי.
הסוגיה השנייה שמעלה קושי משפטי היא סוגיית איסור היציאה מהעיר, עליו הצהיר שר הביטחון כ"ץ. "גם כשיש אפשרות לפנות אנשים בזמן לחימה - הפינוי חייב להיות זמני תוך מתן אפשרות לחזור. ככל שהתוכנית מדברת על לא לאפשר לתת להם לצאת מהעיר היא לא חוקית. אתה לא יכול לכלוא אנשים, זה נוגד את המשפט הבין-לאומי", אומר שני.
בנוסף, גם עידוד האוכלוסייה הפלסטינית להגר מעזה הוא בעייתי מבחינת הדין הבין-לאומי, כך לפי שני: "אתה לא יכול לחייב אנשים לעזוב או לעודד אותם לעזוב אקטיבית. גם לייצר תמריצים חיוביים להגירה זה מאוד בעייתי, אבל תמריצים שליליים הם כפייה בלתי חוקית".
שני מזהיר מפני ההשלכות שעשויות להיות למימוש התוכנית, ואומר שחלק מההיבטים בה עשויים להיכנס לתחום המשפט הבין-לאומי הפלילי, והדין עשוי לראות בהם פשע מלחמה. "זה עשוי ליצור חזית משפטית נוספת לישראל", הוא מזהיר.