תאונת הדרכים הקשה שהתרחשה היום (חמישי) בכביש 90 ושבה נהרגו 4 בני אדם היא חלק ממגמה מדאיגה: מאז תחילת 2024 נהרגו לא פחות מ-221 ישראלים בתאונות דרכים - זינוק חד של 24% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, ויותר מכל שנה אחרת בעשור האחרון. התקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הגוף שאחראי לטיפול בנושא, רק ירד בשנה האחרונה, וחסרות מאות ניידות ומצלמות לעומת היעדים שהוצבו לפני כמעט 20 שנה.
"אלו מספרים מטורפים וחריגים שלא ראינו 20 שנה", סיפר ל-N12 מנכ"ל עמותת אור ירוק עו"ד יניב יעקב. "העלייה הזו בהרוגים היא תוצאה של הזנחה ארוכת טווח. יש התעלמות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מהאחריות שלו, וזה התעצם במשמרת של השרה רגב. אנחנו לא רואים שום גוף שעושה משהו כדי לטפל בזה".
במסגרת תחקיר "המקור", סיפר יונתן יהוסף, לשעבר ראש המטה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, שהשרה אמרה לו שהפן המקצועי של המשרד "לא מעניין אותה בכלל". יהוסף הוסיף שפגישות מקצועיות במשרד קורות פעם בשבועיים, ושבשאר הזמן רגב, שאחראית לבטיחות בדרכים, לא עוסקת בפן המקצועי כלל.
יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים וחבר הכנסת מטעם יש עתיד בועז טופורובסקי, שעסק בנושא תאונות הדרכים במשך שנים רבות, הטיח ביקורת נוקבת בהתנהלות הממשלה: "בטיחות בדרכים אף פעם לא עניינה את השרה רגב. ידוע שאחרי מלחמות גדולות יש עלייה בתאונות דרכים, התרענו על זה בוועדה - ולא עשו כלום. לאף אחד לא אכפת ואף אחד לא משלם את המחיר. יש קונצנזוס לגבי הצעדים שצריך לנקוט - ואנשים מתים סתם".
גם יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יורם הלוי הביע את תסכולו בוועדת הכנסת בשבוע שעבר, וסיפק תחזית מדאיגה: "השנה הזו תסתיים עם 450 הרוגים - השנה הקטלנית ביותר ב-18 השנים האחרונות. אין סיבה לקיומה של הרשות במתכונת הנוכחית בלי שיניים, בלי כלים, בלי סמכויות ובלי תקציבים".
הצמתים עם הכי הרבה תאונות קשות
לפי ניתוח ANYWAY מבית נתון לשינוי שנעשה על ידי עתליה אלון וגל רייך, הצומת שבו התרחשו הכי הרבה תאונות קשות וקטלניות ב-5 השנים האחרונות הוא מחלף השבעה שסמוך לחולון. במחלף התרחשו 13 תאונות קשות וקטלניות ו-146 תאונות קלות. אחריו ברשימה נמצא מחלף לה גווארדיה שבתל אביב, שבו התרחשו 12 תאונות קשות וקטלניות ו-142 תאונות קלות.
הצמתים שסוגרים את רשימת עשרת הצמתים המסוכנים בישראל הם צומת בית דגן, מחלף מורשה, מחלף גנות, מחלף מסובים, מחלף סומך, מחלף ישי וצומת העשור. הצומת שבו נהרגו הכי הרבה ישראלים בתאונות דרכים ב-5 השנים האחרונות הוא צומת עזון, שבו נהרגו 5 בני אדם. בצומת מורשה נפצעו 350 ישראלים - יותר מבכל צומת אחר.
מתוך 15 הצמתים שהיו בהם הכי הרבה תאונות קשות וקטלניות, 10 נמצאים באזור המרכז, ככל הנראה בשל התנועה המוגברת באזור. 4 צמתים נמצאים בצפון ואחד ביהודה ושומרון.
"השנה הגרועה ביותר ב-19 השנים האחרונות בבטיחות בדרכים מוכיחה עד כמה נדרשת מדיניות ברורה שתעוגן בתוכנית לאומית רב-שנתית מתוקצבת על פי עקרונות 'חזון אפס' - אפס הרוגים בתאונות דרכים. לשם כך אנו פועלים", אמרה עתליה אלון, מנהלת המחקר והפיתוח של פרויקט ANYWAY ומייסדת שותפה של נתון לשינוי.
רוב התאונות הקטלניות: בנסיעות בין-עירוניות
רוב התאונות הקטלניות בשנה האחרונה התרחשו בכבישים בין-עירוניים, ובכבישים אלו נרשמה עלייה של 35% במספר ההרוגים. בכבישים עירוניים לעומת זאת, מספר התאונות הקטלניות נשאר זהה לשנה שעברה. בחברה הערבית נרשמה עלייה של 79% במספר ההרוגים בתאונות השנה, ואילו בחברה היהודית חלה עלייה מתונה יותר של 11%.
יותר משליש מההרוגים בתאונות הם משתמשי רכב פרטי, 25% הם הולכי רגל, 23% השתמשו בקטנוע או באופנוע ו-16% השתמשו בכלים אחרים. עלייה חריגה במספר ההרוגים נרשמה גם בקרב נהגים צעירים.
המדינה לא עומדת ביעדים - ומאות ישראלים נהרגים בכבישים
ב-2006 הכריזה ישראל על תוכנית לאומית לטיפול בתאונות דרכים, והציבה יעד ברור להוריד את מספר ההרוגים מתחת ל-300 עד שנת 2015. אך המציאות בפועל עגומה - מאז 2015, שנת היעד, לא ירד מספר ההרוגים מ-300 אפילו פעם אחת, ומספר ההרוגים בישראל גבוה לעומת מדינות העולם.
את העלייה הנוכחית אפשר לתלות במספר גורמים אפשריים. ראשית, מומחים לתאונות דרכים מספרים שמלחמות משפיעות לרעה על הנהיגה ומובילות לעלייה במספר התאונות. המלחמה מביאה ללחץ נפשי גובר, עייפות וצורך לפרוק עול שעשויים להשפיע לרעה על הנהיגה בכבישים.
במקביל, ההזנחה של תחום הבטיחות בדרכים ב-20 השנים האחרונות נותנת את אותותיה. בכבישים קיים מחסור חמור של ניידות וכלי אכיפה, לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים חסר תקציב, משרד התחבורה לא מתייחס באופן מספק לנושא - ומספר ההרוגים בכבישים מזנק.
מנכ"ל עמותת אור ירוק עו"ד יניב יעקב מסכם: "הידרדרות זו מילה עדינה למה שאנחנו רואים עכשיו בכבישים. חייבים להפעיל תוכנית חירום. אם לא יהיה שיפור כל מי שקשור לזה צריך לשים את המפתחות וללכת הביתה".
מלשכת שרת התחבורה מירי רגב נמסר בתגובה: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תחת שרת התחבורה רגב, הציב את נושא הבטיחות בראש סדר העדיפויות, דבר הבא לידי ביטוי, במסגרת הסיכום התקציבי חסר התקדים של יותר מ-50 מיליארד שקלים שהשרה רגב השיגה עם כניסתה לתפקיד, לטובת שיפור תשתיות הדרכים והבטיחות בדרכים במדינת ישראל.
"יצוין כי עוד בקדנציה הקודמת, השרה רגב העבירה החלטת ממשלה לגיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית למאבק בקטל בדרכים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל בשיתוף פעולה עם הרלב"ד להוציא לדרך את התוכנית הלאומית ולקדם החלטות ממשלה ושינויי חקיקה נדרשים על מנת לעצור את הקטל בדרכים ולהציל חיי אדם.
"בהנחיית השרה רגב, המשרד פועל בימים אלה להפיכתם של כבישים אדומים לכבישים בטוחים יותר. כמו כן מטפל המשרד במאות מוקדי סיכון ברחבי הארץ בתוואי העירוני והבינעירוני בהן מתרחשות תאונות.
"בשנה החולפת בלבד טופלו עשרות פרוייקטים בטיחותיים ומוקדי סיכון. בנוסף לכך משרדנו תקצב בעשרות מיליוני שקלים נוספים לטובת פרויקטים חדשים שיטופלו בקרוב.
"תחקיר המקור השקרי הוא בליל המצאות תלוש מהמציאות, לו"ז מדגמי מיומן השרה הוצג והראה כי השרה רגב עובדת לילות כימים לטובת אזרחי ישראל.
"חבל שטופורובסקי מנסה לעשות פוליטיקה קטנה ולא מציין את הפניות הרבות שהוא העביר למשרד וטופלו".