שרית אשואל היא האישה החזקה בקפריסין. אשואל קיבלה לאחרונה את התפקיד הנחשק - מנהלת הפרויקט של הבית בקפריסין ביורובאסקט. ספרד, יוון, איטליה, גאורגיה, בוסניה והמארחת קפריסין ישחקו באי השכן. אשואל, מפיקה כבר מעל לעשור, התקבלה לתפקיד כבר לפני שנתיים ומאז מחלקת את זמנה בין ישראל לקפריסין. כעת, רגע לפני הטורניר הגדול, היא גם התפנתה לראיון לערוץ הספורט.
איך הגעת לתפקיד כה מרשים ובינלאומי?
"לאורך השנים הייתי מעורבת בפרויקטים בעיקר בתחום האירועים הממלכתיים. עולם הכדורסל הכיר אותי אפשר להגיד לראשונה בשנת 2017 כשאירחנו את היורובאסקט כאן בישראל. בזכות העבודה שלי בחברת ההפקות `קומטק`, אשר הפיקה עבור איגוד הכדורסל מספר אירועים בינלאומיים לאורך השנים, וכן בענפים נוספים, רכשתי ניסיון מקצועי רב - מה שהוביל לכך שנעשתה אלי פניה רשמית מההתאחדות הקפריסאית עם הצעה לניהול הפרויקט בבית שלהם. הם חיפשו מישהו עם ניסיון, שעבד עם פיב"א, לא רצו ללמד מההתחלה רגע לפני אירוע בסדר גודל כזה וכך נוצר החיבור".
לא מופתעים שמי שעומדת מאחורי האתגר הגדול הזה בדמות אחראית על הבית כולו, היא אישה?
"קודם כל, אם להיות כנה, אני לא רואה הבדל בין גבר לאישה בתפקיד הזה, אבל כן, לשאלתך, ב-90 אחוז מהמקרים כן. כשאני שולחת מיילים, בטוחים שמי שעומד מאחוריהם הוא גבר, גם השם שלי הוא לא בינלאומי. תמיד מופתעים שאישה מנהלת את ההצגה. מאמינים תמיד שזה יהיה גבר. אני בעולם הספורט כבר מעל 8 שנים, זה אמנם עולם גברי, אבל יש הרבה מאוד נשים חזקות שמנהלות בפועל את כל מה שקורה מאחורי הקלעים. בפיב"א למשל, חלק ניכר ביותר של המנהלים הן בכלל מנהלות, שזה לגמרי תענוג. בהתחלה היו גבות שהורמו, אבל עם הישראליות, עם הפלפל ועם החיוך שהבאתי, הן גם ירדו".
מה התפקיד כולל?
"הכל. בעיקר ניהול הקשר הישיר מול פיב"א לכלל הצרכים והדרישות הנלוות לאירוע בסדר גודל כזה. מרמת האבטחה והאקרדיטציה, תחבורה, כרטיסים, שיווק, חסויות, חוזים עם בתי מלון, מה אוכלים השחקנים, מתי הם מתאמנים, מתי מתראיינים, אופרציות מדיה ועד ניהול תקציבי. כמובן שאני לא עושה את זה לבד ויש פה לצידי צוות גדול מאוד של הרבה אנשים שמוודאים שהכל ילך כשורה. יש מעל 350 מתנדבים בבית בקפריסין. מספר שנחשב גבוה יחסית לאירוע כזה וההיענות היתה מרשימה כבר מההתחלה".
"המתנדבים ברובם קפריסאיים, אבל הגיעה לנו גם כמות לא מבוטלת של מתנדבים מיוון, בריטניה ואפילו מישראל ואני גאה על זה מאוד. הבית שלנו, נחשב ל`בית המוות`, עם אלופת אירופה ספרד, יוון שהיא נבחרת אדירה, איטליה נבחרת עם מסורת ויכולת, וכן גיאורגיה ובוסניה שמגיעות גם כן עם שחקני NBA. זה הבית שיצפו בו הכי הרבה אנשים, עם לא פחות מ-240 עיתונאים וצלמים שיגיעו מכל העולם לסקר".
מה ההשקעה שעומדת מאחורי ארגון כזה?
"14 מיליון יורו הושקעו בשיפוץ האולם שעד לפני שנה לא עמד בסטנדרט המחמיר של פיב"א והיום גורם לכל מי שנכנס בפתחו, לחיוך גדול והנאה מרובה. בנוסף, עלות מוערכת של כלל ההוצאות באירוע עומדת על סדר גודל של כ-7 מיליון יורו. משנת 2023 אני עובדת על סקיצות ומפרטים, מציאת ספקים מתאימים, כח אדם איכותי וענייני תקציב. הישיבות גם כוללות את אנשי הממשלה שתומכים בספורט ופתחו את הכיס עם 2.5 מיליון דולר. אנחנו כמובן עמלים גם על גיוס ספונסרים ומכירת כרטיסים".
לא מתים עלינו בעולם בלשון המעטה, איך מקבלים אותך בקפריסין?
"מהרגע שהגעתי לכאן הרגשתי בטוחה וכולם פה קיבלו אותי בזרועות פתוחות. הם סופר גאים להגיד שהמפיקה שלהם היא מישראל. אני יודעת שיש נטייה בתקופה האחרונה להצניע ולהסתיר, אך מה שקרה כאן מהרגע הראשון שהגעתי הוא בדיוק ההפך. תמיכה אינסופית וחיבוק גדול מכל מי שסביבי. בנוסף, אני לא לבד פה וזה כיף, יש פה צוות ישראלי מעורב כמעט בכל המחלקות".
"צוות ישראלי מפיק את שידורי הטלוויזיה והגרפיקה עבור פיב"א, וכשראיתי את רשימת אנשי הצוות וכל השמות ישראלים, זה היה מאד מרגש - צלמים, במאים ואנשי טכני, כולם משלנו. יש לנו מתנדבים ישראלים, בשפה המקצועית הם נקראים `אטאשה`, צמודים לנבחרות, כאלה שכבר עבדו איתנו בעבר וכעת `ייבאנו` אותם במיוחד לטובת התפקיד הזה. בקיצור, אנחנו בכל מקום. וזה הכי כיף שיש".
מה השחקנים מקבלים מהרגע שהם מגיעים אליכם?
"השחקנים ישנים בריזורט, לא במלון סטנדרטי. פיב"א מאוד מרוצים. זה מלון חמישה כוכבים עם כל הצרכים שלהם, כולל לאונג` שחקנים מפנק עם נוף לים. התפריטים הם מאד מסודרים, בדרך כלל אנחנו מקבלים בחזרה מהנבחרות הערות ובקשות לתוספות, אך כל פעם הם מרוצים ולא שמענו עד כה אף תלונה. לבוסנים, למשל, היה חשוב לא לאכול חזיר וכמובן שנענינו לבקשה המותאמת. כל נבחרת מקבלת חדר ישיבות פרטי וחדר אוכל פרטי לטובת שמירה על פרטיות".
איזה פרט פיקנטי את יכולה לספר לנו על בקשה מיוחדת, סוד שאף אחד לא יודע מאחורי הקלעים?
"מאחורי הקלעים יש לא מעט רגעים מצחיקים. למשל, אחת הנבחרות ממש התעקשה ו-וידאה כי יש במלון חדר גיימינג עם פלייסטיישן כדי שהשחקנים ישחררו מתחים, בזמן שאחרים נלחמו על החדרים עם הנוף הכי טוב לים. והיה גם כוכב NBA אחד שביקש שהחדר שלו יהיה רחוק מהקבוצה כי הוא חייב שקט מוחלט לסיאסטה שלו… בסוף את מבינה שגם הגדולים ביותר, עם כל התהילה, נשארים עם הקטנות הכי אנושיות. זה החלק הכי כיף בעבודה - לגלות שהרגעים הקטנים האלה הם מה שעושים את האירוע לאנושי באמת".
מה את אומרת לבחורה צעירה עכשיו שיושבת בבית ורוצה להיות כמוך, להיות מרחק מיאניס אנטטקומפו?
"כשאני מסתכלת לאחור על הדרך שעשיתי - מילדה חרדית שגדלה בבית בלי אינטרנט ועד לניהול אחד הפרויקטים הגדולים בעולם הספורט, אני מבינה שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. כוח, בעיניי, הוא לא רק ביכולת להנהיג אחרים, אלא גם באומץ לשבור תבניות, לחלום גדול, ולהאמין שמגיע לך להיות שם - גם אם אף אחד לא ציפה. אני כאן כדי להזכיר לכל אישה, לכל נערה - שהשולחן הזה שייך גם לך. אם את מביאה איתך תשוקה, נחישות ואמונה בעצמך - אין גבול למה שתוכלי להשיג".
מה נאחל לך לסיום?
"אני מאחלת לעצמי לא לעצור אף פעם. להמשיך לחלום חלומות שמפחידים אותי - ואז להגשים אותם. היום אני מנהלת בית באירוע ענק של פיב״א, מחר אני רוצה להיות במעמד הכי גדול שיש, להוביל את הפקת האולימפיאדה. לא פחות. זה החלום - להביא את היכולות, הדיוק והתשוקה שלי לבמה הכי גדולה בעולם הספורט, ולדעת שמה שהיה פעם דמיון רחוק הפך למציאות".
