כל ההתחלות קשות. ברגע שאתם מוצאים את עצמכם בסביבה לא מוכרת דברים לא בהכרח ירגישו טבעיים, כי זה הטבע האנושי. פתאום האנשים שמולכם קצת אחרים, החוקים גם קצת שונים, צריך להתרגל לסיטואציה. לרוב בני האדם זה לוקח זמן. אנטוניו בלייקני עובד קצת אחרת.
כוכב הפועל ת"א שתפגוש הערב (חמישי) את מונאקו התקשה בתחילת הדרך באדום, אך פתיחת העונה שלו ביורוליג טובה מאוד. בלייקני פתח את 2025/26 כשהוא עם 16.2 נקודות ב-20:43 דקות למשחק, באחוז משוקלל (שמחשב זריקת עונשין כ-1, זריקה רגילה ל-2 ושלשה כ-3) של 72.5% גבוה מאוד.
בלייקני הסקורר המוביל של הפועל ת"א באירופה כשהוא במקום השביעי בלבד בכמות הדקות, במקום השלישי בכמות הזריקות ועם אפס משחקים בחמישייה. הכדורסל שלו אולי לא הכי יעיל, מה שמתחבר ל-47.4% מהשדה שנחשב נמוך, אבל עובד. אוהדי האדומים התקשו לאכול את בלייקני בתחילת הדרך בגלל שהוא אוהב ללכת על זריקות קשות. בימים הראשונים זה לא עבד, אבל במאני טיים של עונת היורוקאפ ובחיתולי עונת היורוליג זה עובד גם עובד.
מבין 27 שחקנים שקולעים לפחות 14.5 נקודות למשחק העונה בלייקני היעיל ביותר. בהתבסס על אותו מדד אחוז משוקלל, טרו שוטינג בלעז. כל זה כש-46 מ-50 הזריקות שלו העונה ביורוליג היו תחת שמירה, כלומר 94%. איך זה מתחבר? אנחנו כאן, איך לא, בשביל לחפש תשובה.
זה מתחיל קודם כל מדימטריס איטודיס. יו"ר ארגון מאמני היורוליג משתמש בבלייקני בצורה אחרת, שונה ממה שהוא (וסטפנוס דדאס) השתמשו בשנה שעברה. במשחק מול פריז למשל בלייקני עלה 3:44 דקות לסוף הרבע הראשון, ירד, עלה שוב לשלוש דקות באמצע הרבע השני, ירד ועלה שלוש דקות לסוף הרבע השלישי כשהוא נשאר על הפרקט עד לסיום.
הרוטציה העמוקה של הפועל מאפשרת לבלייקני לשחק כדורסל מעט שונה מהמשחק הרגיל, כזה שיותר מזכיר אינטרוולים. בזמן שאלייז`ה בראיינט (27:30 דקות למשחק) או ואסיליה מיציץ` בונים התקפות, התפקיד של בלייקני הוא לעלות, לקלוע ולרדת. גם במשחקים בהם הוא על הפרקט לתקופה ממושכת יותר הוא יכול להעלות ולהוריד הילוך.
בלייקני לרוב מקבל את הכדור לידיים כשהוא מול שחקני הספסל של היריבה, מה שמייצר לו יתרון מסוים, גם אתלטי. במובן הזה הוא עשוי להזכיר במעט את התפקיד שהיה אשתקד לנדיר היפי בפריז - לא שחקן שפותח, אבל כן אחד השחקנים הכי טובים של הקבוצה. שחקן שמקבל רישיון לזרוק ועושה את זה עם הרבה מאוד כישרון.
(צילום התמונה בראש הידיעה: אלן שיבר, סופיה)
זאת נקודה חשובה, אבל מדובר רק במסגרת. בלייקני משתמש בכל הכלים האתלטיים שברשותו כדי להשיג נקודות, ובראש בראשונה עומד הכישרון שמלווה כל גארד ברמות הגבוהות היום, ההאטה. ראינו את השחקן השישי של הפועל סוחט לא מעט עבירות בזריקות לשלוש נקודות.
צפו למשל במהלך הזה, מהניצחון על אנדולו. תראו איפה בלייקני מקבל את הכדור ביחס לג`ורדן לויד. לדרך בה הוא מאיץ כאילו הוא עומד להיכנס פנימה ואז להאטה על קשת השלוש. ללויד לא נותרה ברירה אלא לעשות עבירה. סחיטת שלוש זריקות עונשין היא המהלך המשתלם ביותר בכדורסל. בשני המשחקים הראשונים במפעל זה היה הנשק המרכזי של בלייקני.
ההאצה קיימת אצל לא מעט שחקנים עם עבר ב-NBA, כשבלייקני יכול גם לסיים בטבעת אם יש בכך צורך, אך ההאטה היא הסיפור האמיתי. ברגע שהוא מליח להגיע לאן שהוא רוצה לפני השומר הוא מזמין עבירות מיותרות, בסגנון שעשוי להזכיר את הדרך בה שיי גילג`ס אלכסנדר הצעיד את הת`אנדר לאליפות ה-NBA הראשונה בתולדות המועדון מאז המעבר מסיאטל. זאת גם הסיבה הראשונה ואולי המרכזית ליעילות של בלייקני - הוא סוחט עונשין וקולע אותו.
במדידות שנערכו לבלייקני ב-2017, לפני שנבחר בדראפט ה-NBA, נמצא שמוטת הידיים שלו היא 2.02 מ`. יחד עם מרכז כובד נמוך באופן יחסי הוא מצליח לייצר יתרון לפני יריביו, כשלא מדובר רק בכוח מתפרץ אלא גם ביכולת פשוט להגיע לזוויות שאחרים לא מגיעים אליהן. הוא מספיק ארוך וחזק כדי להתמודד עם שומרים עקשנים מצד אחד, ומספיק נייד בשביל להתמודד עם סנטרים שמקבלים אותו אחרי חסימה.
בלייקני נוטה לעלות לג`אמפ שוט אחרי חסימות, מגמה שבלטה גם בעונה שעברה וגם בעונה הנוכחית, ועושה את זה עם שליטה יוצאת דופן בכדור. תראו למשל כאן איך הוא שולט בו אחרי התנועה של ג`ונתן מוטלי שנועדה לנפנף ממנו את ההגנה. הזריקה אמנם הסתיימה בהחטאה, אך מדובר בזריקה טובה שבאותה מידה הייתה יכולה להיכנס.
זה הופך את בלייקני לשחקן מסוכן בפיק-נ`-רולים כאלה, כשכמעט כולם מסתיימים בזריקה משלו. אם יחליפו מולו הוא יכול להשיג נקודות מול הגבוה בלי יותר מדי מאמץ. אם ינסו להיצמד אליו אחרי החסימה, הוא יכול לייצר מרווח או לסחוט עבירה מהשומר. במקרה בו מנסים ללכת על "אובר", כלומר לעקוף את החסימה ואז להגיע לבלייקני, הוא מספיק מהיר בשביל לסיים בפנים.
בלייקני נמדד עם קפיצה בגובה של 45 אינץ`, או 1.14 מ`. זה הופך אותו לשחקן מסוכן במעבר או בבידודים, למרות שהוא מעדיף "להתפשר" על ג`אמפ שוט, וזה אולי הצעד הנוסף שחסר במשחק שלו, בדגש על האנד-אופס סמוך יותר לסל.
צעד אחד נוסף לעבר הטבעת, אולי כשהמהלכים יתחילו בחסימות מעט יותר נמוכות שמאפשרות לו להתקרב פנימה או כשהוא מעט יותר בתנופה. כאן למשל מול ולנסיה הוא קיבל כדור במצב בו היה יכול לזרוק ובחר להיכנס פנימה, כשהוא מנצל את אותה אתלטיות. בכל אופן, אנחנו רואים אותו השנה משחק הרבה יותר עם הגבוהים מאשר בעונה הקודמת.
תוסיפו לזה את היכולת של בלייקני בקאץ`-אנד-שוט, כשהשנה מדובר ב-20% מזריקותיו לעומת 15.2% בעונת היורוקאפ הקודמת, וקיבלתם סקורר כמעט מושלם. אחד שיכול לזרוק מהבלטה ולקלוע, לתקוף שומרים נמוכים ולתקוף שומרים גבוהים. אחד שעושה כל מה שהוא רוצה על המגרש, גם אם לפעמים הכדור לא נכנס. למזלו, לפחות עד עכשיו, הוא בהחלט כן.
