(אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
(אלן שיבר)|צילום: ספורט 5
‏אם היינו שואלים את האוהד הבית״רי הממוצע לפני המשחק נגד מכבי חיפה מי לדעתו תנצח, כנראה שהיה אומר שאלה יהיו דווקא הירוקים מהכרמל. קשה לבקר את הבית״רים על הפסימיות, הרי גדל כאן דור שראה בטדי הרבה יותר רע מטוב, וגם החבר`ה הוותיקים הספיקו להתרגל בעיקר לחולשה של השנים האחרונות ולשכוח מהעבר המפואר של הקבוצה הירושלמית.

רצה הגורל ולאחר שתי דחיות, אינספור החלפות ביתיות ולא מעט חששות, המשחק התקיים בטיימינג המושלם - חול המועד סוכות ושעה מוקדמת שזימנו לדור הצעיר הזדמנות מעולה להגיע למשחק גדול ולייצר זיכרון ראשון ללא מעט ילדים של בית״ר גדולה, בדיוק כמו בשירים הנפוצים ביציע. 

אם מדברים על בית״ר הגדולה, הרי שעל הקווים עומד אותו אחד שהיה שם בתקופה האחרונה שניצחונות על מכבי חיפה לא היו דבר נדיר. ברק יצחקי הבין את גודל המעמד והציפיות, ונתן לקהל העצום ביציעים ובבית בדיוק את מה שרצה - קבוצה חסרת פחד שלוחצת בכל רגע נתון, יודעת ומאמינה שהיא יכולה לכבוש בכל רגע גם אם נקלעה לפיגור בניגוד למהלך המשחק.

את חוסר הפחד ביטא השחקן הכי צעיר במגרש - ירין לוי. אותו קשר צעיר שהועבר כמחווה לביטול תביעה על חתימת גדי קינדה במכבי חיפה וכנראה היה השחקן הכי משמעותי במשחק - הגיל הצעיר (19) והפעם הראשונה מול כ-25 אלף אוהדים לא הרתיעו אותו אלא גרמו לו לספק משחק מושלם תוך כדי שהוא מבטל במרכז השדה את עלי מוחמד, הקשר הטוב בליגה בשנים האחרונות.

זה היה ערב מיוחד, עם החיבור המרגש לגולני והנופלים, עם טדי מלא למרות המצב במדינה ואווירה שלא רואים בכל יום. בערב כזה גם וולה חצי דרדלה של ג׳אנו הפך לשער מפואר. בערב כזה גם להיקלע פעמיים לפיגור לא שובר את הרוח הבית״רית. זאת אומנם רק תחילת העונה ואלה היו רק עוד 3 נקודות, אבל זה היה צעד חשוב בדרך של אלמוג כהן וברק יצחקי להחזיר את בית״ר להיות קבוצה שמאמינה.